![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
מאיר פרידמן – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "נשא]] את מרת " ב־"התחתן]] עם " |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=מנהל [[צעירי אגודת חב"ד]] בכפר חב"ד|אחר=ממנהלי הארגון "תפארת בחורים" שנרצח על ידי השלטונות הסובייטים|ראו=[[מאיר פרידמן (לנינגרד)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=מנהל [[צעירי אגודת חב"ד]] בכפר חב"ד|אחר=ממנהלי הארגון "תפארת בחורים" שנרצח על ידי השלטונות הסובייטים|ראו=[[מאיר פרידמן (לנינגרד)]]}} | ||
[[קובץ:מאיר פרידמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מאיר פרידמן]] | [[קובץ:מאיר פרידמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מאיר פרידמן]] | ||
[[קובץ:פרידמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משמח יהודים במהלך [[מלחמת יום כיפור]]]] | [[קובץ:פרידמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משמח יהודים במהלך [[מלחמת יום כיפור]]]] | ||
החסיד ר' '''מאיר פרידמן''' ([[י"ב כסלו]] [[תרצ"ד]] | החסיד ר' '''מאיר פרידמן''' ([[י"ב כסלו]] [[תרצ"ד]] - [[א' תשרי]] [[תש"ע]]) היה חבר הנהלת [[בית רבקה]], מנהל [[צעירי אגודת חב"ד]] כפר חב"ד וחבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[אודסה]] ב[[י"ב כסלו]] [[תרצ"ד]] | נולד ב[[אודסה]] ב[[י"ב כסלו]] [[תרצ"ד]] לרב יעקב ול[[גיטל פרידמן]], הוריו נמנו על עדת חסידי בויאן. לאחר שאביו גוייס ב[[מלחמת העולם השנייה]], שממנה לא חזר המשפחה נדדה ל[[סמרקנד]] ושם התחברו לחסידי חב"ד ששהו בסמרקנד, אמו מרת גיטל החזיקה [[חיידר]] מחתרתי בביתה, וב[[יציאת רוסיה תש"ז|בריחה הגדולה]] ב[[תש"ז]] הם יצאו מרוסיה. ובשנת [[תש"ט]] הגיעו לארץ הקודש. | ||
הוא למד בישיבת תומכי תמימים בפרדס בלוד. | הוא למד בישיבת תומכי תמימים בפרדס בלוד. | ||
גרסה מ־15:03, 2 ביולי 2025
החסיד ר' מאיר פרידמן (י"ב כסלו תרצ"ד - א' תשרי תש"ע) היה חבר הנהלת בית רבקה, מנהל צעירי אגודת חב"ד כפר חב"ד וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
תולדות חיים
נולד באודסה בי"ב כסלו תרצ"ד לרב יעקב ולגיטל פרידמן, הוריו נמנו על עדת חסידי בויאן. לאחר שאביו גוייס במלחמת העולם השנייה, שממנה לא חזר המשפחה נדדה לסמרקנד ושם התחברו לחסידי חב"ד ששהו בסמרקנד, אמו מרת גיטל החזיקה חיידר מחתרתי בביתה, ובבריחה הגדולה בתש"ז הם יצאו מרוסיה. ובשנת תש"ט הגיעו לארץ הקודש.
הוא למד בישיבת תומכי תמימים בפרדס בלוד.
בהגיעו לפרקו התחתן עם שרה, בתו של ר' זלמן ברונשטיין.
התגורר בכפר חב"ד. בשנת תשט"ז שימש כמדריך בבית הספר למלאכה, והיה נוכח באירוע הקשה של רצח התלמידים בבית הספר למלאכה, ועזר בשעת מעשה בפינוי הנפגעים בשעת הרצח היה באמצע תפילת מעריב ועמד מאחורי הדלת כך המחבלים פתחו את הדלת עליו ולא ראוהו וכך ניצל.
בבעלותו היה "קיוסק גיטל" בכפר חב"ד. לפעמים היה עורך שם התוועדויות חסידים, בשעת הצורך, בתוך מתחם החנות[1]. הוא היה ידוע כאיש של הרבי כל חייו התעסק בדבר אחד-רצונו של הרבי. וכפי שזה בא לדי ביטוי במכתב שכתב לו הרבי שכיוון שהינו שליח שלו, הרי "שלוחו של אדם כמותו". בנוסף לזה היו לו הרבה קירובים מיוחדים מהרבי דאג לשפץ את בית "770" בכפר חב"ד ועבד שנים רבות בצעירי אגודת חב"ד
נפטר בליל יום א' של ראש השנה תש"ע, ונטמן בבית העלמין אחיעזר
משפחתו
אביו, הרב יעקב פרידמן - נספה על קידוש השם בשנת תש"ב. אמו, מרת גיטל פרידמן - נפטרה ז' תמוז תש"נ.
- אחיו
- הרב אהרון נחמן פרידמן, ששימש 40 שנה כמזכיר וגזבר המועצה האזורית עמק לוד.זכה לקירובים מהרבי וזה מתבטא בזה שהרבי קיבל אותו ליחידות פרטית לאחר שכבר לא התקיימו יחידויות פרטיות.יש מכתבים שקיבל מהרבי והורה להשמידם מיד לאחר הקריאה. - נפטר ד' תמוז תשס"ג.
- הרב ישראל פרידמן, ראש-ישיבת "אהלי תורה".
- בניו
- הרב יעקב פרידמן, שליח הרבי במוסקבה ושליח לישראלים במוסקבה (ומהשלוחים ומייסדי הקהילה הישראלית במלבורן)
- הרב חיים עזרא פרידמן, לשעבר שליח הרבי ברוסטוב,כיום שליח הרבי בחבר העמים כפר חב"ד.
- חנה רבקה זלמנוב, כפר חב"ד.
- שיינא ברוק, ראשון לציון.
- פסיה מאיר, כפר חב"ד ב'.
קישורים חיצוניים
- שניאור ברגר, חסיד עם אש של חיות, קווים לדמותו בתוך שבועון בית משיח גליון 713 עמוד 80
- הפרדס – סרט שצולם בשנת תשסב- 105 שנים לתות"ל בערוץ היוטיוב דובי גורביץ באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב
- שליח ציבור בסליחות
