|
|
| שורה 12: |
שורה 12: |
| בשנת [[תרמ"ט]], בגיל 26, ייסד הרב אליעזרוב את ישיבת '[[מגן אבות (חברון)]]' בחברון, יחד עם גיסו הרב [[מנחם מענדל נאה]] והרב [[שניאור זלמן סלונים]]. הישיבה, שכללה גם [[תלמוד תורה]] לילדים, נועדה לחנך צעירים ברוח התורה, כנגד השפעת בתי הספר של ארגון 'כל ישראל חברים'. הרב אליעזרוב עמד בראש המייסדים ופעל לחיזוק מוסדות החינוך והחסד בחברון {{הערה|בשנים אלו המשיך לפעול יחד עם גיסו (ולימים גם מחותנו) הרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]] לטובת תושבי חברון. שני האברכים החב"דיים הצעירים, עשו רבות למען מוסדות החינוך והחסד בסיוע לכל אחד באשר הוא. חרף גילם הצעיר, עד מהרה נחשבו לחלק מהנהגת הקהילות היהודיות בעיר.}}. | | בשנת [[תרמ"ט]], בגיל 26, ייסד הרב אליעזרוב את ישיבת '[[מגן אבות (חברון)]]' בחברון, יחד עם גיסו הרב [[מנחם מענדל נאה]] והרב [[שניאור זלמן סלונים]]. הישיבה, שכללה גם [[תלמוד תורה]] לילדים, נועדה לחנך צעירים ברוח התורה, כנגד השפעת בתי הספר של ארגון 'כל ישראל חברים'. הרב אליעזרוב עמד בראש המייסדים ופעל לחיזוק מוסדות החינוך והחסד בחברון {{הערה|בשנים אלו המשיך לפעול יחד עם גיסו (ולימים גם מחותנו) הרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]] לטובת תושבי חברון. שני האברכים החב"דיים הצעירים, עשו רבות למען מוסדות החינוך והחסד בסיוע לכל אחד באשר הוא. חרף גילם הצעיר, עד מהרה נחשבו לחלק מהנהגת הקהילות היהודיות בעיר.}}. |
|
| |
|
| ===מינויו לרבה של [[חברון]] בעידוד הרבי הרש"ב=== | | === רבנות בחברון === |
| הרב אפרת כיהן כרבה של [[חברון]] בשנים אלו. בתחילת שנת [[תרס"ג]] בערך עזב את העיר והתיישב בירושלים. עם עזיבתו הוצע כי הרב אליעזרוב ימלא את מקומו, אך הוא סירב.
| |
|
| |
|
| ה"שדי חמד" - הגאון הרב [[חיים חזקיהו מדיני]], שכיהן בשנים האחרונות כרבה הספרדי של חברון, שהכיר את הרב אליעזרוב כגאון בלימוד, וכאחד ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר שאף שהרב אליעזרוב יקבל את המינוי החשוב. רק לאחר שהרב אליעזרוב הביע את הסכמתו, שיגרו ה"שדי חמד" והרב אליעזרוב אגרת אל אדמו"ר הרש"ב, בה ביקשו את הסכמתו וברכתו למינוי.
| | בשנת [[תרס"ג]], לאחר עזיבת הרב [[דובער אפרת]] את חברון, הוצע לרב אליעזרוב לשמש כרבה של עדת האשכנזים. בתחילה סירב, אך לאחר תמיכת הרב [[חיים חזקיהו מדיני]] ("שדי חמד") והסכמת [[אדמו"ר הרש"ב]], קיבל את המינוי {{הערה|ה"שדי חמד", שהכיר את הרב אליעזרוב כגאון בלימוד, שאף שיקבל את המינוי. הרבי הרש"ב שיגר מברק ואגרת תמיכה, בהן כתב: "הסכמתי אשר שאר בשרי, ידיד נפשי הרה"ג הרש"ל נ"י, יהיה רב בעיר הקודש [[חברון]] ת"ו... ומצאתי אשר נאה לעיה"ק הנ"ל להיות לה לרב ש"ב הרב הרש"ל" ([[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)]], חלק א', אגרת קכד). במכתב נוסף כתב: "אני מסכים על זה בלב שלם ובנפש חפיצה... ותקותי אשר על ידו תתגדל ותתעלה אי"ה עיה"ק [[חברון]] ת"ו" (שם, אגרת קכה). ה"שדי חמד" הוסיף שבחים בכתב ההכתרה, וגם הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר שיגר מכתב ברכה}}. כרב העיר, פעל לחיזוק מוסדות התורה, ובפרט פתח מחדש את ישיבת 'מגן אבות' וקרא לתמיכה כספית עבורה {{הערה|הרבי הרש"ב הביע נחת מהמינוי, וציין בשנת [[תרס"ז]] כי הרב אליעזרוב קיבל את הרבנות בדרך מסירות נפש, למרות פרנסה טובה קודם לכן, כדי לתקן את מצב העיר ([[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)]], חלק ד', אגרת קעד)}}. הישיבה סונפה לישיבת [[תומכי תמימים]] בליובאוויטש, והרב אליעזרוב כיהן גם כראש ישיבת 'משרד שדי חמד' ב[[בית רומנו]]. |
