משה טייטלבוים (ברך משה): הבדלים בין גרסאות בדף

{{דמות|שם=משה טייטלביום|תמונה=טיטלבום.jpg|תאריך לידה=י"ב ניסן תרע"ה|תאריך פטירה=כ"ו ניסן תשס"ו|חיבוריו=ברך משה|השתייכות=חסידות סאטמר|אב=רבי חיים צבי טייטלבוים|תחומי עיסוק=אדמורו"ת סאטמר|רבותיו=רבי יואל טייטלבוים|אם=ברכה סימה}}

הרב '''משה טייטלבוים''' נולד ביום [[י"ב בחשוון]] שנת [[תרע"ה]], בסיגט [[רומניה|שברומניה]], לרבי חיים צבי טייטלבוים, ולאמו הרבנית ברכה סימה [נכדת רבי [[חיים הלברשטאם|חיים מצאנז]]].

נשא את לאה, בת דודו רבי חנוך העניך מייער אב"ד קערעצקי, ונולדו להם שלושה ילדים.

בכ"ה באייר תש"ד נתפסו כל יהודי העיר והרב ומשפחתו עמם, ושוגרו למחנה ההשמדה אושוויץ. הם הגיעו לשם [[יום טוב שני של גלויות|ביום השני]] של [[שבועות|חג השבועות]] ובאותו היום נרצחו אשתו ושלושת ילדיהם על ידי הנאצים [[ימ"ש]]. הרב משה טיטיילבוים עצמו נשלח למחנה עבודה במחנה טרגליץ, לעבודה במפעל לזיקוק בנזין. כמעט שנה הוא הועסק שם בעבודת פרך בתנאים קשים.

כאשר כוחות [[ארצות הברית]] הפציצו את המחנה, כדי לשבש את אספקת הדלק לגרמנים, רצו הגרמנים לחסל את יהודי המחנה, והעלו אותם על רכבת לטרזינשטט. האמריקנים שסברו כי ברכבת נוסעים חיילים גרמנים, הפציצו אותה. רבים מהנוסעים נהרגו בהפצצה והאחרים המשיכו רגלית מהלך מספר ימים עד טרזינשטט. [[חודש אייר|באייר]] [[תש"ה]] שוחרר המחנה בידי [[רוסיה|הרוסים]].

לאחר המלחמה חזר [[סיגט|לסיגט]] עיר רבנות אבותיו, שם ניסה לארגן מחדש חיי-דת בקרב שארית הפליטה. במהלך התקופה בה שהה בסיגט נישא בשנית לרבנית פעסיל לאה טייטלבוים בתו של רבי אהרן טייטלבוים מוואלווא. חודשים ספורים לאחר מכן אמרו לו שני קצינים [[רוסיא|רוסים]] "תחת ידינו הקומוניסטים יהיה לכם היהודים קשה יותר מאשר היה להם תחת הנאצים" מדברים אלו הזדעזע רבי משה והחליט לעזוב את המקום [[סיגט|ומסיגט]] שם פעמיו [[ארצות הברית|לארצות הברית.]] שם נפגש עם דודו [[יואל טייטלבוים|רבי יואל]] שניצל אף הוא [[השואה|מהמלחמה]]. השניים נקשרו נפשית, ו[[יואל טייטלבוים|רבי יואל]] שיתף אותו במפעלי חייו הציבוריים. במשך שנים התגורר [[ויליאמסבורג|בוויליאמסבורג]], שם הקים את בית כנסת "עצי חיים סיגוט" על שם אביו רבי חיים צבי טייטלבוים. לאחר מכן התיישב [[בורו פארק|בבורו פארק]], גם בה הקים בית כנסת "עצי חיים סיגוט" על שם אביו.

ה"ברך משה", היה אצל [[הרבי]] בשנת [[תשי"ח]] כדי לבקשו להגן על [[סאטמר]] בעקבות מאבק בינם לבין ה[[ציונים]]. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] הוא היחיד שדעתם תאמה במאה אחוז. [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] אמר לו, כי אינו יוצא בפומבי בנושא משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בעניין. ב[[התוועדות]] שנערכה לאחר מכן ב[[י"ב בתמוז]] הזכיר הרבי את העניין.

בכמה הזדמנויות הורה הרבי לעסקני שכונת [[קראון הייטס]] ללמוד מהנהגתם של חסידי [[סאטמר]] [[ויליאמסבורג|בויליאמסבורג]] בעסקנות בציינו לשבח את פועלם המחושב והנמרץ בענייני שכונת [[ווילאמסבורג]] ובכלל.

לאחר פטירת דודו [[יואל טייטלבוים|רבי יואל טייטלבוים]] בשנת [[תשל"ט|תשל״ט]], התמנה על ידי חסידי [[חסידות סאטמר|סאטמר]] למלא את מקום דודו כאדמו״ר מסאטמר, ועבר [[ויליאמסבורג|לוויליאמסבורג]]. בקיץ מקום מושבו היה ב[[קרית יואל]], בדירתו ברחוב אוהעל. וחלק מהחסידים מיאנו לקבלו כאדמו"ר. לקבוצה זו לא הייתה מנהיג מקובל על כל הקבוצה, וחלק מהם הסתובבו אצל דודתו, אלמנת רבי יואל, הרבנית אלטא פייגא טייטלבוים.

בתקופת האדמורו"ת הקים את המוסד "שערי חמלה" [[קרית יואל|בקרית יואל]], המיועד למוגבלים עד גיל עשרים.

בשנותיו האחרונות חלה במחלת אלצהיימר. נפטר בכ"ו בניסן תשס"ו.