לדלג לתוכן

תהלים קי"ב – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
להתראות (שיחה | תרומות)
הוספת ערך
 
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
שורה 15: שורה 15:
</poem>
</poem>
}}
}}
'''תהלים קי"ב''' הוא המזמור ה-112 ב[[תהילים|ספר תהילים]].
'''תהלים קי"ב''' הוא המזמור ה-112 ב[[תהלים|ספר תהלים]].


==תוכן המזמור==
==תוכן המזמור==
בכותרת המזמור ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] נאמר: "גם זה המזמור נאמר בא"ב, בכל פסוק שני אותיות ובשני אחרונים שלוש, ומספר על מידות טובות שיבור לו אדם והיאך יתן צדקה, ושכרו – שלא יצטרך לבריות". רש"י בביאורו על פרק קי"א מציין על הקשר שבין שני המזמורים{{הערה|שניהם כוללים עשרה פסוקים, שניהם בנויים מאקרוסטיכון ויש להם את אותה פתיחה.}}, והחילוק ביניהם שמזמור זה מספר בשבחו של צדיק, ואילו מזמור קי"א מדבר בשבחו של הקב"ה.
בכותרת המזמור ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] נאמר: "גם זה המזמור נאמר בא"ב, בכל פסוק שני אותיות ובשני אחרונים שלוש, ומספר על מידות טובות שיבור לו אדם והיאך יתן צדקה, ושכרו – שלא יצטרך לבריות". רש"י בביאורו על פרק קי"א מציין על הקשר שבין שני המזמורים{{הערה|שניהם כוללים עשרה פסוקים, שניהם בנויים מאקרוסטיכון ויש להם את אותה פתיחה.}}, והחילוק ביניהם שמזמור זה מספר בשבחו של צדיק, ואילו מזמור קי"א מדבר בשבחו של הקב"ה.


המזמור בנוי מעשרה פסוקים המסודרים ב[[אקרוסטיכון]] של [[אותיות האל"ף בי"ת]], והלשון שלו מזכירה לשונות דומים הנאמרים בפרק א' של [[ספר משלי]].
המזמור בנוי מעשרה פסוקים המסודרים ב[[אקרוסטיכון]] של [[אותיות האל"ף בי"ת]], והלשון שלו מזכירה לשונות דומים הנאמרים בפרק א' של [[ספר משלי]].


המזמור הוא אחד מעשרה מזמורים הפותחים בקריאה 'הַלְלוּ-יָהּ'.{{הערה|1=עשרת המזמורים: [[תהילים ק"ו]], [[תהילים קי"א|קי"א]], קי"ב, [[תהילים קי"ג|קי"ג]], [[תהילים קל"ה|קל"ה]], [[תהילים קמ"ו|קמ"ו]], [[תהילים קמ"ז|קמ"ז]], [[תהילים קמ"ח|קמ"ח]], [[תהילים קמ"ט|קמ"ט]], [[תהילים ק"נ|ק"נ]]}}
המזמור הוא אחד מעשרה מזמורים הפותחים בקריאה 'הַלְלוּ-יָהּ'.{{הערה|עשרת המזמורים: [[תהלים ק"ו]], [[תהלים קי"א|קי"א]], [[תהלים קי"ג|קי"ג]], [[תהלים קל"ה|קל"ה]], [[תהלים קמ"ו|קמ"ו]], [[תהלים קמ"ז|קמ"ז]], [[תהלים קמ"ח|קמ"ח]], [[תהלים קמ"ט|קמ"ט]], [[תהלים ק"נ|ק"נ]]}}
 


==בחסידות==
==בחסידות==
שורה 39: שורה 38:


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=140 תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]'''
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=140 תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]''' {{הב}}


{{תהילים}}
{{תהלים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תהלים]]
[[קטגוריה:תהלים]]

גרסה אחרונה מ־21:20, 31 במאי 2025

תהלים קי"ב
הַלְלוּ יָ-הּ אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת ה'

א: הַלְלוּ יָ-הּ אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת ה' בְּמִצְוֺתָיו חָפֵץ מְאֹד.

ב: גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ.

ג: הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד.

ד: זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק.

ה: טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט.

ו: כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק.

ז: מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּה'.

ח: סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו.

ט: פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד.

י: רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד.

תהלים קי"ב הוא המזמור ה-112 בספר תהלים.

תוכן המזמור[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכותרת המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק נאמר: "גם זה המזמור נאמר בא"ב, בכל פסוק שני אותיות ובשני אחרונים שלוש, ומספר על מידות טובות שיבור לו אדם והיאך יתן צדקה, ושכרו – שלא יצטרך לבריות". רש"י בביאורו על פרק קי"א מציין על הקשר שבין שני המזמורים[1], והחילוק ביניהם שמזמור זה מספר בשבחו של צדיק, ואילו מזמור קי"א מדבר בשבחו של הקב"ה.

המזמור בנוי מעשרה פסוקים המסודרים באקרוסטיכון של אותיות האל"ף בי"ת, והלשון שלו מזכירה לשונות דומים הנאמרים בפרק א' של ספר משלי.