| | |
| הרבי הרש"ב שיגר את ברכתו ואישורו במברק חוזר. במקביל שלח הרבי אגרת ארוכה ל"שדי חמד" כי אכן הרב אליעזרוב מתאים להיות רבה של חברון: {{ציטוטון|הסכמתי אשר שאר בשרי, ידיד נפשי הרה"ג הרש"ל נ"י, יהיה רב בעיר הקודש [[חברון]] ת"ו. והאמת ניתן להודיע אשר גם מראשית כזאת נפשי אוותה שיהיה ש"ב הרש"ל נ"י רב בעיה"ק [[חברון]] ת"ו". באגרת מוסיף הרבי "ומצאתי אשר נאה לעיה"ק הנ"ל להיות לה לרב ש"ב הרב הרש"ל}}. הרבי אף הוסיף ואיחל כי בזכות מינוי זה יוטב מצב העיר: {{ציטוטון|ותקוותי שעל ידו יוטב אי"ה מצב העיר והתקווה קרובה לבוא אי"ה אל חפצי האמיתי}}. | |
| | |
| הרבי הרש"ב מציין כי לכתחילה לא רצה להתערב במינוי, אך לאחר שקיבל מכתבים מתושבי [[חברון]] שמבקשים לעצמם רב שאינו תושב העיר; אך לאחר שהתושבים הסכימו כי רוצים את הרב אליעזרוב, "שמחתי על זה באמת, והיה לי היום הזה ליום בשורה". ([[אגרות קודש]] שלו חלק א' אגרת קכד).
| |
| אגרת מיוחדת שיגר הרבי הרש"ב אל הרב אליעזרוב עצמו, ובה כתב: {{ציטוטון|אני מסכים על זה בלב שלם ובנפש חפיצה, והנני מבקשו שיקבל עליו את הרבנות דעיר הקודש חברון... ותקותי אשר על ידו תתגדל ותתעלה אי"ה עיה"ק [[חברון]] ת"ו במצבה הרוחני והגשמי}}. (שם, אגרת קכה).
| |
| | |
| כשהתמנה, קיבל כתב הכתרה ממנהיגי הקהילה היהודית בחברון. על כתב ההכתרה הוסיף ה"שדי חמד" תוספת משלו ובה שבחים רבים על הרב החדש, ומביע את שמחתו על כך שהתמנה לרבה של חברון. גם הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר שהכירו טרם המינוי, שיגר לו מכתב ברכה מיוחד.
| |
| | |
| [[אדמו"ר הרש"ב]] רווה נחת מתפקידו כרב העדה האשכנזית בחברון, ומספר שנים אחר כך ([[תרס"ז]]) אף התבטא בביטויים מיוחדים אודות המינוי: {{ציטוטון|קיבל על עצמו רבנות [[חברון]] בדרך מסירות נפש, כי טוב טוב היה לו קודם שהיה לו פרנסה טובה אצל הספרדים, ועסק בתורה הרבה בלי שום בלבול אשר זה חפצו האמיתי, וקיבל עליו הרבנות רק באשר העמסתי עליו לטובת העיר, ורצונו הטוב לעשות תקנות טובות אם אך יתנו לו התוקף על זה}} ([[אגרות קודש]] שלו חלק ד' אגרת קעד).
| |
| | |
| ראשית פעולתו כרב הייתה חיזוק מוסדות התורה והחסד שבעיר הקודש חברון. הצעד הראשון היה פתיחה מחודשת של ישיבת 'מגן אבות' שיסד ארבע עשרה שנים קודם לכן, תוך עידוד צעירים להצטרף ללומדים בה. הוא גם יצא בקריאה מיוחדת לעזרה כספית עליה חתם יחד עם ה"שדי חמד". בשנים הבאות הסכים הרבי הרש"ב לבקשתו, ו"מגן אבות" סונפה לישיבת '[[תומכי תמימים]]' ליובאוויטש.
| |
| | |
| במקביל לעבודתו בישיבת 'מגן אבות', כיהן כראש ישיבת 'משרד שדי חמד' שהתקיימה ב[[בית רומנו]], מקום משכנו של ה"שדי חמד".
| |
|
| |
|
| ===עם ה"שדי חמד"=== | | ===עם ה"שדי חמד"=== |