משתמש:חיים כ./טיוטה – הבדלי גרסאות

תגית: קישורים לדפי פירושונים
שורה 31: שורה 31:


==='תורת אמת' - ירושלים===
==='תורת אמת' - ירושלים===
בתום המלחמה שהה הרב הבלין, מנהל וראש ישיבת 'תורת אמת' ב[[רוסיה]] ואיש לא ידע אם ומתי ישוב לארץ הקודש. בחברון כבר לא הייתה קהילה חב"דית, ומפאת כך, כמה מחשובי חסידי חב"ד בירושלים הקשורים לישיבת 'תורת אמת' בחברון, ביקשו להקים את הישיבה בירושלים. הרב [[משה יהודה לייב שפירא]] והרב [[חיים נאה]] (בנו של הרב מענדל) שיגרו מכתבים לחו"ל בכדי לגייס כספים עבור הקמת הישיבה. בהמשך הודיעם אדמו"ר הריי"צ, כי הרב שלמה זלמן הבלין ראש הישיבה, מתעתד לבוא לארץ ולפתוח את הישיבה. התוכניות אפוא בוטלו וכולם המתינו לבואו של הרב הבלין.
לאחר המלחמה התיישב הרב אליעזרוב ב[[ירושלים]], שם סייע ב[[תרפ"ב]] בהקמת ישיבת '[[תורת אמת]]' בירושלים, בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] {{הערה|הרב [[משה יהודה לייב שפירא]] והרב [[חיים נאה]] תכננו פעולות לגיוס כספים עבור הקמת הישיבה, אך התוכניות בוטלו עם ההודעה על הגעתו הצפויה של הרב [[שלמה זלמן הבלין]] אשר יפתח את הישיבה. ביום שישי [[ו' טבת]] [[תרפ"ב]] הגיע הרב [[שלמה זלמן הבלין|הרב הבלין]] לארץ. ובתחילה נפגש עם הרב אליעזרוב כדי לבדוק את האפשרות של הקמת הישיבה מחדש ב[[חברון]]. אפשרות זו ירדה מהפרק לאחר שנוכחו כי בחברון נותרו תשע משפחות חב"דיות בלבד, ובניין הישיבה חולק ע"י השלטונות לשימושי בית משפט, משטרה ובית סוהר}}. הוא פעל עם הרב [[מנחם מענדל נאה]] לגיוס תלמידים ותמיכה כספית {{הערה|הרבי [[הריי"צ]] ביקש מהם לסייע בחידוש הישיבה}}, ובמקביל פעל באופנים שונים למען חסידי חב"ד ב[[ירושלים]].
===קשריו עם רבותינו נשיאנו==={{להשלים|}}
הרבי החל לכתוב אליו בקשר לחברת משניות בעל פה שהוקמה, בקשר לקריאה 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', וכן בירור לגבי פטירת אביו הגאון המקובל הרב לוי יצחק שניאורסאהן[דרושה הבהרה]. כמו כן ביקש הימנו להשיג אשרות לאמו הרבנית חנה. מפעם לפעם היו רבותינו נשיאינו מבקשים ממנו להעתיר בעדם במערת המכפלה, ובירושלים - בכותל המערבי ובקבר דוד המלך.


הרב הבלין הגיע לארץ הקודש ביום שישי [[ו' טבת]] [[תרפ"ב]], ומיד נפגש עם הרב אליעזרוב בכדי לבדוק את האפשרות לחדש את הישיבה בחברון. לצערם נוכחו לדעת כי בעיר נותרו תשע משפחות חב"דיות בלבד, כאשר במקביל, בימי המלחמה, נפתח בית ספר 'ציוני' במקום, מה שחולל בעיה רוחנית קשה. בניין הישיבה לשעבר חולק לשלוש רשויות: בית המשפט, משטרה עירונית ובית הסוהר. מכיון שכך, הוחלט בהסכמת [[הרבי הריי"צ]] על פתיחת הישיבה בירושלים.
עם פתיחת הישיבה ביקש [[הרבי הריי"צ]] מהרב אליעזרוב והרב מנחם מענדל נאה לסייע לחידוש הישיבה ולהביא אליה תלמידים טובים. השניים פעלו למען הישיבה, ובד בבד פעלו באופנים שונים למען חסידי חב"ד בירושלים.
[[הרבי]] החל לכתוב אליו בקשר לחברת [[משניות]] בעל פה שהוקמה, בקשר לקריאה 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', וכן בירור לגבי פטירת אביו הגאון ה[[קבלה|מקובל]] הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]{{הבהרה}}. כמו כן ביקש הימנו להשיג אשרות לאמו [[הרבנית חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]]. מפעם לפעם היו [[רבותינו נשיאינו]] מבקשים ממנו להעתיר בעדם ב[[מערת המכפלה]], ובירושלים - ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ובקבר דוד המלך.


הרב שלמה יהודה ליב נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]. בשנת [[תשמ"ז]] החליטה עיריית [[ירושלים]] לקרוא רחוב על שמו בעיר.
הרב שלמה יהודה ליב נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]. בשנת [[תשמ"ז]] החליטה עיריית [[ירושלים]] לקרוא רחוב על שמו בעיר.