המזמור הוא אחד מעשרה מזמורים הפותחים בקריאה 'הַלְלוּ-יָהּ'.[2]

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • דור ישרים יבורך – הדרך לזכות בדור ישרים יבורך הוא על ידי שמחדירים בתלמידים ובילדים את ההרגשה שהתורה היא 'דבר השם', את קדושת התורה, וניצול כל רגע פנוי ללימוד התורה ובמיוחד הקדשת השעות הראשונות ללימודי קודש בלבד[3], ודבר זה הוא בעיקר בידי נשי ישראל[4].
  • 'גיבור בארץ יהיה זרעו – הגבורה המוזכרת כאן היא מעין 'גבורות גשמים', שהוא ענין גבורה שבחסד, לחלק את השפע לחלקים רבים שהמקבל יקבל אותה כראוי, וזהו הקשר להמשך הפסוק 'דור ישרים יבורך', שסדר ההשפעה אליהם צריך להיות דווקא במידה לפי ערך המקבל, ועל ידי זה זוכים ל'דור ישרים יבורך'[5].
  • וצדקתנו עומדת לעד – חז"ל מפרשים פסוק זה על מי שקונה ספרים ומשאילם לאחרים, ויש בזה נפקא מינה להלכה, לפי שיטת אדמו"ר הזקן שמעשר כספים אינו מן התורה, וממילא אפשר להשתמש בזה גם עבור הדפסת ספרים, אך למעשה הבהרה זו מיותרת כיון שכל הנתינה צריכה להיות בשמחה, לא צריך בזה שום הגבלה, ובפרט שבצדקה תלויה הגאולה[6].
  • פיזר נתן לאביונים – על ידי הפיזור לצדקה, ההמשכה מגיעה למטה ביותר, עד שמתוסף אצל האדם לא רק מ'עץ החיים', אלא גם מ'אילן המוות', היות שזדונות נעשים כזכויות, וזה מה שכתוב 'יש מפזר ונוסף עוד', שמתווסף לו לא רק מהקדושה, אלא אפילו מהצד של היפך הקדושה[7].

בניגוני חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ניגון אשרי איש (י"א ניסן)

לקראת יום הולדתו ה-111 של הרבי בי"א ניסן ה'תשע"ג, הולחנו מספר ניגונים, מתוכם בחרה ועדת הניגונים את הניגון שהולחן על ידי ר' בערל פאשטער (בפעם השניה ברצף, לאחר שגם בשנה הקודמת נבחר הניגון שלו) על המילים "אשרי איש ירא את ה'".

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • תהלים עם פירוש תהלות מנחם, חלק ה' עמוד מה

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


מזמורי ספר תהלים
א'  •  ב'  •  ג'  •  ד'  •  ה'  •  ו'  •  ז'  •  ח'  •  ט'  •  י'  •  י"א  •  י"ב  •  י"ג  •  י"ד  •  ט"ו  •  ט"ז  •  י"ז  •  י"ח  •  י"ט  •  כ'  •  כ"א  •  כ"ב  •  כ"ג  •  כ"ד  •  כ"ה  •  כ"ו  •  כ"ז  •  כ"ח  •  כ"ט  •  ל'  •  ל"א  •  ל"ב  •  ל"ג  •  ל"ד  •  ל"ה  •  ל"ו  •  ל"ז  •  ל"ח  •  ל"ט  •  מ'  •  מ"א  •  מ"ב  •  מ"ג  •  מ"ד  •  מ"ה  •  מ"ו  •  מ"ז  •  מ"ח  •  מ"ט  •  נ'  •  נ"א  •  נ"ב  •  נ"ג  •  נ"ד  •  נ"ה  •  נ"ו  •  נ"ז  •  נ"ח  •  נ"ט  •  ס'  •  ס"א  •  ס"ב  •  ס"ג  •  ס"ד  •  ס"ה  •  ס"ו  •  ס"ז  •  ס"ח  •  ס"ט  •  ע'  •  ע"א  •  ע"ב  •  ע"ג  •  ע"ד  •  ע"ה  •  ע"ו  •  ע"ז  •  ע"ח  •  ע"ט  •  פ'  •  פ"א  •  פ"ב  •  פ"ג  •  פ"ד  •  פ"ה  •  פ"ו  •  פ"ז  •  פ"ח  •  פ"ט  •  צ'  •  צ"א  •  צ"ב  •  צ"ג  •  צ"ד  •  צ"ה  •  צ"ו  •  צ"ז  •  צ"ח  •  צ"ט  •  ק'  •  ק"א  •  ק"ב  •  ק"ג  •  ק"ד  •  ק"ה  •  ק"ו  •  ק"ז  •  ק"ח  •  ק"ט  •  ק"י  •  קי"א  •  קי"ב  •  קי"ג  •  קי"ד  •  קט"ו  •  קט"ז  •  קי"ז  •  קי"ח  •  קי"ט  •  ק"כ  •  קכ"א  •  קכ"ב  •  קכ"ג  •  קכ"ד  •  קכ"ה  •  קכ"ו  •  קכ"ז  •  קכ"ח  •  קכ"ט  •  ק"ל  •  קל"א  •  קל"ב  •  קל"ג  •  קל"ד  •  קל"ה  •  קל"ו  •  קל"ז  •  קל"ח  •  קל"ט  •  ק"מ  •  קמ"א  •  קמ"ב  •  קמ"ג  •  קמ"ד  •  קמ"ה  •  קמ"ו  •  קמ"ז  •  קמ"ח  •  קמ"ט  •  ק"נ

הערות שוליים

  1. שניהם כוללים עשרה פסוקים, שניהם בנויים מאקרוסטיכון ויש להם את אותה פתיחה.
  2. עשרת המזמורים: תהלים ק"ו, קי"א, קי"ג, קל"ה, קמ"ו, קמ"ז, קמ"ח, קמ"ט, ק"נ
  3. משיחת חג הפורים ה'תשט"ז.
  4. שיחת י"ט כסלו התשכ"א.
  5. משיחות יום ב' דחג הסוכות ה'תשכ"ג.
  6. משיחת ח"י אלול ה'תשכ"ב.
  7. ד"ה רני ושמחי ה'תשכ"ז. לקוטי שיחות חלק י"א עמוד 302. ד"ה פזר נתן לאביונים ה'תשח"י. שיחת שבת פרשת וישב ה'תשח"י.