יכולת - אור הכלול בעצמותו – הבדלי גרסאות

Mdafula (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Mdafula (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
'''יכולת''' הוא מושג שבא לשלול מציאות מוכרחת. היינו, אצל מי שיש לו "יכולת" לדבר מסויים הנה כשם שהוא יכול לעשותו כך '''בשווה ממש''' הוא יכול גם שלא לעשותו (בשונה מ"כח". שהרי מי שהדבר המסויים אצלו "בכח" הרי שורש מציאות הדבר כבר קיים בפועל). בחסידות משמש מושג זה כדי לתאר א. עד כמה מושלל אור אין סוף הכלול בעצמות מאור אין סוף הנמשך מהעצמות{{הערה|ושניהם לפני הצמצום, כידוע, דבאוא"ס שלפני הצמצום יש בכללות שתי דרגות: אור הכלול בעצמותו והאור הנמשך מעצמותו.}}, ב. לתאר עד כמה מושללות עשר ספירות הגנוזות{{הערה|ש"מקומן" באור הנמשך מעצמותו, וראה הערה קודמת.}} מהספירות שאחרי הצמצום, ג. עד כמה מושללת עצם הנפש{{הערה|שהיא רק "נושאת כוחות", אבל בפועל אין בה לא כוחות ולא שורש להם.}} מכוחות הנפש (חכמה בינה וכו', חסד גבורה וכו').
'''יכולת''' הוא מושג שבא לשלול מציאות מוכרחת. היינו, אצל מי שיש לו "יכולת" לדבר מסויים הנה כשם שהוא יכול לעשותו כך '''בשווה ממש''' הוא יכול גם שלא לעשותו (בשונה מ"כח". שהרי מי שהדבר המסויים אצלו "בכח" הרי שורש מציאות הדבר כבר קיים בפועל). בחסידות משמש מושג זה כדי לתאר א. עד כמה מושלל אור אין סוף הכלול בעצמות מאור אין סוף הנמשך מהעצמות{{הערה|ושניהם לפני הצמצום, כידוע, דבאוא"ס שלפני הצמצום יש בכללות שתי דרגות: אור הכלול בעצמותו והאור הנמשך מעצמותו.}}, ב. לתאר עד כמה מושללות עשר ספירות הגנוזות{{הערה|ש"מקומן" באור הנמשך מעצמותו, וראה הערה קודמת.}} מהספירות שאחרי הצמצום, ג. עד כמה מושללת עצם הנפש{{הערה|שהיא רק "נושאת כוחות", אבל בפועל אין בה לא כוחות ולא שורש להם.}} מכוחות הנפש (חכמה בינה וכו', חסד גבורה וכו').


==ענינה==
==המשל להבנת עניינה==
לפני שהקב"ה רצה לברוא העולמות - לא היה שייך לכאורה אצלו עניין אחר חוץ ממנו- שעצם השייכות לדבר אחר מראה על צמצום- שזה לא הוא כפי שהוא לעצמו.
כדי לקרב לשכלנו ולהמחיש את המושג "יכולת" מביאים בחסידות '''ארבעה''' משלים{{הערה|בנוגע ליכולת על עשר הספירות. ראה באריכות בנספח לפניני תניא חלק א'.}}: שלושה משלים זה למעלה מזה כדי להסביר מה '''לא''' נקרא יכולת, ומשל עליה עצמה.
לגבי ההבדל בין הספירות (דאצילות) לבין שורשן (שבכתר, בארך אנפין) מובא משל מההבדל בין האש כפי שהיא גלויה וכפי שהיא בגחלת: הספירות דאצילות נקראות "גילוי ההעלם" בלבד; כשם שבגחלת אין אש גלויה אבל מציאות אש כן קיימת בה{{הערה|ויש בזה כמה פרטים נוספים ואין כאן מקומם.}}, כך שורש הספירות שבכתר הוא כביכול מציאות ממשית של ספירות - אלא שהן כלולות במקורן ולכן אינן נרגשות. למעלה מזה הן הספירות כפי שהן בדרגת [[עולם העקודים]]. בעקודים עשר הספירות "עקודות בכלי אחד", היינו שהן דבר אחד ממש עם פשיטות האלוקות. והמשל לזה{{הערה|וזהו המשל השלישי: אש גלויה, אש שבגחלת, אש שבצור החלמיש.}} הוא מהאש כפי שהיא באבן הצור: כשם שבאבן הצור אין '''שום מציאות''' אש (אלא רק "תכונה" או "כח" שביכולה להוציא אש) כך הספירות דעקודים אינן מציאות ספירות כלל{{הערה|ולדרגה זו קראו המקובלים שקודם לאר"י ז"ל "עשר ספירות הגנוזות", אלא שהאר"י ז"ל גילה במושג "גנוזות" עומק חדש נפלא - והוא עניין היכולת המוסבר במשל הרביעי.}}.


