הפטרה לפרשת שמיני – הבדלי גרסאות
הוספת ערך |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
{{ערך מורחב|החזרת ארון הברית לישראל והעלאתו לירושלים}} | {{ערך מורחב|החזרת ארון הברית לישראל והעלאתו לירושלים}} | ||
הסיפור בהפטרה מתחיל כאשר דוד המלך רוצה להביא את הארון לביתו, ומחליט לשאת אותו על עגלה, דבר שלא היה לפי ההלכה. ה' ציווה שהארון יישא על ידי הכוהנים, על כתפיהם, ולא על ידי בהמה. כאשר הארון הוסע על העגלה, פרץ הבקר שנשא אותו ועלה החשש שהארון יפול, ועוזה שלח את ידו לתמוך בו. הוא לא היה רשאי לעשות זאת, ומפני זאת ה' העניש אותו ומיהר להכות אותו, והוא מת במקום. | הסיפור בהפטרה מתחיל כאשר דוד המלך רוצה להביא את הארון לביתו, ומחליט לשאת אותו על עגלה, דבר שלא היה לפי ההלכה. ה' ציווה שהארון יישא על ידי הכוהנים, על כתפיהם, ולא על ידי בהמה. כאשר הארון הוסע על העגלה, פרץ הבקר שנשא אותו ועלה החשש שהארון יפול, ועוזה שלח את ידו לתמוך בו. הוא לא היה רשאי לעשות זאת, ומפני זאת ה' העניש אותו ומיהר להכות אותו, והוא מת במקום. | ||
הגמרא{{הערה|שם=סוטה|סוטה לה, א.}} מסבירה שהארון בשעברו בני ישראל את הירדן, נשא את נושאיו, וכאן עוזה נענש על כל שחשב שהוא צריך לישא את הארון שלא יפול. | |||
לאחר המקרה, דוד המלך, שנשבר מאוד ממה שקרה, לא רצה להביא את הארון לביתו אלא החזיר אותו לבית עובד אדום, שם נשמר הארון במשך שלושה חודשים. במהלך הזמן הזה, בית עובד אדום זכה לברכה רבה. בעקבות זאת, דוד המלך הבין שה' אכן מבורך את מי שנושא את הארון בצורה נכונה, והחליט להחזיר אותו לביתו בירושלים. | לאחר המקרה, דוד המלך, שנשבר מאוד ממה שקרה, לא רצה להביא את הארון לביתו אלא החזיר אותו לבית עובד אדום, שם נשמר הארון במשך שלושה חודשים. במהלך הזמן הזה, בית עובד אדום זכה לברכה רבה. בעקבות זאת, דוד המלך הבין שה' אכן מבורך את מי שנושא את הארון בצורה נכונה, והחליט להחזיר אותו לביתו בירושלים. | ||
| שורה 15: | שורה 17: | ||
בסיפור של ההפטורה מוצאים דבר מעניין, שנשאו את ארון ברית ה' על עגלה, שלא כפי הציווי של התורה שיש לנשוא את הארון על הכתפיים "בכתף ישאו"{{הערה|במדבר ז, ט.}} . | בסיפור של ההפטורה מוצאים דבר מעניין, שנשאו את ארון ברית ה' על עגלה, שלא כפי הציווי של התורה שיש לנשוא את הארון על הכתפיים "בכתף ישאו"{{הערה|במדבר ז, ט.}} . | ||
מוסבר על כך בגמרא{{הערה|סוטה | מוסבר על כך בגמרא{{הערה|שם=סוטה|}} שזה בא לדוד המלך כעונש על שקרא לתורת ה' בשם זמירות "זמירות היו לי חוקיך", שבזמן של כל צרותיו הוא השתשע בתורה. ועל כך הקב"ה אמר לו שהתורה שעליה נאמר{{הערה|משלי כג.}} "התעיף עיניך בו ואיננו", היתכן לקרוא "זמירות", ועל זה קיבל העונש ששכח את ההלכה שאפילו [[תשב"ר]] יודעים, שיש לנשוא את הארון על הכתפיים. | ||
[[אדמו"ר הזקן]] מסביר{{הערה|[[קונטרס אחרון | [[אדמו"ר הזקן]] מסביר{{הערה|[[קונטרס אחרון - פרק ו']].}} ביאורו הפנימי על מה קיבל דוד המלך עונש, הוא על כך שבזה שדוד המלך מציין את שמחתו מהתורה בשיר וזמרה - "זמירות", כיצד דקדוק קטן במצוות משפיע על כל העולמות. הוא מתייחס להיבט החיצוני של התורה, של פעולתה בעולם "כמו אחוריים" של התורה, ולא כמוה לפנימיותה – מעלתה האמיתית של התורה, שהיא לא רק בהשפעתה על העולמות, אלא זה שהיא מיוחדת ישירות לאור אין סוף ברוך הוא, ולגבי זה כל העולמות הם כאין ואפס. | ||
ועל כן העונש שהוקבע לדוד על שיבחו את התורה על חיצוניות של התורה "האחוריים" - הוא "שכחה", היינו שהידע או ההבנה שלו אודות התורה לא יוכל להיות שלם. השכחה, לפי הסבר זה, היא עונש מידה כנגד מידה – דוד המלך, ששיבח את התורה בצורה חיצונית בלבד, נענש בשכחה שמתפשטת מתוך הנפש וקשורה לתחום ה"אחוריים". | ועל כן העונש שהוקבע לדוד על שיבחו את התורה על חיצוניות של התורה "האחוריים" - הוא "שכחה", היינו שהידע או ההבנה שלו אודות התורה לא יוכל להיות שלם. השכחה, לפי הסבר זה, היא עונש מידה כנגד מידה – דוד המלך, ששיבח את התורה בצורה חיצונית בלבד, נענש בשכחה שמתפשטת מתוך הנפש וקשורה לתחום ה"אחוריים". | ||
| שורה 34: | שורה 36: | ||
וכמו כן ביאר את הנהגתו שבעת ההתוועדות וניגוני שמחה לשרוק, ולהורות לאחרים לשרוק{{הערה|ראה שיחת פורים תשל"ו.}}. | וכמו כן ביאר את הנהגתו שבעת ההתוועדות וניגוני שמחה לשרוק, ולהורות לאחרים לשרוק{{הערה|ראה שיחת פורים תשל"ו.}}. | ||
==המנהגים בההפטורה== | ==המנהגים בההפטורה== | ||
קריאת ההפטרה לפרשת | קריאת ההפטרה לפרשת שמיני מתחילה בשמואל ב' תחילת פרק ו' "ויוסף דוד". | ||
ומסיימים את ההפטרה לפי מנהג הספרדים, וכן הוא מנהג חב"ד עד סוף פסוק י"ט "וילך כל העם איש לביתו". | ומסיימים את ההפטרה לפי מנהג הספרדים, וכן הוא מנהג חב"ד עד סוף פסוק י"ט "וילך כל העם איש לביתו". | ||
האיטלנים ממשיכים עד פרק ז' סוף פסוק ג'. | האיטלנים ממשיכים עד פרק ז' סוף פסוק ג'. | ||
| שורה 46: | שורה 48: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{הפטרה}} | {{הפטרה}} | ||
[ | [[קטגוריה:הפטרה]] | ||