ההתנגדות לתורת החסידות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 מניעים נוספים להתנגדות, היו שמועות השווא הרבות שהופצו על כי החסידים אינם יראי שמים, ומזלזלים בקיום מצוות מסוימות{{הערה|1= יהושע מונדשיין במאמרו [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=23647&hilite=75cfec11-d488-4aa6-a239-827d7e3f50e1&st=דרכי+התורה+דרכי+נועם&pgnum=110 '''סילוף דברי חסידות'''] בכרם חב"ד כרך ד' גליון א.}}. וכן הרמת קרנם של היהודים פשוטי העם, על ידי החסידים, שטענת ההתנגדות לזה הייתה, כי קירוב היהודים הפשוטים גורר בעקבותיו זלזול בכבוד התורה.
-== ההתנגדות בתקופת הרב המגיד ==
+==ההתנגדות בתקופת הרב המגיד==
 לפי מחבר הספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]], תחילת המחלוקת הייתה בשנת [[תק"ל]], כאשר כמה מתלמידי [[הגר"א]] הביאו לפניו אנשים המוחזקים ככשרים, שהעידו שה[[חסידים]] לא מקפידים על [[הלכה]] ומזלזלים בקיום [[תורה]] ו[[מצוות]]{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=23647&hilite=75cfec11-d488-4aa6-a239-827d7e3f50e1&st=דרכי+התורה+דרכי+נועם&pgnum=110 '''סילוף דברי חסידות'''] בכרם חב"ד כרך ד' גליון א.}}. חלק מעדותם היה על שראו חסידים שאכלו ושתו ב[[צום]] [[תשעה באב]] ורקדו בצורה {{מונחון|מעורבת|לא צנועה}}, אך לא סיפרו שאותו תשעה באב חל ב[[שבת]], שאז הצום נדחה ליום ראשון ושהמדובר שרקדו היה עם ילדה בת כמה ימים, שהייתה מונחת על טס{{הערה|אגרות קודש חלק י"ג עמוד רצ"א}}.
 לאור הסיפורים והעדויות שהגיעו אליו, הוציא הגר"א מכתב בו הוא [[חרם|מחרים]] את החסידים, ואמר שהם מכת [[שבתאי צבי]], מ[[קליפת נוגה]] ו[[גלגול נשמות|גלגול]] מ[[דור הפלגה]].
-ב[[ח' ניסן]] שנת [[תקל"ב]], לאחר אסיפה שהתקיימה ב[[שקלוב]], הוציא הגר"א ו[[בית דין|בית דינו]] מכתב בו הוא מתיר את דמם של החסידים, את רכושם, ודנם בדין "מורידין ואין מעלין"{{הערה|דין שבו דנים בעיקר אפיקורסים או יהודים שעברו על הדת בצורה חריגה במיוחד אך לבית דין אין רשות להרוג אותם מכיון שלא עברו על כך בעדים והתראה וכו' או שאלו עברות שעל פי דין התורה אין עליהם עונש מוות, ועל כן הדין הוא שאם רואים אותם נופלים לבור - מורידים את הסולם וכיוצא בזה וכך גורמים בעקיפין שימותו.}}. כתוצאה מהמכתב החלו רדיפות נועזות של המתנגדים לחסידים ומשפחותיהם, כשהרדיפות כוללות נזק ברכוש{{הערה|כדוגמת הסיפור ב[[ווילנא]], במרתף [[יין]] של חסיד, שהמתנגדים פרצו לתוכו ופירקו את הברזים מהחביות כך שכל היין נשפך.}}{{הערה|מספר פעמים [[בית כנסת|בתי כנסת]] של חסידים עלו באש}} ובנפש{{הערה|במעוזים מתנגדים חסידים חששו ללכת ברחוב, כיוון שהייתה סכנה ממשית. בן משפחה מתנגדית שנהפך לחסיד היה מנודה ומוכה. מספר פעמים בחורים שהתקרבו לחסידות כמעט נפחו את נשמתם ממכות מבני המשפחה (כמסופר ב[[רשימת שמעון הכופר]]).}}. המכתבים והחרמות השפיעו לדורות רבים, וגם המלשינות שהביאה ל[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|מאסר אדמו"ר הזקן]], כעשרים ושבע שנים לאחר הטלת החרם, נגרם כתוצאה מכך. המכתבים מהגר"א הופצו בקהילות ישראל, ואף הודפס קונטרס מיוחד בשם "זמיר עריצים".
