לדלג לתוכן

משתמש:חיים כ./טיוטה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
חיים כ. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
חיים כ. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגית: קישורים לדפי פירושונים
שורה 1: שורה 1:
\[\[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב\]\] הרב '''שלמה יהודה ליב אליעזרוב''' (\[\[תרכ"ג\]\] - \[\[כ"ז טבת\]\] \[\[תשי"ב\]\]) היה דמות מרכזית בקהילה החב"דית ב\[\[חברון\]\] וב\[\[ירושלים\]\]. הוא ייסד וניהל את ישיבות "\[\[מגן אבות (חברון)\]\]" ו"\[\[תורת אמת חברון\]\]", כיהן כרבה של עדת האשכנזים בחברון ועדת הבוכרים ב\[\[סמרקנד\]\] ובירושלים, ופעל לרכישת \[\[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו\]\]. כמו כן, היה חבר בוועד השחיטה של 'העדה החרדית'. במהלך חייו שינה את שם משפחתו פעמיים: לאחר נישואיו ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו, ולאחר מכן ל'אליעזרוב' בסמרקנד, כהזדהות עם הקהילה הבוכרית.
[[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]] הרב '''שלמה יהודה ליב אליעזרוב''' ([[תרכ"ג]] - [[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]) היה דמות מרכזית בקהילה החב"דית ב[[חברון]] וב[[ירושלים]]. הוא ייסד וניהל את ישיבות "[[מגן אבות (חברון)]]" ו"[[תורת אמת חברון]]", כיהן כרבה של עדת האשכנזים בחברון ועדת הבוכרים ב[[סמרקנד]] ובירושלים, ופעל לרכישת [[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו]]. כמו כן, היה חבר בוועד השחיטה של 'העדה החרדית'. במהלך חייו שינה את שם משפחתו פעמיים: לאחר נישואיו ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו, ולאחר מכן ל'אליעזרוב' בסמרקנד, כהזדהות עם הקהילה הבוכרית.


== תולדות חייו == הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב נולד בשנת \[\[תרכ"ג\]\] ביעקבשטאט, לטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי. בגיל עשר עלה עם משפחתו ל\[\[ארץ הקודש\]\] והשתקע ב\[\[חברון\]\], שם התגוררה גם אם סבתו, הרבנית \[\[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל סלונים\]\], בת \[\[אדמו"ר האמצעי\]\].
== תולדות חייו == הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב נולד בשנת [[תרכ"ג]] ביעקבשטאט, לטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי. בגיל עשר עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והשתקע ב[[חברון]], שם התגוררה גם אם סבתו, הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל סלונים]], בת [[אדמו"ר האמצעי]].


בשנת \[\[תר"מ\]\], בהיותו כבן 17, נשא לאישה את הרבנית \[\[חנה ברכה אשכנזי\]\], בתו של הרב \[\[דובער אשכנזי\]\], ממנהיגי הקהילה החברונית. לאחר נישואיו למד עם הרב \[\[שניאור זלמן סלונים\]\], נין \[\[אדמו"ר האמצעי\]\], ועם הרבנים \[\[שמעון מנשה חייקין\]\] ו\[\[אליהו מני\]\], מהם קיבל \[\[סמיכה\]\] לרבנות. בשנת \[\[תרנ"ב\]\] השלים לימודי שחיטה ובדיקה, ובאותה תקופה נבחן על ידי הרב \[\[דובער אפרת\]\], רבה של חברון.
בשנת [[תר"מ]], בהיותו כבן 17, נשא לאישה את הרבנית [[חנה ברכה אשכנזי]], בתו של הרב [[דובער אשכנזי]], ממנהיגי הקהילה החברונית. לאחר נישואיו למד עם הרב [[שניאור זלמן סלונים]], נין [[אדמו"ר האמצעי]], ועם הרבנים [[שמעון מנשה חייקין]] ו[[אליהו מני]], מהם קיבל [[סמיכה]] לרבנות. בשנת [[תרנ"ב]] השלים לימודי שחיטה ובדיקה, ובאותה תקופה נבחן על ידי הרב [[דובער אפרת]], רבה של חברון.


