מונטריאול – הבדלי גרסאות
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בין הקהילות היהודיות נמנים קהילה גדולה של יוצאי מרוקו (דוברי צרפתית), אדמו"ר משאט עם מאות מחסידיו בעיר טאש (ליד מונטריאול), מאות חסידי בעלזא, ויזניץ', סאטמאר, ועוד בשכונת אוטרומונט. | בין הקהילות היהודיות נמנים קהילה גדולה של יוצאי מרוקו (דוברי צרפתית), אדמו"ר משאט עם מאות מחסידיו בעיר טאש (ליד מונטריאול), מאות חסידי בעלזא, ויזניץ', סאטמאר, ועוד בשכונת אוטרומונט. | ||
==ייסוד הקהילה החבדי"ת== | |||
ההגירתה של יהודי [[רוסיה]] למונטריאול החלה לאחר שאוניה שעשתה את דרכה ל[[ניו יורק]] הגיעה למונטריאול בטעות; על-פי בקשת הקהילה,לאחר מספר ניסיונות כושלים, החליט [[אדמו"ר הריי”צ]] לפנות לממשל הקנדי על מנת שיואיל לתת ויזות לתלמידים. ממשלת קנדה אכן נענתה, ומתוך 80 ויזות שחולקו לכלל תלמידי הישיבות ששהו אז בשנחאי - קיבלה ישיבת תו”ת 9 ויזות, בב' חשון [[תש"ב]] נשלחו תשעה תמימים - [[יוסף ראדאל]], [[אריה לייב קרמר]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[מנחם זאב גרינגלס]], [[משה אליהו גרליצקי]], [[יצחק הנדל]], [[יוסף וינברג]], [[יוסף צבי קוטלרסקי]] ו[[שמואל שטיין]] - מישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]], במטרה לחזק את הקהילה ולהקים בה ישיבת [[תומכי תמימים]] - את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]. | |||
למחרת הגיעם לעיר נפתחה הישיבה, בראשה עמד הרב [[יצחק הכהן הענדל]]; השתכנו התלמידים באופן ארעי בבית הכנסת חב”ד נוסח האר”י. עם התרחבותה של הישיבה, נראה צורך בארגון מקום מסודר וגדול עבור הישיבה. באותו זמן, החלו האחראים על הישיבה לתכנן קניית בית גדול ומפואר שיאכלס את כל התלמידים בריווח. אך עד שתצא תוכנית זו לפועל השתכנה הישיבה בבית יתומים מקומי, שם קיבלו מספר חדרים בהם יוכלו לנהל את הישיבה. מספר ימים לאחר מכן, בט’ חשוון שולח כ”ק אדמו”ר הריי”צ מכתב ארוך לתלמידי התמימים ובו מפרט את הוראותיו הק’ שעליהם לפעול בעיר (אג”ק הריי”צ ח”ו ע’ מח); במשך חודש חשוון שלח כ”ק אדמו”ר הריי”צ את המשפיע הדגול הרה”ח ר’ שמואל לויטין, על מנת שיעזור בייסוד הישיבה בצעדיה הראשונים. עם פתיחת הישיבה נמנו 24 תלמידים. שנה לאחמ"כ מנתה הישיבה למעלה ממאתיים תלמידים, הרבי הריי"ץ שלח מכתב כי ת”ל לאחר יגיעה גדולה אשר התלמידים מתייגעים הי’ צ”ל בה לכה”פ חמש מאות תלמידים. | |||
בשנת תשכ"ג נחנך בנין חדש לישיבה | ביום ט”ו כסלו תש”ד, התקיימה חנוכת הבית לבנין שנקנה עבור הישיבה, | ||
בשנת תשכ"ג נחנך בנין חדש לישיבה; לאחר פטירתו של הרב [[פרץ מוצ'קין]] התרחבה הישיבה על ביתו, ב[[תשס"ד]] פרצה שריפה בבנין הישיבה, לאחמ"כ בכ"ו סיוון [[תשס"ז]] נחנך בנין חדש ומפואר ליד בית הכנסת ברחוב וועסטבערי 6405. | |||
ב | |||
משך השנים התבססה הקהילה, שנבנתה ברובה על בוגרי הישיבה ומקורבי'; בראש הקהילה עמדו: הרב [[יצחק הנדל]], רב הקהילה; הרב [[אריה לייב קרמר]], מנהל המוסדות; הרב [[יוסף ראדאל]], ראש הישיבה; ה[[משפיע]]ים: הרב [[פרץ מוצ'קין]], הרב [[יהושע העשיל צייטלין]] שימש גם כשוחט ומוהל לקהילה עד פטירתו בשנת תשמ"ח והרב [[מנחם זאב גרינגלאס]]; וגבאי בית הכנסת הרב [[משה אליהו גרליצקי]], . | |||
==הקהילה כיום== | ==הקהילה כיום== | ||