רבי זירא – הבדלי גרסאות
הגהה, ניסוח, עיצוב |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|חבריו=[[רבה בר נחמני]], [[רב יוסף]], [[רבי יצחק בר אבא]] | |חבריו=[[רבה בר נחמני]], [[רב יוסף]], [[רבי יצחק בר אבא]] | ||
|תלמידיו=[[רבי ירמיה]], רבי אבא בר זבינא, רבי יצחק עטושיא | |תלמידיו=[[רבי ירמיה]], רבי אבא בר זבינא, רבי יצחק עטושיא | ||
}}'''רבי זירא''' היה [[אמורא]] שנולד בבבל, ולאחר מכן עלה ל[[ארץ ישראל]]. | }} | ||
'''רבי זירא''' היה [[אמורא]] שנולד בבבל, ולאחר מכן עלה ל[[ארץ ישראל]]. היה בחינת [[חכמה]], ו[[רבה]] היה בחינת [[בינה]]{{הערה|סוף מאמר [[פורים]] [[תש"ח]].}}. | |||
== תולדות חיים== | |||
נולד למשפחה שהתייחסה ככהנים, אביו של רבי זירא איסי היה המונה לגביית המיסים מטעם השלטונות, אולם עם זאת הוא מוזכר בגמרא כאיש צדיק ותמים, והיה מנסה להוריד את עול המס מעל תלמידי חכמים. בהיותו בבבל, למד בישיבת סורא ובישיבת פומבדיתא, אצל רב הונא ורב יהודה בר יחזקאל. | |||
== | |||
הכינוי "זעירא" (קטן בארמית) ניתן לו בשל קומתו הנמוכה (ובהגייה הבבלית שמשמיטה עיצורים גרוניים: זירא). היה מכונה בפי חבריו 'קטינא חריך שקי' בארמית- 'הקטן חרוך השוקיים'. שרבי זירא היה מופלג בחומרות וסגפנות, והקפיד שלא למלא פיו שחוק מחשש קלות ראש. ומסופר שהיה בודק את גופו באש התנור אם שולטת בו האש עד שפעם אחת משום הקפדת החכמים נחרכו שוקיו מהאש. | הכינוי "זעירא" (קטן בארמית) ניתן לו בשל קומתו הנמוכה (ובהגייה הבבלית שמשמיטה עיצורים גרוניים: זירא). היה מכונה בפי חבריו 'קטינא חריך שקי' בארמית- 'הקטן חרוך השוקיים'. שרבי זירא היה מופלג בחומרות וסגפנות, והקפיד שלא למלא פיו שחוק מחשש קלות ראש. ומסופר שהיה בודק את גופו באש התנור אם שולטת בו האש עד שפעם אחת משום הקפדת החכמים נחרכו שוקיו מהאש. | ||
| שורה 17: | שורה 16: | ||
הוא סירב לקבל מתנות בטענה שזו סגולה להאריך ימים שהרי "שׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה", אבל כאשר קראו לו לבית הריש גלותא הוא הסכים לבוא והסביר שבני הריש גלותא מתכבדים בכך שהוא מגיע לביתם, וכבוד זה נחשב כתשלום. | הוא סירב לקבל מתנות בטענה שזו סגולה להאריך ימים שהרי "שׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה", אבל כאשר קראו לו לבית הריש גלותא הוא הסכים לבוא והסביר שבני הריש גלותא מתכבדים בכך שהוא מגיע לביתם, וכבוד זה נחשב כתשלום. | ||
== עלייתו לארץ ישראל == | === עלייתו לארץ ישראל === | ||
מסופר כי הוא השתוקק לעלות לארץ ישראל, אותה חיבב מאוד והפליג בשבחיה ("אוירא דארץ ישראל מחכימא", "שיחתן של בני ארץ ישראל תורה" ועוד), ולבסוף אכן עלה אליה, למרות התנגדות רבו, רב יהודה, שטען כי אסור לעלות לארץ ישראל מבבל. לפני עלייתו צם 100 תעניות כדי לשכוח את התלמוד הבבלי וללמוד תלמוד ארץ ישראל ביישוב הדעת ודעה צלולה. | מסופר כי הוא השתוקק לעלות לארץ ישראל, אותה חיבב מאוד והפליג בשבחיה ("אוירא דארץ ישראל מחכימא", "שיחתן של בני ארץ ישראל תורה" ועוד), ולבסוף אכן עלה אליה, למרות התנגדות רבו, רב יהודה, שטען כי אסור לעלות לארץ ישראל מבבל. לפני עלייתו צם 100 תעניות כדי לשכוח את התלמוד הבבלי וללמוד תלמוד ארץ ישראל ביישוב הדעת ודעה צלולה. | ||
| שורה 24: | שורה 23: | ||
במאה הצומות ניכר יחסו לבבל מול ארץ ישראל, יש הרואים כך גם בביטויו 'הני בבלאי טפשאי'. מלבד מאה צומות אלו צם עוד פעמיים סדרה של מאה צומות. | במאה הצומות ניכר יחסו לבבל מול ארץ ישראל, יש הרואים כך גם בביטויו 'הני בבלאי טפשאי'. מלבד מאה צומות אלו צם עוד פעמיים סדרה של מאה צומות. | ||
== רבותיו == | === רבותיו === | ||
=== בבבל === | ==== בבבל ==== | ||