=== ייסוד ישיבת 'מגן אבות' === בשנת \[\[תרמ"ט\]\], בגיל 26, ייסד הרב אליעזרוב את ישיבת '\[\[מגן אבות (חברון)\]\]' בחברון, יחד עם גיסו הרב \[\[מנחם מענדל נאה\]\] והרב \[\[שניאור זלמן סלונים\]\]. הישיבה, שכללה גם \[\[תלמוד תורה\]\], נועדה לחנך צעירים ברוח התורה, כנגד השפעת בתי הספר של ארגון 'כל ישראל חברים'. הרב אליעזרוב עמד בראש המייסדים ופעל לחיזוק מוסדות החינוך והחסד בחברון.
=== ייסוד ישיבת 'מגן אבות' === בשנת [[תרמ"ט]], בגיל 26, ייסד הרב אליעזרוב את ישיבת '[[מגן אבות (חברון)]]' בחברון, יחד עם גיסו הרב [[מנחם מענדל נאה]] והרב [[שניאור זלמן סלונים]]. הישיבה, שכללה גם [[תלמוד תורה]], נועדה לחנך צעירים ברוח התורה, כנגד השפעת בתי הספר של ארגון 'כל ישראל חברים'. הרב אליעזרוב עמד בראש המייסדים ופעל לחיזוק מוסדות החינוך והחסד בחברון.


=== רבנות בחברון === בשנת \[\[תרס"ג\]\], לאחר עזיבת הרב \[\[דובער אפרת\]\], הוצע לרב אליעזרוב לשמש כרבה של עדת האשכנזים בחברון. בתמיכת הרב \[\[חיים חזקיהו מדיני\]\] ("שדי חמד") ובהסכמת \[\[אדמו"ר הרש"ב\]\], קיבל את המינוי. הרבי הרש"ב הביע תמיכה במינוי במברק ובאגרות, והדגיש כי הרב אליעזרוב מתאים לתפקיד בשל בקיאותו ותרומתו לקהילה (\[\[אגרות קודש\]\], חלק א', אגרות קכד-קכה). כרב העיר, פעל לחיזוק מוסדות התורה, ובפרט פתח מחדש את ישיבת 'מגן אבות' וקרא לתמיכה כספית עבורה.
=== רבנות בחברון === בשנת [[תרס"ג]], לאחר עזיבת הרב [[דובער אפרת]], הוצע לרב אליעזרוב לשמש כרבה של עדת האשכנזים בחברון. בתמיכת הרב [[חיים חזקיהו מדיני]] ("שדי חמד") ובהסכמת [[אדמו"ר הרש"ב]], קיבל את המינוי. הרבי הרש"ב הביע תמיכה במינוי במברק ובאגרות, והדגיש כי הרב אליעזרוב מתאים לתפקיד בשל בקיאותו ותרומתו לקהילה ([[אגרות קודש]], חלק א', אגרות קכד-קכה). כרב העיר, פעל לחיזוק מוסדות התורה, ובפרט פתח מחדש את ישיבת 'מגן אבות' וקרא לתמיכה כספית עבורה.


=== קשר עם ה"שדי חמד" === הרב אליעזרוב קיים קשר הדוק עם הרב \[\[חיים חזקיהו מדיני\]\], רבה הספרדי של חברון. השניים התייעצו בנושאי הלכה וקהילה, ופעלו יחד למניעת השפעת ארגונים חילוניים בחברון. היכרותם החלה בשנת \[\[תרנ"ג\]\], כאשר הרב אליעזרוב ביקר כשד"ר בקראסו-באזר, שם כיהן ה"שדי חמד" כרב. ה"שדי חמד" הזכיר את הרב אליעזרוב בספרו 'פאת שדה' והילל את בקיאותו וחסידותו.
=== קשר עם ה"שדי חמד" === הרב אליעזרוב קיים קשר הדוק עם הרב [[חיים חזקיהו מדיני]], רבה הספרדי של חברון. השניים התייעצו בנושאי הלכה וקהילה, ופעלו יחד למניעת השפעת ארגונים חילוניים בחברון. היכרותם החלה בשנת [[תרנ"ג]], כאשר הרב אליעזרוב ביקר כשד"ר בקראסו-באזר, שם כיהן ה"שדי חמד" כרב. ה"שדי חמד" הזכיר את הרב אליעזרוב בספרו 'פאת שדה' והילל את בקיאותו וחסידותו.


