מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 31: שורה 31:


==משפחתו==
==משפחתו==
לרש"י לא נולדו בנים, אלא שלוש בנות, ובהיות הדבר כך, רש"י שיתף אותם בפירושיו, והם עזרו לו בכתיבת פירושו על התנ"ך והתלמוד וסייעו לו בעניית מכתבים בקשר לשאלות הלכה שנשלחו אליו, מאוחר יותר בנותיו יוכבד ומרים נישאו לשני תלמידי חכמים, ר' מאיר ורבי יהודה בן נתן, שעם הזמן כתבו פירושים משלהם על התורה. ילדיהם ונכדיהם היו גם הם מנהיגי הקהילה היהודית בצרפת ונקראו בשם הכולל, בעלי התוספות. ביניהם נכדו הידוע של רש"י - [[רבינו תם]] - שהנהיג את הדור הבא בתקופה הקשה של מסעות הצלב.
לרש"י לא היו בנים, אלא שלוש בנות, ובהיות הדבר כך, רש"י שיתף אותם בפירושיו, והם עזרו לו בכתיבת פירושו על התנ"ך והתלמוד וסייעו לו בעניית מכתבים בקשר לשאלות הלכה שנשלחו אליו, מאוחר יותר בנותיו יוכבד ומרים נישאו לשני תלמידי חכמים, ר' מאיר ורבי יהודה בן נתן, שעם הזמן כתבו פירושים משלהם על התורה. ילדיהם ונכדיהם היו גם הם מנהיגי הקהילה היהודית בצרפת ונקראו בשם הכולל, בעלי התוספות. ביניהם נכדו הידוע של רש"י - [[רבינו תם]] - שהנהיג את הדור הבא בתקופה הקשה של [[מסעות הצלב]].


==שמו==
==שמו==
שורה 37: שורה 37:


==פירושו על התורה==
==פירושו על התורה==
פירוש רש"י על התורה הינו הפירוש המצוי והנלמד ביותר, והוא נמצא ברובם ככולם של החומשים המודפסים. הייחודיות של פירוש זה שהינו גם פשטני ומיועד ל"בן חמש למקרא", ומאידך יש בו עומק רב וגם למדנים גדולים לאורך הדורות העמיקו בפירושו.
{{ערך מורחב|ערך=[[פירוש רש"י לתלמוד]]}}
פירוש רש"י לתורה הוא הפירוש המצוי והנלמד ביותר, והוא נמצא ברובם ככולם של החומשים המודפסים. הייחודיות של פירוש זה שהינו גם פשטני ומיועד ל"בן חמש למקרא", ומאידך יש בו עומק רב וגם למדנים גדולים לאורך הדורות העמיקו בפירושו.


==פירושו על הש"ס==
==פירושו לתלמוד==
שיטתו של רש"י בפירושו על ה[[תלמוד בבלי]] היא לפרש את הגמרא לפי הפשט, גם כאשר הדבר נוגד להלכה למעשה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/295.htm אגרות קודש חלק ב עמוד רמב].}}.
{{ערך מורחב|ערך=[[פירוש רש"י לתלמוד]]}}
'''פירוש רש"י לתלמוד''' הוא הפירוש הידוע ביותר ל[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]], משמש כפירוש לכל לומד, ומטרתו לפרש את הגמרא לפי הפשט, גם כאשר הדבר נוגד להלכה למעשה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/295.htm אגרות קודש חלק ב עמוד רמב].}}.


===התבטאויות [[רבותינו נשיאינו]] על פירושו===
===התבטאויות [[רבותינו נשיאינו]] על פירושו===
שורה 56: שורה 58:


