ספירות – הבדלי גרסאות

ב[[תורת הקבלה]] מובאות הספירות ככלי ל[[סדר ההשתלשלות|המשכת חיות]] מ[[הקדוש ברוך הוא|הבורא]] ל[[עולם]], כשבאמצעותם מחיה ומנהיג הוא את העולם. [[תורת החסידות]] מדגישה כיצד יכול [[יהודי]], על ידי [[עבודת ה']] בנפשו, לגרום שהחיות בה מחיה הבורא את נפשו, תתגלה לכוחותיו החיצוניים.

"[[מבשרי אחזה אלו"ה]]" וכשם שב[[אדם]] שלמעלה, נמשך [[הקב"ה]] להתלבש בעשר ספירות, כך גם באדם שלמטה נמשכת הנפש בעשר ספירות.

[[ספירת הבינה]] היא הספירה השניה מבין ספירות ה[[מוחין]]. [[ספירת הבינה]] מקבלת את ההשכלה מספירת ה[[חכמה]] ומפתחת אותו ל[[אורך רוחב ועומק]]. [[בינה]] נקראת גם בשם [[אם המידות]] שכן ה[[התבוננות]] בהשכלה במידת הבינה היא המולידה את [[מידות]] הלב (ספירות [[חג"ת נה"י]]). ענינה בנפש הוא גם ה[[שמחה]], המגיעה מהתפיסה השלמה של המושכל.

[[ספירת הדעת]] היא הספירה האחרונה מבין ספירות ה[[מוחין]] וענינה [[התקשרות]] עם המושכל באופן שהדבר יביא לידי הרגשת הלב. [[ספירת הדעת]] מחברת את ספירות ה[[מוחין]] אל ספירות ה[[מידות]]. דעת נקראת "[[מפתחא דכליל שית]]" שכן היא המפתח לששת מידות הלב.

'''שלוש אמות''' הוא הכינוי בספר ה[[תניא]] לשלושת הספירות הראשונות שהן חלק ה[[מוחין]] מ[[עשר הספירות]]. הן נקראות כך משום שהן ההתחלה ומה שמוליד לאחריהן את ה[[מידות]].  

חלוקה זו של [[ראש תוך וסוף]] ניתן לחלוקה כללית יותר [[מוחין]], ספירות [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]], ו[[מידות]], שהם ספירות [[חג"ת]] [[נהי"ם]].

ל[[נשמה|נפש]] יש עשר כוחות, כנגד עשר הספירות. בנפש האדם מכונות הספירות '''כוחות הנפש''' או '''הכוחות הגלויים'''. כמו הספירות, המתחלקות ל[[שלוש אמות]] - [[ג"ר]] ול[[שבע כפולות]] - [[ז"ת]], גם בנפש יש שלשה כחות של [[שכל]] הקשורות ל[[מוח]], ושבעה כחות של [[מידות]] הקשורות עם ה[[לב]].{{הערה|ראה גם [[ליקוטי אמרים - פרק ג']].}} בפרטיות יותר, הקשר של הנפש עם ה[[גוף]] הגשמי ו[[התלבשות|התלבשותה]] בו הם רק מכח ה[[מלכות]], המדה האחרונה בנפש.