משתמש:מוישי כהן/ניגון לר' אשר מניקולייב: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''ניגון ל[[ר' אשר מניקולייב]]''' (אלף דרייער) הוא ניגון נ"ט ב[[ספר הניגונים]]
+ניגון ל[[ר' אשר מניקולייב]] (אלף דרייער) הוא ניגון מספר נ"ט ב[[ספר הניגונים]].
 == מקור הניגון ==
-המסע לחתונה בקאמינקע
+ בראשית הקיץ של שנת תרס"א, בי"ג בסיוון התקיימה חתונה בעיר קאמינקה שבמולדובה של קרובי משפחתה של הרבנית שטרנא שרה, אשת אדמו"ר הרש"ב. החתן היה ר' שלמה הורנשטיין, והכלה הייתה מצאצאי [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|החתן, ר' שלמה הורנשטיין, היה ממשפחת ר' משה הורנשטיין, דודו ומחותנו של אדמו"ר הריי"צ, והכלה הייתה בת דודה של הרבנית, בת גיסתו של אדמו"ר הרש"ב. בחתונה השתתפו אורחים רבים, כולל חסידים מחצרות באבאוו וטשארטקאווא.}}. אדמו"ר הרש"ב והרבנית לא נכחו, ושלחו את בנם, [[אדמו"ר הריי"צ]], כנציג המשפחה, בליווי החסיד ר' [[אשר גרוסמן]]{{הערה|אדמו"ר הריי"צ היה במסע בענייני הכלל בשליחות אביו, שבמהלכו ביקר בציון של ר' לוי יצחק מברדיטשב ומשם המשיך לקאמינקה. ר' אשר גרוסמן התלווה אליו לבקשת אדמו"ר הרש"ב.}}.
-אדמו"ר הריי"צ סיפר על השתלשלותו של הניגון בכמה הזדמנויות, ובכל פעם בתוספת פרטים שלא הוזכרו בפעמים אחרות. לפנינו הסיפור המלא כפי שעולה מכל קטעי שיחות הקודש בדבר הניגון:
-היה זה בתקופת נשיאותו של הרבי הרש"ב. בראשית הקיץ של שנת תרס"א. בי"ג סיוון תרס"א התקיימה חתונה של קרובי משפחה של הרבנית שטרנא שרה, אשת הרבי הרש"ב. החתונה התקיימה בעיר קאמינקע שבמולדובה, השוכנת על נהר דניסטר.
-מסלול אדמו"ר הריי"צ מצפון לדרום: ברדיצ'ב – קמינקע – קישינוב
+במהלך החתונה ניגנה חבורת כלי זמר ניגון דביקות בעל שני בתים. ר' אשר, שהיה בעל חוש לנגינה, תפס את הניגון לאשורו. לאחר החתונה, בדרכו לקישינוב, ניגן ר' אשר את הניגון בפני אדמו"ר הריי"צ על שפת נהר דניסטר{{הערה|אדמו"ר הריי"צ נסע בסירה של החסיד ר' משה ליב שוואלבין מניקולייב לביקור אצל חותנו, ר' אברהם שניאורסאהן. על שפת הנהר בקאמינקה, ניגן ר' אשר את הניגון "מיט אזא רייכקייט", בעשירות שכזו, כפי שתיאר אדמו"ר הריי"צ.}}. לאחר מכן, דיווח ר' אשר לאדמו"ר הרש"ב בהאמבורג על החתונה וניגן את הניגון{{הערה|ר' אשר נסע להאמבורג, שם שהה אדמו"ר הרש"ב במרפא, כדי למסור דיווח על השליחות, כולל פרטי החתונה והמאמרים שנחזרו.}}. בחזרתו לניקולייב, לימד ר' אשר את הניגון לחסיד ר' משה חריטונוב (לגירסא אחרת: ר' אהרן חריטונוב), ששיכלל אותו והוסיף בית נוסף{{הערה|ר' משה, שהיה מנגן ומחבר ניגונים, "הוסיף לו כנפיים", כדברי אדמו"ר הריי"צ, וחסידים אמרו כי "הוסיף עליו ציצים ופרחים", כפי שמסר ר' שלום חריטונוב ששמע מר' שלמה אהרן קזרנובסקי, חתנו של ר' אשר גרוסמן.}}. כך נקבע הניגון כ"ניגון לר' אשר מניקולייב".