רבותיו המובהקים של רב זירא בבבל היו רב הונא ורב יהודה והוא אמר הלכות רבות משמם, בתלמוד מובא סיפור שכאשר היה ר' זירא בבית מדרשו של רב הונא הוא לימד אותם שראשי לפתות שחיתכו אותם לחתיכות גדולות ברכתם "בורא פרי אדמה", ואם לחתיכות קטנות אז "שהכל נהיה בדברו", אולם כאשר הוא שאל את רב יהודה הוא ענה שיש לברך בכל מצב "שהכל נהיה בדברו". | רבותיו המובהקים של רב זירא בבבל היו רב הונא ורב יהודה והוא אמר הלכות רבות משמם, בתלמוד מובא סיפור שכאשר היה ר' זירא בבית מדרשו של רב הונא הוא לימד אותם שראשי לפתות שחיתכו אותם לחתיכות גדולות ברכתם "בורא פרי אדמה", ואם לחתיכות קטנות אז "שהכל נהיה בדברו", אולם כאשר הוא שאל את רב יהודה הוא ענה שיש לברך בכל מצב "שהכל נהיה בדברו". | ||
| שורה 39: | שורה 38: | ||
כאשר עלה ר' זירא לארץ ישראל הוא שמע מרבי אסי ששמע מרב חמא בר גוריא את הלכה זו בשם רב, אמר לו ר' זירא שרבה בר ירמיה הוא זה ששמע הלכה זו מרב, בתגובה כינה אותו רב אסי בשם: <abbr>פתיא אוכמא</abbr>, ואמר לו שמכן יש לו להסיק שרבה בר ירמיה שמע זאת מרב חמא בר גוריא שהוא שמע זאת מרב. | כאשר עלה ר' זירא לארץ ישראל הוא שמע מרבי אסי ששמע מרב חמא בר גוריא את הלכה זו בשם רב, אמר לו ר' זירא שרבה בר ירמיה הוא זה ששמע הלכה זו מרב, בתגובה כינה אותו רב אסי בשם: <abbr>פתיא אוכמא</abbr>, ואמר לו שמכן יש לו להסיק שרבה בר ירמיה שמע זאת מרב חמא בר גוריא שהוא שמע זאת מרב. | ||
=== בארץ ישראל === | ==== בארץ ישראל ==== | ||
== חבריו == | == חבריו == | ||
היה חבר של גדולי תלמידי רב הונא ורב יהודה בבבל, כגון רבה בר נחמני ורב יוסף. | |||
חבר נוסף הוא רב נחמן איתו דן ר' זירא באחת הסוגיות הידועות במסכת בבא מציעא "תקפה אחד בפנינו" רבי זירא הסתפק מה תהיה ההלכה במקרה שבעוד ששני בעלי הדין עומדים לפני בית הדין, התגבר אחד על חבירו ומשך מידיו על חציה השני של הטלית והנגזל לא מחה, ורק לאחר שכבר יצאה מידו חציה השני של הטלית החל צווח בפני בית הדין על הגזילה שהתרחשה לנגד עיניהם, כשהוא טוען שהוא לא מחה על התפיסה מכיוון שראה שבית הדין צופה במעשה הגזילה ואינו צריך למחות. השאלה היא האם אנו אומרים שהיה עליו למחות בפני בית הדין על הגזילה כדי שלא תראה שתיקתו כהודאה, או שמא טענתו נכונה - שאינו צריך למחות במקרה שבית הדין עצמו רואה כי השני התגבר עליו ולקח ממנו את הטלית בחזקה. רב נחמן הביא ראיות שונות כדי להשיב על שאלה זו, ממשניות וברייתות. | חבר נוסף הוא רב נחמן איתו דן ר' זירא באחת הסוגיות הידועות במסכת בבא מציעא "תקפה אחד בפנינו" רבי זירא הסתפק מה תהיה ההלכה במקרה שבעוד ששני בעלי הדין עומדים לפני בית הדין, התגבר אחד על חבירו ומשך מידיו על חציה השני של הטלית והנגזל לא מחה, ורק לאחר שכבר יצאה מידו חציה השני של הטלית החל צווח בפני בית הדין על הגזילה שהתרחשה לנגד עיניהם, כשהוא טוען שהוא לא מחה על התפיסה מכיוון שראה שבית הדין צופה במעשה הגזילה ואינו צריך למחות. השאלה היא האם אנו אומרים שהיה עליו למחות בפני בית הדין על הגזילה כדי שלא תראה שתיקתו כהודאה, או שמא טענתו נכונה - שאינו צריך למחות במקרה שבית הדין עצמו רואה כי השני התגבר עליו ולקח ממנו את הטלית בחזקה. רב נחמן הביא ראיות שונות כדי להשיב על שאלה זו, ממשניות וברייתות. | ||
| שורה 91: | שורה 90: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/31/10/2/index.htm "קם רבה שחטיה לרבי זירא" - לקוטי שיחות כרך ל"א שיחה ב' לפורים] | * [http://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/31/10/2/index.htm "קם רבה שחטיה לרבי זירא" - לקוטי שיחות כרך ל"א שיחה ב' לפורים] | ||
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60312 גם הילד יכול להבין את "קם רבה שחטיה לרב זירא"] - שיחת קודש בנושא, מעובדת על ידי הרב שמואל אלבוים{{PDF}} {{אינפו}} | * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60312 גם הילד יכול להבין את "קם רבה שחטיה לרב זירא"] - שיחת קודש בנושא, מעובדת על ידי הרב שמואל אלבוים {{PDF}} {{אינפו}} | ||
{{אמוראים}} | {{אמוראים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:זירא}} | |||
[[קטגוריה:אמוראים | [[קטגוריה:אמוראים]] | ||