מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Mdafula (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי= חלוקה של החומש לפסקאות|אחר= פרשות הנקראות בבתי הכנסת בשבת|ראו= פרשת השבוע}}
{{פירוש נוסף|נוכחי= חלוקה של החומש לפסקאות|אחר= פרשות הנקראות בבתי הכנסת בשבת|ראו= פרשת השבוע}}


שישה סוגי רווחים נאמרו למשה מסיני{{הערה|חלקם מנוי במנחות ל ע"א, חלקם במסכת סופרים (פ"א הלכה יח, פ"א הלכה יד), ונפסק להלכה בראשונים (רמבם הל' ס"ת פ"ט ה"ב בראש ועוד, ובשו"ע יו"ד רע"ג א'.}} שצריכים להיות בספר תורה: '''א.''' בין חומש לחומש, '''ב.''' ובין פרשה לפרשה, '''ג.''' ובין תיבה לתיבה (כמלא אות קטנה) '''ד.''' ובין שורה לשורה (כמלא שורה), '''ה.''' ובין אות לאות כמלא חוט השערה), '''ו'''. וצורת השירות (שירות הים והאזינו).
'''פרשה''' היא אחד מששת סוגי הרווחים שבספרי תורה{{הערה|ספר התודעה עמ' שמ"ג. ולא במקום אחד נאמרו, אלא מפוזרים בכתבי הקודש (כמצויין בהערות הבאות).}}{{הערה|למעט רווחים אחרים שאינם בכתיבה עצמה אלא בצורת הדף: השוליים שצריך להשאיר למעלה, ולמטה ובין הדפים, ועוד רווחים מיוחדים כגון מעל ומתחת לשירות ועוד.}}: '''א.''' בין חומש לחומש (ארבע שורות){{הערה|אמרה של רבי ב"ק יג:, ובמסכת סופרים פ"ב}}, '''ב.''' ובין פרשה לפרשה (תשע אותיות גדולות; כגון "אשר אשר אשר"){{הערה|הגמרא (שבת ק"ג ע"ב) אומרת שרווח זה מעכב אבל לא מציינת את שיעורו. וכתב הרמבם (הלכות ס"ת פ"ז הלכה י"א) ש"מנהג הסופרים" להשאיר 9 אותיות גדולות. ולהעיר שהב"י מביא ממסכת סופרים ומהירושלמי דיעות אחרת שהרווח הוא שלוש או אפילו שתי אותיות בלבד, ולהלכה לכתחילה צריך הסופר להשאיר רווח ''' 9 אותיות גדולות''', אבל כל עוד הרווח גדול מ'''3 אותיות קטנות''' בדיעבד מכשירים.}}, '''ג.''' ובין שורה לשורה (כמלא שורה){{הערה|שם=מנחות|ברייתא בהקומץ, מנחות ל' ע"א, ובמסכת סופרים פ"ב.}}. '''ד.''' ובין אות לאות כמלא חוט השערה){{הערה|שם=מנחות}}, '''ה.''' ובין תיבה לתיבה (כמלא אות קטנה){{הערה|שם=מנחות}}, '''ו'''. וצורת השירות (שירות הים והאזינו){{הערה|מסכת סופרים פרק י"ב, ונפסק להלכה ברמבם.}}.


'''פרשה''' במובנה המקורי{{הערה|כיום משמש המונח "פרשה" בדרך כלל ככינוי לאחת מ[[פרשת השבוע|פרשות השבוע]].}} היא פסקה בספר תורה. ספר התורה מחולק לפסקאות, כאשר בין פסקה לפסקה מופיע רווח בגודל 9 אותיות{{הערה|ובין ספר לספר רווח 4 שורות ריקות (שו"ע רע"ג). ישנו דיון לגבי איזה אותיות: יש הדורשים 9 אותיות גדולות (כגון א, ב) ויש המסתפקים ב9 קטנות (כגון י' ו'). להלכה נפסק שלכתחילה צריך גדולות, ובדיעבד גם רווח של קטנות כשר.}} – וכל פסקה כזו נקראת "פרשה".
'''פרשה''' במובנה המקורי{{הערה|כיום משמש המונח "פרשה" בדרך כלל ככינוי לאחת מ[[פרשת השבוע|פרשות השבוע]].}} היא פסקה בספר תורה. ספר התורה מחולק לפסקאות, כאשר בין פסקה לפסקה מופיע רווח בגודל 9 אותיות{{הערה|ובין ספר לספר רווח 4 שורות ריקות (שו"ע רע"ג). ישנו דיון לגבי איזה אותיות: יש הדורשים 9 אותיות גדולות (כגון א, ב) ויש המסתפקים ב9 קטנות (כגון י' ו'). להלכה נפסק שלכתחילה צריך גדולות, ובדיעבד גם רווח של קטנות כשר.}} – וכל פסקה כזו נקראת "פרשה".