-הסירה, וכנראה גם ר' אשר, הגיעו מניקולייב (המסומנת באדום)
-החתן היה ר' שלמה האָרענשטיין (ממשפחת ר' משה הארנשטיין, דודו ומחותנו של אדמו"ר הריי"צ), והכלה הייתה בת דודה של הרבנית, מצאצאי אדמו"ר הצמח צדק, בת גיסתו של אדמו"ר הרש"ב. אורחים רבים השתתפו בחתונה ונכחו בה גם חסידים מחצרות אחרות: חסידי באבאוו וטשארטקאווא.
+=== משמעות הניגון ===
-הרבי הרש"ב לא נסע לחתונה, ואף מהרבנית שטערנא שרה נבצר מלנסוע לחתונת קרוביה, ומפאת קרבתם המשפחתית לא יכלו להעדר לחלוטין מהחתונה ועל כן נשלח אליה בנם, אדמו"ר הריי"צ, כבא כחם וכנציג המשפחה.
+בפורים תרס"ב, ניגן ר' אשר גרוסמן את הניגון עם ההוספות בפני אדמו"ר הרש"ב, שאמר עליו : {{ציטוט|"בניגון זה משתקף האבדון (די פאַרלוירענקייט) של חסיד מצד מעשיו, ותקוותו (זיין האָפען) על הרבי"}}{{הערה|ר' משה חריטונוב, בשומעו את דברי אדמו"ר הרש"ב, התרגש ואמר כי הרבי רואה כמה "פנימיות הלב" עלה לו הניגון.}}. בהזדמנות נוספת אדמו"ר הרש"ב אמר על הניגון: בניגון זה אפשר להתפלל היטב, אפשר להדיח היטב את הכלי (חומריות הגוף) עם דמעות חמות וזה מסייע לפתיחת הלב. –. מבחינה מוזיקלית, התיבות הראשונות מבטאות נפילות ואבדון, ואחריהן תנועת התרוממות ותקווה, עד לשיא בבית הרביעי{{הערה|ארבע התיבות הראשונות כוללות שלוש נפילות, המשקפות את האבדון, ואחריהן תנועה של עלייה, המבטאת שאיפה להיאחז בעליון, כדברי אדמו"ר הרש"ב על תקוות החסיד על הרבי.}}.
-לאדמו"ר הריי"צ, כידוע, עוד קודם הנשיאות, היו תפקידים שונים לפעול בענייני הכלל, בנושאים שעומדים ברומו של עולם, וקשורים להרמת קרן הדת ולביטול גזירות שונות על היהודים. באותו פרק זמן בו התקיימה החתונה, היה אדמו"ר הריי"צ במסעו בענייני הכלל בשליחות אביו. בהזדמנות זו השתטח על הציון של הרה"צ ר' לוי יצחק מבארדיטשאב נ"ע, ומשם נסע אל החתונה הנ"ל.
-במסעות אלו, בדרך כלל, צירף הרבי הרש"ב את אחד מחשובי החסידים שילווה את הרבי הריי"צ במסעו. על פי בקשת אדמו"ר הרש"ב, נתלווה אליו לחתונה זו החסיד ר' אשר מניקולייב.
