פינות צבאיו – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הביטוי '''"פנות צבאיו''' קדושים" מופיע בברכה הראשונה של קריאת שמע בשחרית חול (בפסקה "המאיר לארץ"). הביטוי | הביטוי '''"פנות צבאיו''' קדושים" מופיע בברכה הראשונה של קריאת שמע בשחרית חול (בפסקה "המאיר לארץ"). הביטוי מתאר את מלאכי מעלה המהללים את הבורא, ופירושו גדולי שרי צבא הקב"ה. | ||
==מקור הביטוי== | ==מקור הביטוי== | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
ובהתאם לזה פירש האבודרהם בסידור (במקומו) ש"פנות צבאיו" הם שרי צבא מעלה, המלאכים הראשיים והגדולים ביותר במחנה המלאכים. | ובהתאם לזה פירש האבודרהם בסידור (במקומו) ש"פנות צבאיו" הם שרי צבא מעלה, המלאכים הראשיים והגדולים ביותר במחנה המלאכים. | ||
== | ==רוממי שדי== | ||
בכמה מקומות בחסידות מוסבר שהמשך המילים בברכה זו (פנות צבאיו קדושים) '''רוממי שדי''', הוא תיאור פעולתם של המלאכים הקדושים הנקראים "פנות צבאיו". ומתוך ביאורים אלו מובנת גם דרגתם. | |||
מלאכים אלו (פנות צבאיו, המרוממים את שם שדי) הם המלאכים דבריאה עליהם נאמר "ארוממך אלקי המלך"{{הערה|תהלים קמ"ה א.}}, והם הנקראים "חיות המרכבה" הנושאים את בחינת ה"[[אדם (אצילות)|אדם]]" שעל הכסא{{הערה|מאמרים תרמ"א עמ' שסא.}}. דלמרות שהם [[נברא|נבראים]] בעלי גבול הנה שורשם ב[[עולם התוהו]] (שלמעלה מ[[עולם התיקון]]{{הערה|וכמו שכתוב "ואלה המלכים אשר מלכו כו' לפני מלולך מלך כו', וכל "מלוכה הוא בבחינת [[שם ב"ן]] (בגימטריה "[[בהמה]]", וכמו שכתוב ב[[עץ חיים]] דבחינת הכלים דתוהו נפלו ב[[עולם הבריאה]] ומשם נמשך שרש [[מלאך#חיות הקודש|החיות שבמרכבה]].}}), ובכח זה הם מעלים את בחינת ה"אדם" שעל הכסא לבחינת "לא אדם" (למעלה מבחינת אדם){{הערה|מאמרים תקסט עמ' קע' ואילך (בהוצאה הישנה קנב ואילך). וראה עוד פרטים ומשלים בזה במאמרי [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]] שמות א' עמ' קכג.}}. והוא על דרך שהעלו הפרות את [[ארון הברית]] ל[[ירושלים]]{{הערה|כמסופר בשמואל א' ו'.}}: דמכיון שנשאו הפרות את הארון שהאירה בו בחינת [[קודש הקודשים]] דבריאה, האיר בהן בגלוי שורשן שבמרכבה העליונה, ולכן העלו אותו לירושלים – שהיא בחינת אדם העליון דאצילות){{הערה|פירוש המילות לאדמו"ר האמצעי, מהדורא בתרא עמ' 80.}}. | |||
==טעם שנקראו "צבאיו"== | ==טעם שנקראו "צבאיו"== | ||
המלאכים (בהיותם נבראים) מקומם אינו באצילות אלא בעולמות (בריאה, יצירה ועשיה). גדרם של העולמות הינו חילוק וריבוי{{הערה|היינו, מלבד עיקר גדרם שהוא הגבלה של זמן ומקום.}} ועל שם זה נקראים גדודי המלאכים שבהם [[צבאו"ת (שם)|"צבא'"]], כי ריבוי גדודים הינו צבא. | [[מלאך|המלאכים]] (בהיותם נבראים) מקומם אינו [[עולם האצילות|באצילות]] אלא בעולמות (בריאה, יצירה ועשיה). גדרם של העולמות הינו חילוק וריבוי{{הערה|היינו, מלבד עיקר גדרם שהוא הגבלה של זמן ומקום.}} ועל שם זה נקראים גדודי המלאכים שבהם [[צבאו"ת (שם)|"צבא'"]], כי ריבוי גדודים הינו צבא. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה|תפילה]] | [[קטגוריה|תפילה]] | ||
[[קטגוריה|ביאורים בנגלה]] | [[קטגוריה|ביאורים בנגלה]] | ||