=== תורת אמת - חברון === הרב אליעזרוב נטל חלק בהקמת ישיבת '\[\[תורת אמת חברון\]\]', שהמשיכה את פעילות 'מגן אבות'. בשנת \[\[עת"ר\]\] שהה ב\[\[ליובאוויטש\]\] לסייע בהכנות להקמת הישיבה, בתמיכת \[\[אדמו"ר הרש"ב\]\] ו\[\[אדמו"ר הריי"צ\]\]. הישיבה נפתחה ב\[\[תער"ב\]\] בבניין 'מגן אבות' ולאחר מכן עברה ל\[\[בית רומנו\]\]. הרב אליעזרוב והרב \[\[מנחם מענדל נאה\]\] ניהלו את העברת הכספים לישיבה ופעלו לחיזוק הלימוד החסידי בחברון.
=== תורת אמת - חברון === הרב אליעזרוב נטל חלק בהקמת ישיבת '[[תורת אמת חברון]]', שהמשיכה את פעילות 'מגן אבות'. בשנת [[עת"ר]] שהה ב[[ליובאוויטש]] לסייע בהכנות להקמת הישיבה, בתמיכת [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. הישיבה נפתחה ב[[תער"ב]] בבניין 'מגן אבות' ולאחר מכן עברה ל[[בית רומנו]]. הרב אליעזרוב והרב [[מנחם מענדל נאה]] ניהלו את העברת הכספים לישיבה ופעלו לחיזוק הלימוד החסידי בחברון.


במהלך \[\[מלחמת העולם הראשונה\]\], גורשו חסידי חב"ד מחברון על ידי הטורקים, וישיבת 'תורת אמת' נסגרה. הרב אליעזרוב שהה באותה עת ב\[\[סמרקנד\]\], ורעייתו ומשפחתו גורשו למצרים.
במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]], גורשו חסידי חב"ד מחברון על ידי הטורקים, וישיבת 'תורת אמת' נסגרה. הרב אליעזרוב שהה באותה עת ב[[סמרקנד]], ורעייתו ומשפחתו גורשו למצרים.


=== תורת אמת - ירושלים === לאחר המלחמה התיישב הרב אליעזרוב ב\[\[ירושלים\]\], שם סייע בהקמת ישיבת '\[\[תורת אמת\]\]' ב\[\[תרפ"ב\]\], בהוראת \[\[אדמו"ר הריי"צ\]\]. הוא פעל עם הרב \[\[מנחם מענדל נאה\]\] לגיוס תלמידים ותמיכה כספית לישיבה. כמו כן, התכתב עם \[\[רבותינו נשיאינו\]\] בנושאים שונים, כולל קריאות לתשובה ותפילות ב\[\[מערת המכפלה\]\] וב\[\[הכותל המערבי\]\].
=== תורת אמת - ירושלים === לאחר המלחמה התיישב הרב אליעזרוב ב[[ירושלים]], שם סייע בהקמת ישיבת '[[תורת אמת]]' ב[[תרפ"ב]], בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]]. הוא פעל עם הרב [[מנחם מענדל נאה]] לגיוס תלמידים ותמיכה כספית לישיבה. כמו כן, התכתב עם [[רבותינו נשיאינו]] בנושאים שונים, כולל קריאות לתשובה ותפילות ב[[מערת המכפלה]] וב[[הכותל המערבי]].


הרב אליעזרוב נפטר ב\[\[ירושלים\]\] ב\[\[כ"ז טבת\]\] \[\[תשי"ב\]\]. בשנת \[\[תשמ"ז\]\] קראה עיריית ירושלים רחוב על שמו.
הרב אליעזרוב נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]. בשנת [[תשמ"ז]] קראה עיריית ירושלים רחוב על שמו.


== ספרו ==
== ספרו ==


- '''שו"ת שאילת שלמה''', \[\[ירושלים\]\] תשס"ב
 
 
 
 
'''שו"ת שאילת שלמה''', [[ירושלים]] תשס"ב


== משפחתו ==
== משפחתו ==


- '''בנו''': ר' אברהם אליעזרוב
 
- '''נכדו''': הרב \[\[דובער אליעזרוב\]\], חבר \[\[בית דין רבני חב"ד\]\] בארץ הקודש
 
 
 
'''בנו''': ר' אברהם אליעזרוב
 
 
 
'''נכדו''': הרב [[דובער אליעזרוב]], חבר [[בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש


== ראו גם ==
== ראו גם ==


- \[\[תולדות חב"ד בארץ הקודש\]\]
 