-ניגון הכלייזמרים
+אדמו"ר הריי"צ התייחס למשמעות הניגון בהסתמך על דברי אדמו"ר הרש"ב, שציטט את אדמו"ר מהר"ש ואדמו"ר הצמח צדק. אשר ניגוני חב"ד מתחלקים לשני סוגים: כאלו שמקורם בחב"ד וכאלו שמגלים את עקרונות חב"ד. ניגון זה נחשב "ניגון שמגלה חב"ד" ומשתייך למדרגה הרביעית של ניגונים, שכן מקורו בנגינת כלי זמר שאינה חסידית ("מן החוץ"). לאחר שזוכך ושוכלל על ידי חסידי חב"ד והותאם לסגנון חסידי, הוא קיבל מעמד רוחני גבוה, המגיע "לעילא", מעל כל העולמות{{הערה|אדמו"ר הריי"צ ציין: "שמעתי מאאמו"ר (הרש"ב), בשם אביו אאזמו"ר מוהר"ש, ששמע מאביו אדמו"ר הצמח צדק, שניגוני חב"ד הם באחד משני פנים: 1. או שהם באים מחב"ד 2. או שהם מגלים חב"ד. אודות ניגון זה שניגנו כעת (ניגונו של ר' אשר גרוסמן) אמר אאמו"ר (הרש"ב) שהוא מן ה'פרשה' שמגלה חב"ד. דובר פעם, שישנן ארבע מדריגות בניגונים. הניגון של ר' אשר גרוסמן הוא מן המדריגה הרביעית. ניגון זה הוא לא מן הניגונים המיוחסים, אשר מיוחסים לרבי, אלא זהו ניגון שבא מן החוץ, שזהו ענין ה'עשיה', שמגיע עד 'לעילא', מעל כל העולמות."}}. תהליך זה משקף את יכולתם של חסידי חב"ד לקחת ניגון חיצוני, לברר אותו ולהעלותו לרמה רוחנית גבוהה באמצעות עיבודו לסגנון חסידי{{הערה|לפנינו עדות מפורטת על תהליך של "עיבודו" של ניגון מן החוץ אל הפנים, החל ממקורו של הניגון והגלגולים אותם עבר עד להצטרפותו לאוצר ניגוני חב"ד.}}.
-במהלך שמחת החתונה, חבורת הכלי-זמר שמחו את הקהל בנגינתם. אחד מהניגונים אותו ניגנו היה ניגון דביקות יפיפה בעל שתי בבות (בתים), ששבה את ליבו של ר' אשר, ולהיותו בעל חוש בנגינה – תפס מיד את הניגון לאשורו.
+{{קרדיט}}
-אחרי החתונה המשיך אדמו"ר הריי"צ מקאמינקע בדרכו לקישינוב (מולדובה) לבקר את חותנו, ר' אברהם שניאורסאהן, אביה של הרבנית נחמה דינה. את הדרך מקאמינקע לקישינוב עשה אדמו"ר הריי"צ בסירה שהייתה שייכת לחסיד החסיד ר' משה ליב שוואלבין מניקולייב. על שפת הנהר של קאמינקע, בעודו נפרד מהחסיד ר' אשר שליווה אותו עד לסירה,  חזר ר' אשר על אותו הניגון הקסום, מהחתונה, בפני אדמו"ר הריי"צ. לימים הפליא אדמו"ר הריי"צ איך שר' אשר ניגן – אז, ליד הסירה – את הניגון "מיט אזא רייכקייט", בעשירות שכזו!
+== ביצועים לניגון ==
+* ב[[י' שבט]] [[תשפ"ד]] (2024), ביצעה מקהלת הפנסאים עם ר' [[שמחה פרידמן]] את הניגון, בליווי סיפור המבוסס בצורה רופפת על הסיפור האמיתי. הביצוע זכה לתהודה רבה.
