תלמוד תורה מגדל העמק – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
מ שוחזר מעריכות של 213.151.55.130 (שיחה) לעריכה האחרונה של בקשושים
תגית: שחזור
שורה 19: שורה 19:
[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]]
[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]]
[[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]]
[[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]]
'''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך חב"די נורא ואיום, המונה כ - 100 תלמידים מפגרים, החל מכיתה א', ועד לכיתה ח'. בתלמוד תורה גם קיימת מסגרת 'חינוך מיוחד'.  
'''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך חב"די, המונה כ - 400 תלמידים, החל מכיתה א', ועד לכיתה ח'. בתלמוד תורה גם קיימת מסגרת 'חינוך מיוחד'.
המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]],  [[עפולה]], חיפה, אפריקה, אנטרטיקה, יקנעם, קריית טבעון, כפר סיטרין, ועוד מקומות לא נכונים.
המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]],  [[עפולה]], יקנעם, קריית טבעון, כפר סיטרין, ועוד.


==היסטוריית המוסד==
==היסטוריית המוסד==
בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים ישיבת חב"ד במגדל העמק, על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.
בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים ישיבת חב"ד במגדל העמק, על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.


לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] ממש לא מוכשרים בעלי השפעה רעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש|ארץ]] ישראל על ידי [[הרבי]] קצת יותר משנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ו]]), את [[יצחק גולדברג]] ו [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[צפת]] ואת [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]].
לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] קצת יותר משנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ו]]), את הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[צפת]] ואת הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]].


עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של ילדי השלוחים, מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא הייתה אפשרית בתחבורה של אותם ימים, וכך הוקם בית הספר עם ארבעה תלמידים, ילדיהם של השלוחים. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן ממשפחות אנ"ש והשלוחים, והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.
עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של ילדי השלוחים, מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא הייתה אפשרית בתחבורה של אותם ימים, וכך הוקם בית הספר עם ארבעה תלמידים, ילדיהם של השלוחים. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן ממשפחות אנ"ש והשלוחים, והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.
שורה 31: שורה 31:
המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר (קראון הייטס)|אברהם לידר]] ע"ה, (לימים, מנהל את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.
המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר (קראון הייטס)|אברהם לידר]] ע"ה, (לימים, מנהל את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.


בשנת [[תשמ"ח]], נקרא [[משה דוד אייזנברגר]] המנהל הגרוע לשעבר של בית הספר לנהל את התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים.
בשנת [[תשמ"ח]], נקרא הרב [[משה דוד אייזנברגר]] לנהל את התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים.
התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי הארץ, במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.
התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי הארץ, במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.


שורה 64: שורה 64:
כיתה ה'2 הרב [[שמואל קרץ]].
כיתה ה'2 הרב [[שמואל קרץ]].
:*כיתה ו'1- הרב ישראל גול.
:*כיתה ו'1- הרב ישראל גול.
* כיתה ו'2 -הרב מנחם אמיתי מורה נכה שיכלי יש לו ריבים עם תלמידים ואפילו לא אומר סליחה לאחר זה.
* כיתה ו'2 -הרב מנחם אמיתי.
:*כיתה ז'1 - הרב שמואל טנג'י.
:*כיתה ז'1 - הרב שמואל טנג'י.
כיתה ז2 - הרב פינחס אלטוהיז.  
כיתה ז2 - הרב פינחס אלטוהיז.  
שורה 81: שורה 81:
:'''גני חב"ד מגדל העמק'''
:'''גני חב"ד מגדל העמק'''


:*הרב יוסף יצחק צרפתי (המנהל גם את סניף צבאות ה הכי מוצלח בארץ בארעא דגליל מגדל העמק)
:*ר' אליהו טאקטוק.
:*ר' יוסף גול
:*ר' אבי חן
:*ר' לוי דרוקמן


אל צוות התלמוד תורה, מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם:
אל צוות התלמוד תורה, מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם:
שורה 97: שורה 100:


