חד אריך חד קציר וחד בינוני – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{מקורות}}'''חד אריך חד קציר וחד בינוני''' הוא לשון מאמר [[פתח אליהו]], המתאר את חלוקת הספירות לשלושה קוים: [[קו הימין]], [[קו השמאל]], ו[[קו האמצעי]].
+{{מקורות}}'''חד אריך חד קציר וחד בינוני''' הוא לשון מאמר [[פתח אליהו]], המתאר את חלוקת ה[[ספירות]] לשלושה קוים: [[קו הימין]], [[קו השמאל]], ו[[קו האמצעי]].
 "חד אריך" מכוון כנגד ספירות [[חח"ן|חכמה חסד ונצח]] שענינם הוא ההתפשטות וההשפעה, שהוא ההשפעה באריכות, אף למי שאין ראוי לכך. "חד קציר" מכוון כנגד ספירות [[בג"ה|בינה גבורה והוד]] שענינם הוא צמצום והתכנסות, והוא בבחינת השפעה בקצרה, לראויים לכך בלבד. "חד בינוני" מכוון נגד ספירות [[דתי"מ|דעת תפארת יסוד ומלכות]] שענינם הוא המיצוע בין [[קו הימין]] ל[[קו השמאל]].
@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 המשמעות של תיאור קו הימין וקו השמאל כ'ארוך' ו'קצר' אינו נוגע למהות הכוחות הנחלקים בו, אלא לאופן השפעתם והמקום אליו הם נמשכים ופועלים.
-[[חכמה]] עניינה [[ראיה]] ובינה עניינה [[שמיעה]], וכפי שרואים בגשמיות בחוש הראיה שתופסת עד ה[[גשמיות]] ממש, ואילו שמיעה תופסת רק עניין רוחני יותר,כך הוא גם בנפש, שה[[התבוננות]] שבכח הבינה מולידה את הרגש בלבד{{הערה|כמבואר בפרק ג' בתניא ועוד.}}, ועיקר המידות הן חסד עד הוד{{הערה|התבאר באריכות בדרושי החסידות של [[ל"ג בעומר]].}}, ואילו עניין החכמה הוא 'ארוך' ונמשך גם למטה יותר, כידוע שהחכמה הוא שורש אותיות הדיבור (שהם בחינת ה[[מלכות]]{{הערה|כפי שמתבאר באריכות באגרת הקודש.}}).
+[[חכמה]] עניינה [[ראיה]] ובינה עניינה [[שמיעה]], וכפי שרואים בגשמיות בחוש הראיה שתופסת עד ה[[גשמיות]] ממש, ואילו שמיעה תופסת רק עניין [[רוחני]] יותר,כך הוא גם בנפש, שה[[התבוננות]] שבכח הבינה מולידה את הרגש בלבד{{הערה|כמבואר בפרק ג' בתניא ועוד.}}, ועיקר המידות הן חסד עד הוד{{הערה|התבאר באריכות בדרושי החסידות של [[ל"ג בעומר]].}}, ואילו עניין החכמה הוא 'ארוך' ונמשך גם למטה יותר, כידוע שהחכמה הוא שורש אותיות הדיבור (שהם בחינת ה[[מלכות]]{{הערה|כפי שמתבאר באריכות באגרת הקודש.}}).
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:פתח אליהו]]