משתמש:חיים כ./טיוטה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 20: / שורה 20: @@
 הרב אליעזרוב קיים קשר הדוק עם הרב [[חיים חזקיהו מדיני]], רבה הספרדי של חברון {{הערה|השניים נועדו בתדירות גבוהה, התייעצו בענייני [[הלכה]] וקהילה, ופעלו יחד למניעת השפעת ארגונים חילוניים}}. היכרותם החלה בשנת [[תרנ"ג]], כאשר הרב אליעזרוב ביקר כ[[שד"ר]] בקראסו-באזר שב[[אוקראינה]], שם כיהן ה"שדי חמד" כרב {{הערה|ה"שדי חמד" הזכיר את הביקור בספרו 'פאת שדה' (כללים מערכת א' אות ט"ז), ותיאר את הרב אליעזרוב כ"חריף ובקי, ותיק וחסיד". הוא מסר ל"שדי חמד" מכתב מאחד הרבנים בארץ הקודש, שעערער על שם הספר "שדי חמד", והשניים דנו בנושא}}. ה"שדי חמד" פרסם דברי תורה שקיבל מהרב אליעזרוב, והילל את בקיאותו וחסידותו {{הערה|בספר 'שדי חמד' (כללים מערכת ח' כלל צ"ב), כתב: "קיבלתי מכתב מרבי רחמיאי הרב הגדול חריף ובקי בנם של קדושים מוהר"ר שלמה ליב בהרא"ש נכד בעל התניא שד"ר מעיר הקודש חברון... ודבריו טובים ונכוחים". במקום אחר כינה אותו "גאון חסיד ענוותן כהלל"}}. השניים פעלו יחד למניעת השפעת ארגון 'כל ישראל חברים' בחברון {{הערה|כאשר אנשי הארגון הציעו להקים בית ספר, ה"שדי חמד" התנגד לאחר ששמע על התנגדותו של הרב אליעזרוב, ואמר: "דעתי בטלה מפני אבק כבוד תורתו"}}. וקראו לנדיבי חו"ל לתמוך בקהילה {{הערה|קריאתם נתמכה על ידי [[האדמו"ר מלעלוב]] ורבני בד"צ חסידים ירושלים}}. כהונתם המשותפת הסתיימה עם פטירת ה"שדי חמד" ב[[כ"ד בכסלו]] [[תרס"ה]] {{הערה|לאחר פטירת ה"שדי חמד", מונה החכם סלימאן מנחם מני, שלמד בצעירותו אצל הרב אליעזרוב. הרב אליעזרוב סידר לדפוס את כתבי אביו - הרב אליהו מני, בחיבור "זכרונות אליהו", אך המלאכה נפסקה}}.
-===עומד בפרץ למען חינוך יהודי===
+=== עמידה בפרץ למען חינוך יהודי ===
-בתקופה בה ישב על כסא הרבנות, החלו התנועות הלאומיות להפיץ את דעותיהם בקרב בית ישראל ויסדו אגודות וסניפים בכל מקום שבו הייתה להם אחיזה. גם על [[חברון]] לא פסח גל זה. אגודת 'צעירי חברון' ניסתה לצוד ברשתה צעירים מבני העיר ולפתוח מוסד חינוך משלהם. הרב אליעזרוב חזה את הסכנה, והתריע בריש גלי נגד מזימותיהם. אלה האחרונים השיבו נגדו מלחמה ובעיתונם 'השקפה' בעריכת מר אליעזר בן-יהודה שיצא ב[[ירושלים]], ביזוהו ותקפוהו ללא הרף, אך הרב אליעזרוב לא חת מפניהם.
-מעלעול בגיליונות 'ההשקפה' נראה כי התנועות הציוניות לקחו על עצמן להילחם בכל האמצעים בכדי להקים בית ספר של 'כל ישראל חברים' דווקא בחברון. בגיליונות רבים מהשנים הללו מופיעים מאמרים ארסיים נגד מנהיגי הקהילה החברונית ובהם הרב אליעזרוב, בגין סירובם להקים את בית הספר בחברון. אם לא די בכך, דאגו אנשי 'ההשקפה' לבזות ולהשמיץ את מעשי החסד המופלאים שנעשו בחברון עם יתומים ואלמנות, גלמודים ונזקקים.
+במהלך כהונתו כרב, התנגד הרב אליעזרוב להקמת בתי ספר בחברון על ידי תנועות לאומיות כגון 'צעירי חברון' ו'כל ישראל חברים' {{הערה|אגודת 'צעירי חברון' ניסתה למשוך צעירים להשקפותיה, והתנועות הציוניות תקפו את הרב אליעזרוב בעיתון 'השקפה' בעריכת אליעזר בן-יהודה, תוך ביזוי מעשי החסד של הקהילה עם יתומים ואלמנות}}. בתמיכת [[אדמו"ר הרש"ב]], הצליח למנוע הקמת בתי ספר אלו, ושמר על חינוך תורני בחברון {{הערה|עמידתו האיתנה, יחד עם הרבנים הספרדיים, הדפה את הניסיונות, ולאורך כהונתו לא הייתה פרצה בחינוך התורני}}.
-[[אדמו"ר הרש"ב]] עודד את הרב אליעזרוב לעמוד על המשמר, והוא נחל הצלחה במאבקיו. עמידתו האיתנה יחד עם הרבנים הספרדיים, הצליחה להדוף את הניסיון וכל תקופת כהונתו לא הייתה פרצה בחומת החינוך הטהור בחברון.
 ===תורת אמת - חברון===