אהרן שפירא – הבדלי גרסאות

גרסה מ־06:52, 27 ביוני 2025

הרב אהרן שפירא, הוא רבה של שכונת פרדס כ"ץ בבני ברק, ושליח הרבי לשכונה.

תולדות חיים

נולד בשכונת קראון הייטס בברוקלין, ניו יורק לרב יצחק אייזיק ולאימו ציפרה שפירא, צאצא בן אחר בן למגלה עמוקות.

בילדותו התחנך בתלמוד תורה של חסידות בעלז במקום. בישיבה קטנה למד בישיבת צאנז ביוניון, שם נעשה לחסידו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג. בישיבה גדולה למד בישיבת בעלזא בירושלים; באותו תקופה הסתופף רבות בצל הרבי בעל חלקת יהושע מביאלא.

בסיוון תש"מ נישא ליוטא לאה בת נתנאל צבי וקס מנתניה, ממקורביו של הרבי מצאנז קלויזנבורג. לאחר נישואיו התגורר בקריית צאנז בנתניה ושימש משגיח בישיבת צאנז.

במשך השנים הפך לחסיד חב"ד, ומוציא כל שבוע עלון עם תורתו של הרבי על פירוש רש"י.

לאחר מכן התגורר תקופה בירושלים, ולאחר כשנתיים התיישב בשכונת פרדס כץ בבני ברק. בשנת תשמ"ו מונה לרב בית הכנסת המרכזי בשכונה.

בשנת תשנ"ד הוכתר לאב"ד מהימנא.

בשנת תשס"ב, לאחר פטירתו של הרב הקודם, מונה לרב שכונת פרדס כץ.

הקים את מפעל "מתיבתא דרש"י" שמטרתה לימוד והפצת פירוש רש"י לתורה. ב"מתיבתא" קיים ספריה למאות מפרשי רש"י, מפעילות ה"מתיבתא" שיעורי עיון ברש"י, מבחנים ומלגות, עריכת מפרשי רש"י חדשים וישנים, בעיקר מתוך כתבי יד עתיקים, והוצאתם לאור - לאור תורתו ביאוריו של הרבי בנושא.

הרב נחשב כאחד מהמשפיעים החשובים ביותר בבני ברק. רבי אהרן השתתף במפגשים שנערכו על ידי משפיעי חב"ד הרב יואל כהן, הרב מנדל ווכטר, עם האדמו"ר מגור, האדמו"ר מטשרנוביל, האדמו"ר ממחנובקא, ורבי ישראל הגר מויז'ניץ.^[1]

סדרת 'ימי זכרון'

הרב שפירא עומד בראש מפעל ספרותי ייחודי, המכונה 'ימי זיכרון'. זוהי סדרת ספרים בת שנים-עשר כרכים, כרך לכל אחד ואחד מחודשי השנה, המקיפים כאלף ומאתיים מגדולי החסידות, מהבעש"ט ועד צדיקי זמננו. בספרים מרוכזים ימי הסתלקותם של כל צדיק וצדיק, וכן מידע היסטורי על תולדותיו, על משפחתו וצאצאיו, על קהילתו, על מנהגיו, קצת סיפורים עליו ולקט קצר מתורתו.

נודע בידיעותיו ברחבות בתורה ובהלכה, רבים שותים בצמא את דבריו ורואים בו אדמו"ר לעצמו. הוא נחשב נאמן-ביתם של רבים מהאדמו"רים וגדולי התורה בבני ברק ומחוצה לה, ועם זאת מקובל ואהוב מאוד על פשוטי-העם בפרדס-כץ. סכסוכים ומריבות המגיעים אל שולחנו באים לקיצם לאחר פסיקתו.

בחודש טבת שנת תשס"ד השלים את הספר האחרון בסדרה. העבודה הממשית עצמה נמשכה כעשר שנים. בראיון שנערך עמו סיפר כי "הרבי מליובאוויטש עודדני נמרצות להתמיד במפעל זה. האדמו"ר מבוהוש החזיק את הספרים על שולחנו, דרך-קבע. אחד מגדולי האדמו"רים שליט"א אמר לי כי בעבודתי זכיתי לגרום נחת-רוח לצדיקים בעולמות העליונים"^[2].

משפחתו

חתנו, הרב אברהם אנגלרד, בן הרב חיים מאיר אנגלרד אב"ד דאברא זצ"ל.
חתנו, הרב יהושע גרינצוויג. בן הרב משה טוביה זצ"ל
חתנו, הרב משה יהודה נחמיה ליפשיץ הלברשטאם, רב קהילת 'שערי ירושלים', בן האדמו"ר מסטראפקוב.
בנו, הרב שניאור זלמן, חתן האדמו"ר רבי שמעון סופר מערלוי-צפת זצ"ל.
חתנו, הרב ברוך פריזנט, שליח הרבי לאזור התעשייה בני ברק, בן האדמו"ר מצאנז זוועהיל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

[1] המפגשים

[2] כל יום ו'יום-הזיכרון' שלו.

