אקדמות – הבדלי גרסאות

ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 2: שורה 2:
ה[[פיוט]] '''אַקְדָמוּת מִלִּין''' הוא קטע תפילה ב[[ארמית]]{{הערה|בטעם הדבר שנכתב דווקא בארמית, מופיע בספר התודעה שהוא מפני מעלתו, שלא יבינוהו המלאכים.}}, אותו נוהגים לומר בקהילות אשכנז בחג ה[[שבועות]] לפני [[קריאת התורה]] העוסקת במתן תורה, והוא כולל 45 בתים הבנויים כל אחד משתי שורות.
ה[[פיוט]] '''אַקְדָמוּת מִלִּין''' הוא קטע תפילה ב[[ארמית]]{{הערה|בטעם הדבר שנכתב דווקא בארמית, מופיע בספר התודעה שהוא מפני מעלתו, שלא יבינוהו המלאכים.}}, אותו נוהגים לומר בקהילות אשכנז בחג ה[[שבועות]] לפני [[קריאת התורה]] העוסקת במתן תורה, והוא כולל 45 בתים הבנויים כל אחד משתי שורות.


הפיוט חובר על ידי רבי מאיר ברבי יצחק ש"ץ נהוראי מוורמייזא, שחי בתקופתו של [[רש"י]] ולמד יחד עמו{{הערה|ספר התודעה חג השבועות, שם גם מופיע שהיתה להם קרבת משפחה. מובא בפירוש רש"י על תהילים פרק ע"ג פסוק י"ב.}}, והוא נקרא 'אקדמות' על שם המילים בהן הוא פותח: "אַקְדָמוּת מילין ושָרָיוּת שוּתָא" (הקדמת הדברים ופתיחת השיחה).
הפיוט חובר על ידי רבי מאיר ברבי יצחק ש"ץ נהוראי מוורמייזא, שחי בתקופתו של [[רש"י]] ולמד יחד עמו{{הערה|ספר התודעה חג השבועות, שם גם מופיע שהיתה להם קרבת משפחה. מובא בפירוש רש"י על תהלים פרק ע"ג פסוק י"ב.}}, והוא נקרא 'אקדמות' על שם המילים בהן הוא פותח: "אַקְדָמוּת מילין ושָרָיוּת שוּתָא" (הקדמת הדברים ופתיחת השיחה).


הפיוט הארוך מחולק לארבעה חלקים עיקריים: הוא פותח בתיאור גדולת השם, שאי אפשר לתארה כלל, לאחר מכן מתארים את ה[[מלאך|מלאכים]], ולבסוף מתואר דו-שיח בין [[עם ישראל]] לבין אומות העולם: האומות שואלות מדוע עם ישראל דבק בקב"ה, ועם ישראל משיב בתיאור השכר המובטח לעובדי ה' לעתיד לבוא.
הפיוט הארוך מחולק לארבעה חלקים עיקריים: הוא פותח בתיאור גדולת השם, שאי אפשר לתארה כלל, לאחר מכן מתארים את ה[[מלאך|מלאכים]], ולבסוף מתואר דו-שיח בין [[עם ישראל]] לבין אומות העולם: האומות שואלות מדוע עם ישראל דבק בקב"ה, ועם ישראל משיב בתיאור השכר המובטח לעובדי ה' לעתיד לבוא.