אילת – הבדלי גרסאות

במשך כמה שנים נוהלה פעילות יהודית חסידית מקיפה ברחבי העיר, על ידי הרב הראשי ועל ידי מנהל בית חב”ד הרב גליצנשטיין. ברבות השנים הצטרפו לפעילות גם הרב ברוך לבקיבקר והרב שמעון איינזבך, במטרה להרחיב את מעגל שיעורי התורה בעיר.  

גורמים במינהל החינוך הדתי בעירייה התנגדו לפתיחת בית ספר חב”ד, מחשש לתחרות. העירייה צידדה בעמדת המינהל לחינוך הדתי בעיר שלא לפתוח את בית הספר. בפני הרב הכט נערמו בעיות גדולות בדרך לקבל רשיון להקמת בית הספר. לא היתה ברירה אלא לחשוב על כיוון של מוסד חינוך מוכר לא רשמי. הרב הכט כתב על כך לרבי והוסיף את הנסיבות שנוצרו שבעקבותיהן לא יהיה עתיד למוסדות ולהתפתחות החב”דית באילת. הרבי נתן את האישור לפתוח בית ספר במסגרת מוכר ולא רשמי.  

ביום הראשון ללימודים הגיעו כשלושים ילדי כתות א’ ו-ב’ ללמוד בבית משפחת הכט. היו אלו בוגרי גני הילדים וילדים נוספים. הרבנית הכט היתה המורה לכתה א’, ואילו הרב ברוך לבקביקר היה המורה לכתה ב’. בהפסקות יצאו הילדים לשחק בחצר הבית.  

בשנת [[תשמ"ח]] קיבלו מוסדות חב”ד שטח לבנות עליו את בית חב”ד. מיד לאחר מכן החלה בנייה של מרכז חב”ד באילת שהסתיימה ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים [[תשנ"ד]]. או אז עברו הילדים ללמוד בבניין החדש שהיה מרווח יחסית.  

במקביל להתרחבות בית הספר, החלה להתגבש באילת קהילת חב”ד.

בשנת [[תשס"ד]] נפתח כולל עבור חלק מהבעלים שנשותיהם עובדות כמחנכות, ויחד עמם לומדים גם [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שרוצים לטעום מטעמה של תורה וחסידות. בראש הכולל עומד הרב משה סילמן, חתנו של הרב הכט.

 

 

ב[[בית חב"ד]] קיימת ספריה בה מצויים אלפי ספרים ביהדות. הספריה שוקקת מבקרים במשך כל שעות היום. בעיר כמו אילת, ספרים על יהדות וחסידות ניתן למצוא רק בספריית בית חב”ד. בעלי תשובה, נוער וסטודנטים שמבקשים לכתוב עבודות, תיירים ומטיילים, כולם באים לספריה כדי להיעזר במגוון הרחב של הספרות היהודית חסידית. פינות מיוחדות הוקצו עבור קלטות אודיו ווידאו, וכך ילדים ומבוגרים יכולים לשמוע בפינות קשב קלטות, או לצפות ברבי באמצעות הוידאו.