+ב[[ח' בניסן]] [[תקל"ב]], לאחר אסיפה שהתקיימה ב[[שקלוב]], הוציא הגר"א ו[[בית דין|בית דינו]] מכתב בו הוא מתיר את דמם של החסידים, את רכושם, ודנם בדין "מורידין ואין מעלין"{{הערה|דין שבו דנים בעיקר אפיקורסים או יהודים שעברו על הדת בצורה חריגה במיוחד אך לבית דין אין רשות להרוג אותם מכיון שלא עברו על כך בעדים והתראה וכו' או שאלו עברות שעל פי דין התורה אין עליהם עונש מוות, ועל כן הדין הוא שאם רואים אותם נופלים לבור - מורידים את הסולם וכיוצא בזה וכך גורמים בעקיפין שימותו.}}. כתוצאה מהמכתב החלו רדיפות נועזות של המתנגדים לחסידים ומשפחותיהם, כשהרדיפות כוללות נזק ברכוש{{הערה|כדוגמת הסיפור ב[[ווילנא]], במרתף [[יין]] של חסיד, שהמתנגדים פרצו לתוכו ופירקו את הברזים מהחביות כך שכל היין נשפך.}}{{הערה|מספר פעמים [[בית כנסת|בתי כנסת]] של חסידים עלו באש}} ובנפש{{הערה|במעוזים מתנגדים חסידים חששו ללכת ברחוב, כיוון שהייתה סכנה ממשית. בן משפחה מתנגדית שנהפך לחסיד היה מנודה ומוכה. מספר פעמים בחורים שהתקרבו לחסידות כמעט נפחו את נשמתם ממכות מבני המשפחה (כמסופר ב[[רשימת שמעון הכופר]]).}}. המכתבים והחרמות השפיעו לדורות רבים, וגם המלשינות שהביאה ל[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|מאסר אדמו"ר הזקן]], כעשרים ושבע שנים לאחר הטלת החרם, נגרם כתוצאה מכך. המכתבים מהגר"א הופצו בקהילות ישראל, ואף הודפס קונטרס מיוחד בשם "זמיר עריצים".
 ההתנגדות החריפה עד כדי כך שיצא כרוז נגד החסידים שיינם הוא [[יין]] נסך ופיתם פת עכו"ם ואסור להתחתן איתם.
@@ שורה 22: / שורה 22: @@
 ההתנגדות לחסידות התירה את דמם של החסידים. אחת מהדוגמאות לכך היא סיפורו של ה[[שמואל בצלאל שפטיל|רשב"צ]] מהעיר [[שווינציאן]], ש"נענש" על היותו חסיד.
-בשנת ה'תקנ"ט הלשינו המתנגדים על [[אדמו"ר הזקן]] ובכך גרמו למאסרו על ידי הרוסים בעוון בגידה, סיפור שהגיע לסיומו ב[[י"ט כסלו]].
+בשנת [[תקנ"ט]] הלשינו המתנגדים על [[אדמו"ר הזקן]] ובכך גרמו למאסרו על ידי הרוסים בעוון בגידה, סיפור שהגיע לסיומו ב[[י"ט בכסלו]].
 ==תגובת החסידים==
-=== חרם החסידים על המתנגדים ===
+===חרם החסידים על המתנגדים===
 המצב בו החסידים נרדפים, כתוצאה מהסתה בלתי פוסקת של ראשי המתנגדים, גרם לתלמידי [[הרב המגיד|המגיד ממזריטש]] לנסוע לרבם ב[[מזריטש]] להחליט על צעדיהם הבאים.
@@ שורה 93: / שורה 93: @@
 ==התייחסויות מהרבי==
-{{פסקה חסרה|}}
+בספר [[אגרות קודש]]{{הערה|כרך ח"י עמ' קסג}}, מופיעה פנייתו של אברך ל{{ה|רבי}}, בו הוא מספר שנודע לו שהוא נמנה על צאצאי אחד מהמתנגדים ל[[תורת החסידות]], וחושש שיש לכך השפעה שלילית על נשמתו. הרבי מרגיעו, שכיוון שעברו כמה דורות מאז, ובוודאי במשך הזמן התחרטו על מעשיהם ועשו תשובה על העניין, בטח התבטל הרושם; ובכל זאת, כתיקון לכך מומלץ שיתעסק ב[[הפצת תורת החסידות]], ויעשה זאת באותה יגיעה שעשו אבותיו נגד הפצת תורת החסידות.
-בספר [[אגרות קודש]]{{הערה|כרך ח"י עמ' קסג}}, מופיעה פנייתו של אברך ל[[הרבי|רבי]], בו הוא מספר שנודע לו שהוא נמנה על צאצאי אחד מהמתנגדים ל[[תורת החסידות]], וחושש שיש לכך השפעה שלילית על נשמתו. הרבי מרגיעו, שכיוון שעברו כמה דורות מאז, ובוודאי במשך הזמן התחרטו על מעשיהם ועשו תשובה על העניין, בטח התבטל הרושם; ובכל זאת, כתיקון לכך מומלץ שיתעסק ב[[הפצת תורת החסידות]], ויעשה זאת באותה יגיעה שעשו אבותיו נגד הפצת תורת החסידות.
 הרבי סיפר בשיחה{{הערה|ח"י אלול תש"י.}} שבזמן [[מלחמת העולם השנייה]] הייתה קבוצה מאנ"ש שהיו במקום מסויים שלא יכלו ליצור קשר עם הרבי לשאול את חוות דעתו על דבר נסיעתם, והתנהגו על פי הכלל הידוע שבמקרה כזה שואלים "אַ עולם'שן" ועושים '''להיפך'''... ועל ידי זה הצליחו להציל את חייהם.