מונטריאול – הבדלי גרסאות
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בין הקהילות היהודיות נמנים קהילה גדולה של יוצאי מרוקו (דוברי צרפתית), אדמו"ר משאט עם מאות מחסידיו בעיר טאש (ליד מונטריאול), מאות חסידי בעלזא, ויזניץ', סאטמאר, ועוד בשכונת אוטרומונט. | בין הקהילות היהודיות נמנים קהילה גדולה של יוצאי מרוקו (דוברי צרפתית), אדמו"ר משאט עם מאות מחסידיו בעיר טאש (ליד מונטריאול), מאות חסידי בעלזא, ויזניץ', סאטמאר, ועוד בשכונת אוטרומונט. | ||
ההגירתה של יהודי [[רוסיה]] למונטריאול החלה לאחר שאוניה שעשתה את דרכה ל[[ניו יורק]] הגיעה למונטריאול בטעות; על-פי בקשת הקהילה, | ההגירתה של יהודי [[רוסיה]] למונטריאול החלה לאחר שאוניה שעשתה את דרכה ל[[ניו יורק]] הגיעה למונטריאול בטעות; על-פי בקשת הקהילה, בב' חשון [[תש"ב]] נשלחו ע"י [[אדמו"ר הריי"צ]] תשעה תמימים - [[יוסף ראדאל]], [[אריה לייב קרמר]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[מנחם זאב גרינגלס]], [[משה אליהו גרליצקי]], [[יצחק הנדל]], [[יוסף וינברג]], [[יוסף צבי קוטלרסקי]] ו[[שמואל שטיין]] - מישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]], במטרה לחזק את הקהילה ולהקים בה ישיבת [[תומכי תמימים]] - את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]. | ||
למחרת הגיעם לעיר נפתחה הישיבה, על ידי הרב [[יצחק הכהן הענדל]]; בחודשים הבאים נשלח הרב [[שמואל לויטין]] לסייע בהקמת הישיבה; בשנת [[תש"ד]] מנתה הישיבה למעלה ממאתיים תלמידים, ואדמו"ר הריי"צ הגדירה: "מגדל-אור של תורה". | למחרת הגיעם לעיר נפתחה הישיבה, על ידי הרב [[יצחק הכהן הענדל]]; בחודשים הבאים נשלח הרב [[שמואל לויטין]] לסייע בהקמת הישיבה; בשנת [[תש"ד]] מנתה הישיבה למעלה ממאתיים תלמידים, ואדמו"ר הריי"צ הגדירה: "מגדל-אור של תורה". | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
בשנת תשכ"ג נחנך בנין חדש לישיבה, לאחר פטירתו של הרב [[פרץ מוצ'קין]] התרחבה הישיבה על ביתו, ב[[תשס"ד]] פרצה שריפה בבנין הישיבה, לאח"מ נבנה מחדש בנין מפואר ליד בית הכנסת ברחוב וועסטבערי. | בשנת תשכ"ג נחנך בנין חדש לישיבה, לאחר פטירתו של הרב [[פרץ מוצ'קין]] התרחבה הישיבה על ביתו, ב[[תשס"ד]] פרצה שריפה בבנין הישיבה, לאח"מ נבנה מחדש בנין מפואר ליד בית הכנסת ברחוב וועסטבערי. | ||
==הקהילה כיום== | ==הקהילה כיום== | ||