==פעילויות ומבצעים==
==פעילויות ומבצעים==
*לרוב אין. לפעמים יש ומנוהל על ידי תלמידים
===זיכויים לספרים===
*'''סדר גאולה ומשיח''' - מחולק למספר פעמים בשבוע ומתקיים בשעת ההפסקה, על ידי תלמידי כיתה ח', במסגרתו לומדים התלמידים את ה"[[דבר מלכות לילדים]]". בכל סדר התלמידים מקבלים כיבוד קל והמון פרסים והפתעות. הסדר הראשון הוקם בת"ת בשנת תשנ"ט ומאז פועל ברציפות. כמו כן מארגנים האחראים מידי שנה מבצעים מושקעים לי' שבט, י"א ניסן ועוד המקשרים את התלמידים לרבי שליט"א מלך המשיח. התלמידים מנהלים את ה'סדר' למרות התנגדות ההנהלה. בה הם אומרים כי לימוד גאומ"ש מפריע לתפקוד הבית ספר.
לאורך השנה כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת שוברים לקניית ספרים. כל זיכוי- 4 שוברים.
 
המנהל משקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.
 
מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר,
המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.
 
===מבצעי חורף===
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.
 
בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד.
 
בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של [[בית הכנסת]] השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.
 
במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:
:*הלכות תפילה.
:*ברכות הנהנין.
:*לחיות משיח.
:*מבצע הקהל.
:*אהבת חסד.
:*חשיבות התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.
:*מתקשרים לרבי
:*עובד כארד
:*הקהל
'''בשנת התש"פ הפסיקו להתקיים המבצעי חורף'''
 
===שינון משניות בעל-פה===
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע "ושננתם" - [[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]], שנוסד לעילוי נשמת הרב [[צפריר ולנר]]. במבצע מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.
 
במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי [[משניות]] בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.
 
בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.
 
כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב. 
 
הצוות החינוכי של התלמוד תורה מעודד פעילות עצמאית מטעם התלמידים, ולאורך השנה מפעילים התלמידים מסגרות לימוד לחבריהם בכיתה מיוחדת הנקראת "כיתת הסדרים":
[[קובץ:הסדר גאולה ומשיח.JPG|שמאל|ממוזער|300px|עשרות ילדים ב'סדר גאולה ומשיח']]
 
*'''סדר חת"ת רמב"ם''' - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה, במסגרתו לומדים התלמידים את [[שיעורים יומיים|השיעור היומי]] - הראשון שהוקם בתלמוד תורה וביוזמת התלמידים בשנת תשס"ז ופועל מאז ברציפות.
*'''סדר גאולה ומשיח''' - מחולק למספר פעמים בשבוע ומתקיים בשעת ההפסקה, על ידי תלמידי כיתה ח', במסגרתו לומדים התלמידים את ה"[[דבר מלכות לילדים]]". בכל סדר התלמידים מקבלים כיבוד קל והמון פרסים והפתעות. הסדר הראשון הוקם בת"ת בשנת תשנ"ט ומאז פועל ברציפות. כמו כן מארגנים האחראים מידי שנה מבצעים מושקעים לי' שבט, י"א ניסן ועוד המקשרים את התלמידים לרבי שליט"א מלך המשיח.


==שיפוצים והרחבה==
==שיפוצים והרחבה==
שורה 122: שורה 164:
במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מארבעת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.
במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מארבעת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.


הספריה כולה מנוהלת על ידי הרב יעקב ברדוגו וא.י.ל. (שמו חסוי ושמור במערכת)  השפוט שלו, דבר המקנה לתלמידים הוכחה לכך שאין להם אחריות לכלום בבית ספר
הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים.


==עלון שבועי==
==עלון שבועי==
שורה 129: שורה 171:
את העלון ערך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברג]] בשיתוף הסגן מנהל הרב [[מנחם מענדל דונין]].
את העלון ערך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברג]] בשיתוף הסגן מנהל הרב [[מנחם מענדל דונין]].


בשנים האחרונות העלון הופסק בעקבות ירידת הדורות.
בשנים האחרונות העלון יוצא בתדירות נמוכה.


==בית כנסת לצעירים==
==בית כנסת לצעירים==