ניגון לשבת ויום טוב לר' אשר מניקולייב – הבדלי גרסאות

מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:


אדמו"ר הריי"צ התייחס למשמעות הניגון בהסתמך על דברי אדמו"ר הרש"ב, שציטט את אדמו"ר מהר"ש ואדמו"ר הצמח צדק. אשר ניגוני חב"ד מתחלקים לשני סוגים: כאלו שמקורם בחב"ד וכאלו שמגלים את עקרונות חב"ד. ניגון זה נחשב "ניגון שמגלה חב"ד" ומשתייך למדרגה הרביעית של ניגונים, שכן מקורו בנגינת כלי זמר שאינה חסידית ("מן החוץ"). ולאחר שזוכך ושוכלל על ידי חסידי חב"ד והותאם לסגנון חסידי, הוא קיבל מעמד רוחני גבוה, המגיע "לעילא", מעל כל העולמות{{הערה|אדמו"ר הריי"צ ציין: "שמעתי מאאמו"ר (הרש"ב), בשם אביו אאזמו"ר מוהר"ש, ששמע מאביו אדמו"ר הצמח צדק, שניגוני חב"ד הם באחד משני פנים: 1. או שהם באים מחב"ד 2. או שהם מגלים חב"ד. אודות ניגון זה שניגנו כעת (ניגונו של ר' אשר גרוסמן) אמר אאמו"ר (הרש"ב) שהוא מן ה'פרשה' שמגלה חב"ד. דובר פעם, שישנן ארבע מדריגות בניגונים. הניגון של ר' אשר גרוסמן הוא מן המדריגה הרביעית. ניגון זה הוא לא מן הניגונים המיוחסים, אשר מיוחסים לרבי, אלא זהו ניגון שבא מן החוץ, שזהו ענין ה'עשיה', שמגיע עד 'לעילא', מעל כל העולמות."}}. תהליך זה משקף את יכולתם של חסידי חב"ד לקחת ניגון חיצוני, לברר אותו ולהעלותו לרמה רוחנית גבוהה באמצעות עיבודו לסגנון חסידי{{הערה|לפנינו עדות מפורטת על תהליך של "עיבודו" של ניגון מן החוץ אל הפנים, החל ממקורו של הניגון והגלגולים אותם עבר עד להצטרפותו לאוצר ניגוני חב"ד.}}.
אדמו"ר הריי"צ התייחס למשמעות הניגון בהסתמך על דברי אדמו"ר הרש"ב, שציטט את אדמו"ר מהר"ש ואדמו"ר הצמח צדק. אשר ניגוני חב"ד מתחלקים לשני סוגים: כאלו שמקורם בחב"ד וכאלו שמגלים את עקרונות חב"ד. ניגון זה נחשב "ניגון שמגלה חב"ד" ומשתייך למדרגה הרביעית של ניגונים, שכן מקורו בנגינת כלי זמר שאינה חסידית ("מן החוץ"). ולאחר שזוכך ושוכלל על ידי חסידי חב"ד והותאם לסגנון חסידי, הוא קיבל מעמד רוחני גבוה, המגיע "לעילא", מעל כל העולמות{{הערה|אדמו"ר הריי"צ ציין: "שמעתי מאאמו"ר (הרש"ב), בשם אביו אאזמו"ר מוהר"ש, ששמע מאביו אדמו"ר הצמח צדק, שניגוני חב"ד הם באחד משני פנים: 1. או שהם באים מחב"ד 2. או שהם מגלים חב"ד. אודות ניגון זה שניגנו כעת (ניגונו של ר' אשר גרוסמן) אמר אאמו"ר (הרש"ב) שהוא מן ה'פרשה' שמגלה חב"ד. דובר פעם, שישנן ארבע מדריגות בניגונים. הניגון של ר' אשר גרוסמן הוא מן המדריגה הרביעית. ניגון זה הוא לא מן הניגונים המיוחסים, אשר מיוחסים לרבי, אלא זהו ניגון שבא מן החוץ, שזהו ענין ה'עשיה', שמגיע עד 'לעילא', מעל כל העולמות."}}. תהליך זה משקף את יכולתם של חסידי חב"ד לקחת ניגון חיצוני, לברר אותו ולהעלותו לרמה רוחנית גבוהה באמצעות עיבודו לסגנון חסידי{{הערה|לפנינו עדות מפורטת על תהליך של "עיבודו" של ניגון מן החוץ אל הפנים, החל ממקורו של הניגון והגלגולים אותם עבר עד להצטרפותו לאוצר ניגוני חב"ד.}}.
{{קרדיט| '''[https://nichoach.blogspot.com/2014/11/blog-post.html כתבה]''' באתר '''[https://nichoach.blogspot.com/ קיר הניגונים]''' של הרב [[לב לייבמן]]}}
{{קרדיט| '''[https://nichoach.blogspot.com/2014/11/blog-post.html כתבה]''' באתר '''[https://nichoach.blogspot.com/ קיר הניגונים]''' של הרב [[לב לייבמן]]{{הערה|מקורות: [[אגרות קודש אדמו"ר מהורש"ב]]; [[ליקוטי דיבורים]] (ח"ג); [[ספר השיחות קיץ ה'ש"ת]]; סה"ש תש"א; נגינה לאור החסידות.}}}}


== ביצועים לניגון ==
== ביצועים לניגון ==
שורה 23: שורה 23:
* [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQMTJhbmh6SER2LU0/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]
* [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQMTJhbmh6SER2LU0/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=478 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=478 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]
== מקורות ==
* אגרות-קודש אדמו"ר מהורש"ב.
* ליקוטי דיבורים, חלק ג'.
* ספר השיחות תרפ"ח-תרצ"א.
* ספר השיחות קיץ ה'ש"ת.
* ספר השיחות תש"א.
* ספר השיחות תש"ו-תש"י.
* נגינה לאור החסידות.


{{ניגוני חב"ד}}
{{ניגוני חב"ד}}