משתמש:חיים כ./טיוטה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
===תורת אמת - חברון=== | ===תורת אמת - חברון=== | ||
הרב אליעזרוב נטל חלק בהקמת ישיבת '[[תורת אמת חברון]]', שהמשיכה את פעילות ישיבת 'מגן אבות' שייסד. בשנת [[עת"ר]] הגיע [[ליובאוויטש]] לסייע בהכנות להקמת הישיבה, ושהה שם בשכך כשנתיים. בתמיכת [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] {{הערה|הרב [[אליעזר קרסיק]], לימים יו"ר [[אגו"ח]], ברשימה שכתב אז בהיותו בחור ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], תיאר את ההכנות, | הרב אליעזרוב נטל חלק בהקמת ישיבת '[[תורת אמת חברון]]', שהמשיכה את פעילות ישיבת 'מגן אבות' שייסד. בשנת [[עת"ר]] הגיע [[ליובאוויטש]] לסייע בהכנות להקמת הישיבה, ושהה שם בשכך כשנתיים. בתמיכת [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] {{הערה|הרב [[אליעזר קרסיק]], לימים יו"ר [[אגו"ח]], ברשימה שכתב אז בהיותו בחור ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], תיאר את ההכנות, שכללו אסיפה ב[[מוסקבה]] לגיוס כספים ממשפחות חסידיות ככמו משפחות ברלין מריגא ומשפחות גורארי' מקרעמנצ'וג ועוד. הגביר שמואל גורארי תרם 25 אלף רובל לרכישת בניין הישיבה}}, הישיבה נפתחה ב[[חשוון]] [[תער"ב]] בבניין 'מגן אבות' ולאחר מכן עברה ל[[בית רומנו]] {{הערה|הרבי הרש"ב ובנו גייסו כספים ברחבי [[רוסיה]], והכספים הועברו באמצעות הרב אליעזרוב והרב [[מנחם מענדל נאה]]. תלמידי הישיבה הכניסו חמימות חסידית והשפיעו על הקהילה}}. בשנים אלו התעסק, ביחד עם [[שלמה זלמן הבלין]] וגיסו [[מנחם מענדל נאה]] להעברת נחלות [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[חברון]] על שמו. אשר מסיבות חוקיות שונות לא היו רשומות על שמו של הרבי, עד אשר פעלו את העניין לנחת רוח הרבי [[הרש"ב]]{{הערה|כמו כן הרבי הרש"ב הורה לו לחדש את המניין בבית כנסת "אברהם אבינו", נחלת אדמו"ר האמצעי, והרב אליעזרוב קבע שם את תפילתו}}. במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]], גורשו חסידי חב"ד בעל אזרחות זרה מ[[חברון]] על ידי הטורקים, והישיבה נסגרה {{הערה|רעייתו ובני משפחתו של הרב אליעזרוב גורשו למצרים, שם התגוררו בתנאים קשים}}. הרב אליעזרוב באותה תקופה שהה בשליחותו ב[[סמרקנד]]. וכששב הרב אליעזרוב משליחותו, התיישב בירושלים, ובמקומו מונה הרב [[יעקב יוסף סלונים]] לרב הקהילה האשכנזית בחברון. | ||
===השליחות בסמרקנד=== | ===השליחות בסמרקנד=== | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
[[הרבי]] החל לכתוב אליו בקשר ל[[חברת משניות בעל פה]] שהוקמה, ובקשר לקריאה '[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]', וכן בירור לגבי פטירת אביו הגאון המקובל הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]][דרושה הבהרה]. כמו כן ביקש הימנו להשיג אשרות לאמו [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]]. מפעם לפעם היו רבותינו נשיאינו מבקשים ממנו להעתיר בעדם ב[[מערת המכפלה]], וב[[ירושלים]] - ב[[כותל המערבי]] ובקבר [[דוד המלך]]. | [[הרבי]] החל לכתוב אליו בקשר ל[[חברת משניות בעל פה]] שהוקמה, ובקשר לקריאה '[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]', וכן בירור לגבי פטירת אביו הגאון המקובל הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]][דרושה הבהרה]. כמו כן ביקש הימנו להשיג אשרות לאמו [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]]. מפעם לפעם היו רבותינו נשיאינו מבקשים ממנו להעתיר בעדם ב[[מערת המכפלה]], וב[[ירושלים]] - ב[[כותל המערבי]] ובקבר [[דוד המלך]]. | ||
==פטירתו== | |||
הרב שלמה יהודה ליב נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]. בשנת [[תשמ"ז]] החליטה עיריית [[ירושלים]] לקרוא רחוב על שמו בעיר. | הרב שלמה יהודה ליב נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]. | ||
בשנת [[תשמ"ז]] החליטה עיריית [[ירושלים]] לקרוא רחוב על שמו בעיר. | |||
==ספרו== | ==ספרו== | ||