כאשר הקב"ה '''החליט''' שרוצה לברוא העולם- מייד נוצר מצב של- יכול לברוא ויכול שלא לברוא.{{הערה| באתי לגני תשמ"ה, והשיחות בשבתות שלאח"כ, שער האיחוד אות י' ( לאדמו"ר האמצעי). }} בין המצב של הקב"ה כפי שהוא לעצמו למצב היכולת היה הצמצום הראשון{{הערה|ע"פ חלק מהשיחות לאחרי י' שבט תשמ"ה (ע"פ ההנחה בהוצאת המכון להפצת תורתו של משיח).}}. (ומכאן עד השלב הראשון עוד כמה שלבים אור כפי שכלול במקורו שלא שייך להאיר לעולמות וכו').
ועל זה מוסיף האר"י ז"ל, שגם משל זה אינו מסביר עדיין את "נקודת החיבור" בין ריבוי (עשר ספירות) לפשיטות (אחדות ה' הפשוטה), כי בסופו של דבר גם התכונה להוציא אש היא תכונה '''נוספת''' על האבן עצמה, תכונה '''של''' האבן (ולא חלק ממנה עצמה), ועל זה מביאה תורת החסידות את המשל הרביעי - עניין ה"שם": לילד אין '''שום שייכות''' לשם מסויים עד שבפועל נותנים לו את שמו, כל עוד לא קראו לו בשמו. כשם שאפשר לקרוא לו בשם פלוני כך '''בדיוק''' באותו אופן, בשווה '''ממש''' אפשר לקרוא לו גם בשם אלמוני.  לפני שקראו לו בשמו ישנה רק '''אפשרות''' לקרוא לו שם, אבל אין שום 'מציאות' של שם, ואפילו לא 'תכונה' של שם - ישנו רק 'הילד עצמו' '''בלבד'''. משל זה מסביר הייטב את אותה 'נקודת החיבור' שחפשנו בין הפשטות לריבוי, והוא המשל על הספירות כפי שהן באור אין סוף שלפני הצמצום: מצד אחד לא רק שאין כאן מציאות ספירות אלא גם לא שום שורש להן, אבל מצד שני כבר יש כאן 'אפשרות' לספירות.
 
==נפש נושא כוחות==
מאחר והאדם כולל כל העולמות ותכלית כל העולמות היא בשבילו, קיים כל דבר בעש"ן (עולם שנה נפש). היינו, כשם שהוא ב'עולמות' כדוגמת זה קיים גם בנפש האדם, והיא הדרגא הנקראת בחסידות "נפש נושא כוחות". כוחות הנפש (שכל ומידות) הן 'השתקפות' של עשר הספירות, וממילא גם בהן ישנן אותן ארבע דרגות. הדרגה הנמוכה ביותר הם עשר כוחות הנפש הגלויים{{הערה|חכמה, בינה וכו'.}}, מקורן הוא בעצם הנפש (שאינה מתלבשת בגוף). שם גופא (בעצם הנפש) ישנן שתי הדרגות של "מקיף הקרוב" ו"מקיף הרחוק" (גחלת וצור) - וישנו עצם הנפש עצמו, מהות ועצמות הנפש. שם בדרגה זו הנפש היא פשוטה בתכלית (בלי ציור כוחות ואפילו בלי שורש ומקור לכוחות), ורק שהיא 'סוג' כזה של פשיטות שאם ירצו אפשר יהיה 'לתת לה' כוחות (להבדיל מבעל חיים למשל, שלנפש שלו 'אי אפשר' לתת את כח השכל).
 
==אור הכלול בעצמותו==


'''לסיכום: יכולת ענינה הצמצום הראשון ביותר שהוא היכולת לברוא ושלא לברוא.'''


==בתורת החסידות==
==בתורת החסידות==