עליית נשמה – הבדלי גרסאות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים" |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
בספר 'דור דעה'{{הערה|פרק ט'.}} מקשר את פעולת עליית הנשמה עם דברי חז"ל אודות ארבעה שנכנסו לפרד"ס, שבעודם בגופם עלתה נשמתם 'לטייל' בעולמות הרוחניים{{הערה|תלמוד בבלי חגיגה יד, ב.}}, ומה שסיפרו מראייתם, היא המקור לכל [[פרקי היכלות|ספרות ה'היכלות']], והיסודות לתורת הסוד. | בספר 'דור דעה'{{הערה|פרק ט'.}} מקשר את פעולת עליית הנשמה עם דברי חז"ל אודות ארבעה שנכנסו לפרד"ס, שבעודם בגופם עלתה נשמתם 'לטייל' בעולמות הרוחניים{{הערה|תלמוד בבלי חגיגה יד, ב.}}, ומה שסיפרו מראייתם, היא המקור לכל [[פרקי היכלות|ספרות ה'היכלות']], והיסודות לתורת הסוד. | ||
על [[הבעל שם טוב]] מסופר שהיה נוהג לעשות עליית נשמה לעיתים קרובות{{הערה|ראו בהערה לקמן מ'שמועות וסיפורים'. וראו גם סיפורים נפלאים כפר חב"ד תשע"א עמוד 77 אודות עליית הנשמה בחג הפסח באיסטנבול, שהבעל שם טוב מסר את נפשו לבטל את הגזירה. ובספר השיחות תש"ב עמוד קמז (אוצר סיפורי חב"ד חלק א' עמוד 37) מספר אדמו"ר הריי"צ על הזדמנות אחרת בה היתה גזירה על אחת ממושבות ישראל שלא היה ניתן לבטל אותה, ובדרכו חזרה מהעולמות העליונים ראה היכל ממנו זורח אור גדול, מכפרי חוטב עצים שאמר | על [[הבעל שם טוב]] מסופר שהיה נוהג לעשות עליית נשמה לעיתים קרובות{{הערה|ראו בהערה לקמן מ'שמועות וסיפורים'. וראו גם סיפורים נפלאים כפר חב"ד תשע"א עמוד 77 אודות עליית הנשמה בחג הפסח באיסטנבול, שהבעל שם טוב מסר את נפשו לבטל את הגזירה. ובספר השיחות תש"ב עמוד קמז (אוצר סיפורי חב"ד חלק א' עמוד 37) מספר אדמו"ר הריי"צ על הזדמנות אחרת בה היתה גזירה על אחת ממושבות ישראל שלא היה ניתן לבטל אותה, ובדרכו חזרה מהעולמות העליונים ראה היכל ממנו זורח אור גדול, מכפרי חוטב עצים שאמר תהלים בעת עבודתו וגומר את הספר תהלים חמש פעמים ביום, וביקש מהכפרי שהסכים לתת את זכויותיו עבור הצלת ישוב יהודי שלם.}}, ובזמן שהיה עורך עליית נשמה היה נאחז במגבות התלויות בחדר, ולא היה לאף אחד רשות להיות נוכח בעת עליית הנשמה. | ||
עליית הנשמה הידועה ביותר של הבעל שם טוב היתה בראש השנה תק"ז{{הערה|בן פורת יוסף. כתר שם טוב סימן א'. לקוטי אמרים למגיד ממעזריטש בתחילתו. התבאר בלקוטי דיבורים חלק ב' קונטרס טז-יח. קונטרס ענינה של תורת החסידות בתחילתו.}}, ממנה ידוע לנו על פי המכתב ששיגר לגיסו רבי גרשון מקיטוב בו מספר בין השאר שעלה להיכלו של משיח ושאלו "אימתי קאתי מר (מתי יבוא אדון) והוא השיב לו "'''לכשיפוצו מעיינותיך חוצה''' וידעו לייחד יחודים כמוך", משפט שהפך לאבן יסוד בחסידות חב"ד, ובפרט בדור השביעי. | עליית הנשמה הידועה ביותר של הבעל שם טוב היתה בראש השנה תק"ז{{הערה|בן פורת יוסף. כתר שם טוב סימן א'. לקוטי אמרים למגיד ממעזריטש בתחילתו. התבאר בלקוטי דיבורים חלק ב' קונטרס טז-יח. קונטרס ענינה של תורת החסידות בתחילתו.}}, ממנה ידוע לנו על פי המכתב ששיגר לגיסו רבי גרשון מקיטוב בו מספר בין השאר שעלה להיכלו של משיח ושאלו "אימתי קאתי מר (מתי יבוא אדון) והוא השיב לו "'''לכשיפוצו מעיינותיך חוצה''' וידעו לייחד יחודים כמוך", משפט שהפך לאבן יסוד בחסידות חב"ד, ובפרט בדור השביעי. | ||