==הרבי מעודד עורכי ספרים על פירוש רש"י לתורה==
==הרבי מעודד עורכי ספרים על פירוש רש"י לתורה==
הרבי עודד רבות עורכים ומחברים שכתבו ספרים וביאורים על פירוש רש"י לתורה, לעסוק בכך, וביניהם: הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]], מחבר הביאור "שי למורא" (ראו בערכו). הרב  
הרבי עודד רבות עורכים ומחברים שכתבו ספרים וביאורים על פירוש רש"י לתורה, לעסוק בכך, וביניהם: הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]], מחבר הביאור "שי למורא" (ראו בערכו). הרב [[שאר ישוב הכהן]] שעמד בראש מפעל "רש"י השלם" (ראו בערכו. {{הערה|בהקדמת הרב שאר ישוב כהן לחומש "רש"י השלם", חלק א, עמ' 18, כותב: "נציין כי בעבודתנו זו זכינו לעידוד רב מאת כ"ק האדמו"ר מלובאביטש, הרב מנחם מנדל שניאוראסאן שליט"א, ששיחותיו על פירוש רש"י מהוות אבן יסוד בלימוד דברי רבנו רש"י, "ראש בני ישראל"."}}), הרב [[חיים שלום סגל]] שערך את "תוספת רש"י" (ראו בערכו), ר' פנחס דורון שחיבר את הספר "ביאור סתומות ברש"י" [פירוש מקומות מוקשים וסתומים בפירוש רש"י על התורה]{{הערה|בהקדמתו לספר "ביאור סתומות ברש"י", חלק א [בראשית], עמ' 9, כותב הרב דורון: "בראש וראשונה עליי להודות לכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש... שממש דחף אותי והמריץ בי ללא הרף לבל אתייאש מן המשימה הכבדה, אלא אמשיך בעבודת הכתיבה עד גמירא. כל פעם שהייתי במחיצתו לקבל דולרים מיד קודשו, היה שואל אותי: "איהר קומט מיט א ספר, צו אן א ספר?" "ווען קומט עס שוין ארויס?" [="אתם באים עם ספר או בלי ספר? מתי זה כבר ייצא לאור?"]. עם זאת היה נותן לי כמה דולרים - עיתים עד שישה - ואומר: "דער דולר איז פאר דעם לעצטען ספר, און דער איז פאר דעם ספר" (כשהגשתי לו כרך חדש), "און דער איז פאר דעם קומענדיקן ספר וכו'" [=דולר זה הוא בשביל הספר הקודם וזה בשביל ספר זה, וזה בשביל הספר הבא וכו']. כך שמורה אצלי מעטפה של דולרים של עידוד כאלה. הודות לדחיפוֹת ועידוד אלה, בירכתי ב"ה על המוגמר וזכיתי בעזרת השם יתברך להשלים את הביאור על חמישה חומשי תורה".}}, ועוד רבים.
[[שאר ישוב הכהן]] שעמד בראש מפעל "רש"י השלם" (ראו בערכו. {{הערה|בהקדמת הרב שאר ישוב כהן לחומש "רש"י השלם", חלק א, עמ' 18, כותב: "נציין כי בעבודתנו זו זכינו לעידוד רב מאת כ"ק האדמו"ר מלובאביטש, הרב מנחם מנדל שניאוראסאן שליט"א, ששיחותיו על פירוש רש"י מהוות אבן יסוד בלימוד דברי רבנו רש"י, "ראש בני ישראל"."}}), הרב [[חיים שלום סגל]] שערך את "תוספת רש"י" (ראו בערכו), ר' פנחס דורון שחיבר את הספר "ביאור סתומות ברש"י" [פירוש מקומות מוקשים וסתומים בפירוש רש"י על התורה]{{הערה|בהקדמתו לספר "ביאור סתומות ברש"י", חלק א [בראשית], עמ' 9, כותב הרב דורון: "בראש וראשונה עליי להודות לכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש... שממש דחף אותי והמריץ בי ללא הרף לבל אתייאש מן המשימה הכבדה, אלא אמשיך בעבודת הכתיבה עד גמירא. כל פעם שהייתי במחיצתו לקבל דולרים מיד קודשו, היה שואל אותי: "איהר קומט מיט א ספר, צו אן א ספר?" "ווען קומט עס שוין ארויס?" [="אתם באים עם ספר או בלי ספר? מתי זה כבר ייצא לאור?"]. עם זאת היה נותן לי כמה דולרים - עיתים עד שישה - ואומר: "דער דולר איז פאר דעם לעצטען ספר, און דער איז פאר דעם ספר" (כשהגשתי לו כרך חדש), "און דער איז פאר דעם קומענדיקן ספר וכו'" [=דולר זה הוא בשביל הספר הקודם וזה בשביל ספר זה, וזה בשביל הספר הבא וכו']. כך שמורה אצלי מעטפה של דולרים של עידוד כאלה. הודות לדחיפוֹת ועידוד אלה, בירכתי ב"ה על המוגמר וזכיתי בעזרת השם יתברך להשלים את הביאור על חמישה חומשי תורה".}}, ועוד רבים.


==ראו גם==
==ראו גם==
שורה 77: שורה 78:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ראשונים]]
[[קטגוריה:ראשונים]]
[[קטגוריה:רש"י|*]]