[1]

[2]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 הרב '''אהרן שפירא''', הוא רבה של שכונת [[פרדס כ"ץ]] ב[[בני ברק]], ו[[שליח]] [[הרבי]] לשכונה.
-==פועלו==
+==תולדות חיים==
+נולד בשכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]] לרב יצחק אייזיק ולאימו ציפרה שפירא, צאצא בן אחר בן ל[[מגלה עמוקות]].
+בילדותו התחנך ב[[תלמוד תורה]] של [[חסידות בעלז]] במקום. ב[[ישיבה]] קטנה למד ב[[ישיבת צאנז]] ב[[יוניון]], שם נעשה לחסידו של ה[[אדמו"ר]] רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מצאנז-קלויזנבורג. בישיבה גדולה למד בישיבת בעלזא ב[[ירושלים]]; באותו תקופה הסתופף רבות בצל הרבי בעל [[יחיאל יהושע רבינוביץ|חלקת יהושע]] מביאלא.
+בסיוון [[תש"מ]] נישא ליוטא לאה בת נתנאל צבי וקס מ[[נתניה]], ממקורביו של הרבי מצאנז קלויזנבורג. לאחר נישואיו התגורר ב[[קריית צאנז (נתניה)|קריית צאנז]] בנתניה ושימש משגיח בישיבת צאנז.
+במשך השנים הפך לחסיד חב"ד, ומוציא כל שבוע עלון עם תורתו של הרבי על פירוש רש"י.
+לאחר מכן התגורר תקופה ב[[ירושלים]], ולאחר כשנתיים התיישב בשכונת [[פרדס כץ]] בבני ברק. בשנת [[תשמ"ו]] מונה לרב בית הכנסת המרכזי בשכונה.
+בשנת [[תשנ"ד]] הוכתר [[אב בית דין|לאב"ד]] מהימנא.
+בשנת [[תשס"ב]], לאחר פטירתו של הרב הקודם, מונה לרב שכונת פרדס כץ.
+הקים את מפעל "מתיבתא דרש"י" שמטרתה לימוד והפצת [[פירוש רש"י לתורה]]. ב"מתיבתא" קיים ספריה למאות מפרשי רש"י, מפעילות ה"מתיבתא" שיעורי עיון ברש"י, מבחנים ומלגות, עריכת מפרשי רש"י חדשים וישנים, בעיקר מתוך כתבי יד עתיקים, והוצאתם לאור - לאור תורתו ביאוריו של [[הרבי]] בנושא.
 הרב נחשב כאחד מהמשפיעים החשובים ביותר בבני ברק. רבי אהרן השתתף במפגשים שנערכו על ידי משפיעי חב"ד הרב [[יואל כהן]], הרב [[מנדל ווכטר]], עם [[יעקב אריה אלתר|האדמו"ר מגור]], האדמו"ר מטשרנוביל, [[יהושע רוקח|האדמו"ר ממחנובקא]], ורבי [[ישראל הגר]] מויז'ניץ.<REF>[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51461 המפגשים]</REF>
@@ שורה 10: / שורה 26: @@
 נודע בידיעותיו ברחבות ב[[תורה]] וב[[הלכה]], רבים שותים בצמא את דבריו ורואים בו [[אדמו"ר]] לעצמו. הוא נחשב נאמן-ביתם של רבים מהאדמו"רים וגדולי התורה ב[[בני ברק]] ומחוצה לה, ועם זאת מקובל ואהוב מאוד על פשוטי-העם בפרדס-כץ. סכסוכים ומריבות המגיעים אל שולחנו באים לקיצם לאחר פסיקתו.
-עורך עלון שבועי בשם "מתיבתא דרש"י" לאור תורת הרבי וביאוריו על [[פירוש רש"י]].
 ב[[חודש טבת]] שנת [[תשס"ד]] השלים את הספר האחרון בסדרה. העבודה הממשית עצמה נמשכה כעשר שנים. בראיון שנערך עמו סיפר כי "[[הרבי מליובאוויטש]] עודדני נמרצות להתמיד במפעל זה. [[יצחק פרידמן|האדמו"ר מבוהוש]] החזיק את הספרים על שולחנו, דרך-קבע. אחד מגדולי האדמו"רים שליט"א אמר לי כי בעבודתי זכיתי לגרום נחת-רוח לצדיקים בעולמות העליונים"{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=633&CategoryID=419 כל יום ו'יום-הזיכרון' שלו].}}.