-ניגון שחוצה את כל יבשת אירופה
+== ראו גם ==
-אדמו"ר הרש"ב שהה אז בהאמבורג (גרמניה) במקומות מרפא. מאחר ונסיעתו של ר' אשר לחתונה הייתה על פי שליחותו ובקשתו של הרבי הרש"ב, הרי שכן, לאחר החתונה הזדרז ר' אשר לנסוע אל הרבי במיוחד היישר להאמבורג, על מנת למסור אודות מילוי דבר השליחות, על דרך הנאמר "וישב משה את וגו'". ר' אשר דיווח לאדמו"ר הרש"ב את כל פרטי החתונה, איזה מאמר חזרו, אילו ניגונים ניגנו, וניגן גם את הניגון בו ליווה את אדמו"ר הריי"צ לסירה.
+* [[ניגון שמחה לר' אשר גרוסמן]]
-כאשר חזר ר' אשר לביתו, לניקולייב, לא אצר אוצרו בקרבו ולימד ניגון זה לידידו החסיד ר' משה חאריטאנאוו, שהיה מנגן נפלא ומחבר ניגונים. (לגרסה אחרת – היה זה ר' אהרן חאריטאנאוו).
-ר' (משה) חאריטאנאוו תיקן סידר ושיכלל את הניגון והוסיף לו בבא נוספת. אדמו"ר הריי"צ אף התבטא כי ר' משה "הוסיף לו כנפיים", וחסידים התבטאו על כך: "הוסיף עליו ציצים ופרחים" (כפי שמספר ר' שלום שי' חאריטונאוב ששמע מר' שלמה אהרן קזרנובסקי, חתנו של ר' אשר).
- וכך נתקבל הניגון הידוע בשם ניגון לר' אשר מניקולייב ואשר נזכר על שמו עד עצם היום הזה.
-זכה ר' אשר להוסיף פאר לאוצר הנגינה החב"די. וכן שהרבי הריי"צ בצרור שיחותיו הקדושות מתאר את השתלשלותו של הניגון והאופן המיוחד שבו הוא התגלגל לידינו.
-תווים של התבטלות, תווים של תקווה
+== קישורים חיצוניים ==
-לצד הסיפור המרתק שמאחורי כל ניגון, ניגונים רבים טומנים בתוכם מסר, תוכן של עבודת השם. "ניגונו של ר' אשר" זכה למספר הערכות ייחודיות ע"י הרבי הרש"ב והרבי הריי"צ, שביארו את משמעות תנועותיו.
-היה זה, כנראה, בשנה שאחרי החתונה הנ"ל, בפורים תרס"[ב], בעת  שהייתו של אדמו"ר הרש"ב בנאות דשא מחוץ למדינה. על פי הזמנת הרבי, בא ר' אשר אל אדמו"ר הרש"ב, וניגן את הניגון הנ"ל – כפי שתיקנו וסידרו ושכללו ר' (משה) חאריטאנאוו. אמר על כך כ"ק אדמו"ר הרש"ב: בניגון זה משתקף האבדון (די פאַרלוירענקייט) של חסיד מצד מעשיו, ותקוותו (זיין האָפען) על הרבי. כשמסר אח"כ ר' אשר את דברי אדמו"ר הרש"ב על הניגון לר' (משה) חאריטאנאוו, נענה ר' (משה) חאריטאנאוו בהתרגשות: הרבי רואה, כמה 'פנימיות הלב' עלה לי הניגון.
-בהזדמנות נוספת אדמו"ר הרש"ב אמר על הניגון: בניגון זה אפשר להתפלל היטב, אפשר להדיח היטב את הכלי (חומריות הגוף) עם דמעות חמות וזה מסייע לפתיחת הלב. – עד כאן לשונו הק'.
-בפתיחתו של הניגון (ארבע תיבות ראשונות בתווים) ישנו מהלך מובהק של נפילות, שלש נפילות זו אחרי מזו, מאגרא רמה לבירא עמיקתא. ההטעמה של נפילות אלו אכן נותנת תחושה של אבדון, מציאותו של האדם 'טובעת' ונמסה. לכאורה תנועה זו היא המבטאת את האבדון העצמי של החסיד כדברי אדמו"ר הרש"ב. בתנועה הבאה ישנו מהלך של עליה והתרוממות, שאיפה ותקווה להיאחז במשהו עליון. בלשון אדמו"ר הרש"ב – "תקוותו על הרבי". צורה זו – של אבדון ואחרי תקווה – מתפתחת בניגון מבבא לבבא, ומגיעה לשיאה בבבא הרביעית.