- \[\[המשפיע (אליעזרוב)|המשפיע\]\]
 
- \[\[נודע בשיעורים\]\]
 
- \[\[אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה\]\]
 
[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]
 
 
 
[[המשפיע (אליעזרוב)|המשפיע]]
 
 
 
[[נודע בשיעורים]]
 
 
 
[[אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה]]


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==


- שניאור זלמן ברגר, '''\[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44823 עד כי יבוא שיל"א\]''', חלק ראשון מסדרת כתבות ביוגרפיות, \[\[שבועון בית משיח\]\] גיליון 686, \[\[חב"ד אינפו\]\], ח' אדר התשס"ט (04.03.2009)
- \[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%u05d1%u05ea%u05d5%u05db%u05db%u05d9+%u05d2%u05d0%u05d5%u05e0%u05d9+%u05d9%u05e2%u05e7%u05d1 אגרת אדמו"ר הריי"צ אליו\] {{היברובוקס|}}
- \[https://chabad.info/beis-medrash/750907/ יארצייט שבעים לרב אליעזרוב ע"ה: גילויים מרתקים מחייו\] {{אינפו}}


{{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:אליעזרוב, שלמה יהודה לייב}} \[\[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש\]\] \[\[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב\]\] \[\[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ\]\] \[\[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב\]\] \[\[קטגוריה:אישים בירושלים\]\] \[\[קטגוריה:אישים בחברון\]\] \[\[קטגוריה:חברי כולל חב"ד\]\] \[\[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי\]\] \[\[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת\]\] \[\[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ג\]\] \[\[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ב\]\] \[\[קטגוריה:אישים בגאורגיה\]\]
 
 
 
שניאור זלמן ברגר, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44823 עד כי יבוא שיל"א]''', חלק ראשון מסדרת כתבות ביוגרפיות, [[שבועון בית משיח]] גיליון 686, [[חב"ד אינפו]], ח' אדר התשס"ט (04.03.2009)
 
 
 
[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%u05d1%u05ea%u05d5%u05db%u05db%u05d9+%u05d2%u05d0%u05d5%u05e0%u05d9+%u05d9%u05e2%u05e7%u05d1 אגרת אדמו"ר הריי"צ אליו] {{היברובוקס|}}
 
 
 
[https://chabad.info/beis-medrash/750907/ יארצייט שבעים לרב אליעזרוב ע"ה: גילויים מרתקים מחייו] {{אינפו}}
 
{{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:אליעזרוב, שלמה יהודה לייב}} [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] [[קטגוריה:אישים בירושלים]] [[קטגוריה:אישים בחברון]] [[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]] [[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי]] [[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ג]] [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ב]] [[קטגוריה:אישים בגאורגיה]]

גרסה מ־16:23, 21 במאי 2025

הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב

הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב (תרכ"ג - כ"ז טבת תשי"ב) היה דמות מרכזית בקהילה החב"דית בחברון ובירושלים. הוא ייסד וניהל את ישיבות "מגן אבות (חברון)" ו"תורת אמת חברון", כיהן כרבה של עדת האשכנזים בחברון ועדת הבוכרים בסמרקנד ובירושלים, ופעל לרכישת חצר רומנו. כמו כן, היה חבר בוועד השחיטה של 'העדה החרדית'. במהלך חייו שינה את שם משפחתו פעמיים: לאחר נישואיו ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו, ולאחר מכן ל'אליעזרוב' בסמרקנד, כהזדהות עם הקהילה הבוכרית.

== תולדות חייו == הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב נולד בשנת תרכ"ג ביעקבשטאט, לטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי. בגיל עשר עלה עם משפחתו לארץ הקודש והשתקע בחברון, שם התגוררה גם אם סבתו, הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת אדמו"ר האמצעי.

בשנת תר"מ, בהיותו כבן 17, נשא לאישה את הרבנית חנה ברכה אשכנזי, בתו של הרב דובער אשכנזי, ממנהיגי הקהילה החברונית. לאחר נישואיו למד עם הרב שניאור זלמן סלונים, נין אדמו"ר האמצעי, ועם הרבנים שמעון מנשה חייקין ואליהו מני, מהם קיבל סמיכה לרבנות. בשנת תרנ"ב השלים לימודי שחיטה ובדיקה, ובאותה תקופה נבחן על ידי הרב דובער אפרת, רבה של חברון.

