אברהם יהושע העשיל מאפטא – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ קישורים פנימיים |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אפטא.jpg|שמאל|ממוזער|בית מדרשו של רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא]] | [[קובץ:אפטא.jpg|שמאל|ממוזער|בית מדרשו של רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא]] | ||
[[קובץ:קבר אברהם יהושע העשיל מאפטא.jpg|שמאל|ממוזער|ציונו]] | [[קובץ:קבר אברהם יהושע העשיל מאפטא.jpg|שמאל|ממוזער|ציונו]] | ||
הרב '''אברהם יהושע העשיל מאפטא'''{{הערה|נקרא גם הרבי מאפטא ולפי זה כונה אפטר רב (Apter Ruv), והאוהב ישראל על פי ספרו.}} ([[תק"ח]] - [[ה' בניסן]], [[תקפ"ה]]) היה תלמידו של רבי [[אלימלך מליז'נסק]] ושימש כ[[רב]] ב[[אפטא]]. | הרב '''אברהם יהושע העשיל מאפטא'''{{הערה|נקרא גם הרבי מאפטא ולפי זה כונה אפטר רב (Apter Ruv), והאוהב ישראל על פי ספרו.}} ([[תק"ח]] - [[ה' בניסן]], [[תקפ"ה]]) היה תלמידו של רבי [[אלימלך מליז'נסק]] ושימש כ[[רב (אמורא)|רב]] ב[[אפטא]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תק"ח]] בז'מיגריד (Zhmigrid) שב[[פולין]] כנצר למשפחות רבניות מפורסמות מצד שני הוריו. אביו, הרב שמואל, שכיהן כר[[אב"ד]] ניישטאט ("עיר חדש"), היה מחשובי רבני פולין. עוד בילדותו, הפגין הרב מאפטא יכולות מבטיחות. הוא למד אצל רבי [[אלימלך מליז'נסק]] ונודע כבקי גדול ב[[תלמוד]]. החל את דרכו כרב ה[[עיירה]] קולובשובה בפולין, וב[[תק"ס]] הסכים להתמנות ל[[רב]] ב[[אפטא]]. ב[[תקס"ח]] הוזמן להיות לרב ב[[יאסי]], על ידי הבנקאי ה[[חסידות|חסיד]] יחיאל דניאל, שהבטיח להעמיד לרשותו בית בו יוכל לארח את הבאים ללמוד איתו [[תורה]]. | נולד בשנת [[תק"ח]] בז'מיגריד (Zhmigrid) שב[[פולין]] כנצר למשפחות רבניות מפורסמות מצד שני הוריו. אביו, הרב שמואל, שכיהן כר[[אב"ד]] ניישטאט ("עיר חדש"), היה מחשובי רבני פולין. עוד בילדותו, הפגין הרב מאפטא יכולות מבטיחות. הוא למד אצל רבי [[אלימלך מליז'נסק]] ונודע כבקי גדול ב[[תלמוד]]. החל את דרכו כרב ה[[עיירה]] קולובשובה בפולין, וב[[תק"ס]] הסכים להתמנות ל[[רב (תואר)|רב]] ב[[אפטא]]. ב[[תקס"ח]] הוזמן להיות לרב ב[[יאסי]], על ידי הבנקאי ה[[חסידות|חסיד]] יחיאל דניאל, שהבטיח להעמיד לרשותו בית בו יוכל לארח את הבאים ללמוד איתו [[תורה]]. | ||
ב[[תקע"ו]], לאחר פטירת האדמו"ר של מז'יבוז' ולאחר מחלוקות בקהילת יאסי, עזב והתיישב ב[[מז'יבוז']], עירו של [[הבעש"ט]] וערש [[חסידות|החסידות]], שם זכה בהערצתם של [[חסידים]] רבים. הוא המשיך לשמור על קשרים עם הקהילות החסידיות של נסיכות מולדובה ונקרא לעיתים, כדי לפתור בעיות [[הלכה|הלכתיות]]. תכונתו הבולטת ביותר הייתה אהבתו לכל [[יהודי]]. כתב שני ספרים בשם "תורת אמת"{{הערה|לבוב [[תרי"א]].}} ו"אוהב ישראל"{{הערה|ז'יטומיר [[תרכ"ה]].}} שעל שמו כונה ה"אוהב ישראל". | ב[[תקע"ו]], לאחר פטירת האדמו"ר של מז'יבוז' ולאחר מחלוקות בקהילת יאסי, עזב והתיישב ב[[מז'יבוז']], עירו של [[הבעש"ט]] וערש [[חסידות|החסידות]], שם זכה בהערצתם של [[חסידים]] רבים. הוא המשיך לשמור על קשרים עם הקהילות החסידיות של נסיכות מולדובה ונקרא לעיתים, כדי לפתור בעיות [[הלכה|הלכתיות]]. תכונתו הבולטת ביותר הייתה אהבתו לכל [[יהודי]]. כתב שני ספרים בשם "תורת אמת"{{הערה|לבוב [[תרי"א]].}} ו"אוהב ישראל"{{הערה|ז'יטומיר [[תרכ"ה]].}} שעל שמו כונה ה"אוהב ישראל". | ||