-ניגון שמגיע מעל כל העולמות
-אדמו"ר הריי"צ התבטא אף הוא אודות הניגון של ר' אשר: "שמעתי מאאמו"ר (הרש"ב), בשם אביו אאזמו"ר מוהר"ש, ששמע מאביו אדמו"ר הצמח צדק, שניגוני חב"ד הם באחד משני פנים: 1. או שהם באים מחב"ד 2. או שהם מגלים חב"ד. אודות ניגון זה שניגנו כעת (ניגונו של ר' אשר מניקולייב) אמר אאמו"ר (הרש"ב) שהוא מן ה'פרשה' שמגלה חב"ד. "ניגון שמגלה חב"ד" (לעומת ניגון שבא מחב"ד).
-"דובר פעם, שישנן ארבע מדריגות בניגונים. הניגון של ר' אשר מניקולייב הוא מן המדריגה הרביעית. ניגון זה הוא לא מן הניגונים המיוחסים, אשר מיוחסים לרבי, אלא זהו ניגון שבא מן החוץ, שזהו ענין ה"עשיה", שמגיע עד "לעילא", מעל כל העולמות". עד כאן דברי הרבי הריי"צ.
-מצד אחד, מאחר וניגון זה "יובא" מניגוני הכליזמרים – שככל הנראה לא היו חסידים העוסקים בעבודת הוי' במוחם וליבם, על כן הוא נחשב כניגונים שבאים מן החוץ, ניגון ש"אין לו ייחוס", אך לאחר בירורו וזיכוכו על ידי חסיד ליובאוויטשער ושכלולו ותיקונו אל סגנון הנגינה החסידי וקבלת אישורו על ידי הרבי, מגיע ניגון זה לעילא ביותר(!) מצד שני. לפנינו עדות מפורטת על תהליך של "עיבודו" של ניגון מן החוץ אל הפנים, החל ממקורו של הניגון והגילגולים אותם עבר עד להצטרפותו לאוצר ניגוני חב"ד.
-(מבוסס על: אגרות-קודש אדמו"ר מהורש"ב, ליקוטי דיבורים חלק ג', ספר השיחות תרפ"ח-תרצ"א, ספר השיחות קיץ ה'ש"ת, ספר השיחות תש"א, ספר השיחות תש"ו- תש"י, נגינה לאור החסידות)
-==ביצועים לניגון==
-*ב[[י' שבט]] [[תשפ"ד]] מקהלת הפנסאים יחד עם ר' [[שמחה פרידמן]],הביצוע לווה בסיפורו של הניגון ויצר תהודה רבה.
-==ראו גם==
-*[[ניגון שמחה לר' אשר מניקולייב]]
-==קישורים חיצוניים==
 * [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/11-02-Reb-Asher-Grossman-from-Nikolayev-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]
 * [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140707/jewish/Reb-Oshers-Nigun.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] 3#
 * [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQMTJhbmh6SER2LU0/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]
 * [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=478 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]
+== מקורות ==
+* אגרות-קודש אדמו"ר מהורש"ב
+* ליקוטי דיבורים, חלק ג'
+* ספר השיחות תרפ"ח-תרצ"א
+* ספר השיחות קיץ ה'ש"ת
+* ספר השיחות תש"א
+* ספר השיחות תש"ו-תש"י
+* נגינה לאור החסידות
 {{ניגוני חב"ד}}
@@ שורה 52: / שורה 36: @@
 [[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]
 [[קטגוריה:ניגונים מניקולייב]]
-[[קטגוריה:ניגוני ר' אהרון חריטונוב]]
+[[קטגוריה:ניגוני ר' אהרן חריטונוב]]