=== ייסוד ישיבת 'מגן אבות' === בשנת תרמ"ט, בגיל 26, ייסד הרב אליעזרוב את ישיבת 'מגן אבות (חברון)' בחברון, יחד עם גיסו הרב מנחם מענדל נאה והרב שניאור זלמן סלונים. הישיבה, שכללה גם תלמוד תורה, נועדה לחנך צעירים ברוח התורה, כנגד השפעת בתי הספר של ארגון 'כל ישראל חברים'. הרב אליעזרוב עמד בראש המייסדים ופעל לחיזוק מוסדות החינוך והחסד בחברון.

=== רבנות בחברון === בשנת תרס"ג, לאחר עזיבת הרב דובער אפרת, הוצע לרב אליעזרוב לשמש כרבה של עדת האשכנזים בחברון. בתמיכת הרב חיים חזקיהו מדיני ("שדי חמד") ובהסכמת אדמו"ר הרש"ב, קיבל את המינוי. הרבי הרש"ב הביע תמיכה במינוי במברק ובאגרות, והדגיש כי הרב אליעזרוב מתאים לתפקיד בשל בקיאותו ותרומתו לקהילה (אגרות קודש, חלק א', אגרות קכד-קכה). כרב העיר, פעל לחיזוק מוסדות התורה, ובפרט פתח מחדש את ישיבת 'מגן אבות' וקרא לתמיכה כספית עבורה.

=== קשר עם ה"שדי חמד" === הרב אליעזרוב קיים קשר הדוק עם הרב חיים חזקיהו מדיני, רבה הספרדי של חברון. השניים התייעצו בנושאי הלכה וקהילה, ופעלו יחד למניעת השפעת ארגונים חילוניים בחברון. היכרותם החלה בשנת תרנ"ג, כאשר הרב אליעזרוב ביקר כשד"ר בקראסו-באזר, שם כיהן ה"שדי חמד" כרב. ה"שדי חמד" הזכיר את הרב אליעזרוב בספרו 'פאת שדה' והילל את בקיאותו וחסידותו.

=== תורת אמת - חברון === הרב אליעזרוב נטל חלק בהקמת ישיבת 'תורת אמת חברון', שהמשיכה את פעילות 'מגן אבות'. בשנת עת"ר שהה בליובאוויטש לסייע בהכנות להקמת הישיבה, בתמיכת אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ. הישיבה נפתחה בתער"ב בבניין 'מגן אבות' ולאחר מכן עברה לבית רומנו. הרב אליעזרוב והרב מנחם מענדל נאה ניהלו את העברת הכספים לישיבה ופעלו לחיזוק הלימוד החסידי בחברון.

במהלך מלחמת העולם הראשונה, גורשו חסידי חב"ד מחברון על ידי הטורקים, וישיבת 'תורת אמת' נסגרה. הרב אליעזרוב שהה באותה עת בסמרקנד, ורעייתו ומשפחתו גורשו למצרים.

=== תורת אמת - ירושלים === לאחר המלחמה התיישב הרב אליעזרוב בירושלים, שם סייע בהקמת ישיבת 'תורת אמת' בתרפ"ב, בהוראת אדמו"ר הריי"צ. הוא פעל עם הרב מנחם מענדל נאה לגיוס תלמידים ותמיכה כספית לישיבה. כמו כן, התכתב עם רבותינו נשיאינו בנושאים שונים, כולל קריאות לתשובה ותפילות במערת המכפלה ובהכותל המערבי.

הרב אליעזרוב נפטר בירושלים בכ"ז טבת תשי"ב. בשנת תשמ"ז קראה עיריית ירושלים רחוב על שמו.

ספרו

שו"ת שאילת שלמה, ירושלים תשס"ב

משפחתו

בנו: ר' אברהם אליעזרוב


נכדו: הרב דובער אליעזרוב, חבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש

ראו גם

תולדות חב"ד בארץ הקודש


המשפיע


נודע בשיעורים


אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה

קישורים חיצוניים

שניאור זלמן ברגר, עד כי יבוא שיל"א, חלק ראשון מסדרת כתבות ביוגרפיות, שבועון בית משיח גיליון 686, חב"ד אינפו, ח' אדר התשס"ט (04.03.2009)


אגרת אדמו"ר הריי"צ אליו {{{2}}},


יארצייט שבעים לרב אליעזרוב ע"ה: גילויים מרתקים מחייו

הערות שוליים