אורי יהודה כהן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 == הקמת ה"חדר" בהולנד ==
-[[קובץ:עוסק בבניה.jpg|ממוזער|שמאל|ר' אורי בעבודות בניית הקמפוס החינוכי]] [[קובץ:החדר בהולנד.jpeg|שמאל|ממוזער|הקמפוס החינוכי שהקים אורי]] ב-[[תשרי]] [[תשל"ה]], בעקבות ביקורו של ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] באמסטרדם, שבמהלך התוועדות חסידית תבע מהנוכחים להקים "חדר", לקח על עצמו ר' אורי את הקמת המוסד. ה"חדר" הוקם בביתו, בשני חדרים, עם ארבעה תלמידים, כולל שני בניו של הרב [[יצחק פורסט]]. המלמדת הראשונה הייתה רעייתו, רבקה כהן, שלימדה את האלף-בית העברי.
+[[קובץ:אורי בעת בנית הקמפוס.jpg|ממוזער|שמאל|ר' אורי בעבודות בניית הקמפוס החינוכי]] [[קובץ:הקמפוס החינוכי שהקים אורי.jpg|שמאל|ממוזער|הקמפוס החינוכי שהקים אורי]] ב-[[תשרי]] [[תשל"ה]], בעקבות ביקורו של ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] באמסטרדם, שבמהלך התוועדות חסידית תבע מהנוכחים להקים "חדר", לקח על עצמו ר' אורי את הקמת המוסד. ה"חדר" הוקם בביתו, בשני חדרים, עם ארבעה תלמידים, כולל שני בניו של הרב [[יצחק פורסט]]. המלמדת הראשונה הייתה רעייתו, רבקה כהן, שלימדה את האלף-בית העברי.
 ה"חדר" התפתח והפך לתלמוד תורה, שכיום מונה מאות תלמידים באמסטרדם. בתחילה נתקל אורי בהתנגדות מצד גורמים בקהילה, שטענו כי המוסד מעורר מחלוקות, מאחר שכבר קיים בית ספר יהודי בעיר{{הערה|בית הספר היה יהודי מבחינת תלמידיו, אך לא כלל תכנים יהודיים משמעותיים בתוכנית הלימודים.}}. אורי ספג איומים ואף תקיפה פיזית{{הערה|אחד המתנגדים הגדיל לעשות וסטר לאורי בפני המתפללים, ואחרים איימו עליו ועל משפחתו.}}. הוא נדרש לגייס משאבים כספיים להחזקת המוסד, שגדל במהירות. בתחילה התקיים ה"חדר" בביתו, ולאחר מכן השתלט על מבנה בית ספר סמוך שלא פעל, למרות התנגדות השלטונות{{הערה|אורי לקח את התלמידים למבנה בית ספר סמוך שלא פעל, וסירב לפנותו עד שהשלטונות יספקו מבנה מתאים.}}. לאחר גידול במספר התלמידים, ה"חדר" זכה להכרה רשמית ממשרד החינוך ההולנדי, אך נתקל במגבלות חוקיות שאסרו לימודי קודש בבתי ספר ממשלתיים{{הערה|חוק השוויון בהולנד אסר הקדשת שעות ללימודי דת בבתי ספר הנתמכים על ידי הממשלה.}}. אורי ניהל משא ומתן עם בכירים במשרד החינוך, ובסופו של דבר השיג שינוי בחוק שאפשר לימודי קודש.