לדלג לתוכן

אלישיב קפלון – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ החלפת טקסט – "ול מרת " ב־"ול"
מ החלפת טקסט – " מרת " ב־" "
שורה 7: שורה 7:
בהיותו בגיל 3 עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[ירושלים]].
בהיותו בגיל 3 עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[ירושלים]].


בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ולקראת שנת הלימודים [[תשמ"ז]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], ולאורך השנה ייסד עם מספר חברים עלונים בשם 'מבית חיינו' בהם נדפסו דיווחים מפורטים מהנעשה בחצר הרבי אך ההוצאה לאור פסקה אחרי זמן קצר. עם ייסוד [[גליון בית חיינו]] בקיץ [[תשמ"ט]] על ידי הרב [[ברוך כהנא]] והרב [[יצחק ברנדלר]] סייע למערכת בתחומים שונים ולאחר [[תשרי]] [[תנש"א]] כשהרב כהנא עזב את 770 לטובת השליחות בישיבה ב[[קריית גת]] החליפו ועמד בראש המערכת עד חתונתו בקיץ של אותה שנה עם רעייתו מרת אורה בת ר' יעקב אורנשטיין מ[[בני ברק]]. כאברך הצטרף לתקופה מסויימת למשרד מערכת בית חיינו ב[[כפר חב"ד]] ושימש כעורך אחראי של הגליון.
בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ולקראת שנת הלימודים [[תשמ"ז]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], ולאורך השנה ייסד עם מספר חברים עלונים בשם 'מבית חיינו' בהם נדפסו דיווחים מפורטים מהנעשה בחצר הרבי אך ההוצאה לאור פסקה אחרי זמן קצר. עם ייסוד [[גליון בית חיינו]] בקיץ [[תשמ"ט]] על ידי הרב [[ברוך כהנא]] והרב [[יצחק ברנדלר]] סייע למערכת בתחומים שונים ולאחר [[תשרי]] [[תנש"א]] כשהרב כהנא עזב את 770 לטובת השליחות בישיבה ב[[קריית גת]] החליפו ועמד בראש המערכת עד חתונתו בקיץ של אותה שנה עם רעייתו אורה בת ר' יעקב אורנשטיין מ[[בני ברק]]. כאברך הצטרף לתקופה מסויימת למשרד מערכת בית חיינו ב[[כפר חב"ד]] ושימש כעורך אחראי של הגליון.


בשנת [[תשמ"ח]] שימש כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים בוסטון]],
בשנת [[תשמ"ח]] שימש כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים בוסטון]],

גרסה מ־16:17, 14 באפריל 2025

הרב אלישיב קפלון

הרב אלישיב הכהן קפלון (יליד שנת תשכ"ז, 1967) הינו סופר חסידי ומשפיע בישיבת תומכי תמימים קריית גת. בעבר שימש כשליח הרבי ורבה הראשי של רוסטוב.

תולדות חיים

נולד באוסטרליה בכ"ט אדר ב' תשכ"ז לאביו ר' אורי קפלון ולעליגל בתו של הרב משה צבי סגל.

בהיותו בגיל 3 עלתה משפחתו לארץ הקודש והתיישבה בירושלים.

בצעירותו למד בישיבות תומכי תמימים לוד ותומכי תמימים כפר חב"ד, ולקראת שנת הלימודים תשמ"ז נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770, ולאורך השנה ייסד עם מספר חברים עלונים בשם 'מבית חיינו' בהם נדפסו דיווחים מפורטים מהנעשה בחצר הרבי אך ההוצאה לאור פסקה אחרי זמן קצר. עם ייסוד גליון בית חיינו בקיץ תשמ"ט על ידי הרב ברוך כהנא והרב יצחק ברנדלר סייע למערכת בתחומים שונים ולאחר תשרי תנש"א כשהרב כהנא עזב את 770 לטובת השליחות בישיבה בקריית גת החליפו ועמד בראש המערכת עד חתונתו בקיץ של אותה שנה עם רעייתו אורה בת ר' יעקב אורנשטיין מבני ברק. כאברך הצטרף לתקופה מסויימת למשרד מערכת בית חיינו בכפר חב"ד ושימש כעורך אחראי של הגליון.

בשנת תשמ"ח שימש כמגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים בוסטון,

הרב קפלון

בקיץ תש"נ נשלח ע"י עזרת אחים לרוסיה שם פעל בשליחות יחד עם התמים חיים סלונים בחרקוב מג' מנחם אב תש"נ עד ז' תשרי תנש"א בארגון קעמפ, מסירת שיעורי יהדות, ועוד. ביום הנסיעה קיבלו מהרבי על ידי המזכיר הרב בנימין קליין 18 דולר (לכל אחד) "לצדקה שם" כשהרבי מוסר דרך המזכיר שיש להחליף את השטרות באופן חוקי[1].

עם פתיחת שערי מסך הברזל ברוסיה ופתיחת המעברים לנתיני מדינות המערב, הצטרף לשלוחי הרבי במדינה, ושימש כשליח הרבי ברוסטוב.

במהלך שנות פעילותו כשליח הרבי הצליח להביא לתחיה יהודית נרחבת בעיר, ואף חשף תיקי חקירה מארכיון הק.ג.ב., בשנת תשנ"ז בשיתוף פעולה עם אגודת חב"ד במדינות חבר העמים, פעל לגאולתו ולשיפוצו ביתו של אדמו"ר הרש"ב. באחד ממחסני הבית חשף ושיפץ את המקווה הראשון שנבנה לראשונה בהנחיית אדמו"ר הרש"ב - 'בור על גבי בור'.

בעקבות פעילות של גורמים אנטישמיים, גורש מרוסיה, ושימש במשך כשנה כראש הישיבה גדולה בדונייצק שבאוקראינה, ולאחר מכן שימש כשנה כמשגיח כללי בישיבה קטנה 'בית הר"מ' בנחלת הר חב"ד.

בשנת תשס"ו התמנה כמשפיע בשיעור ג' בישיבת תומכי תמימים קריית גת, ועבר להתגורר בקהילת חב"ד המקומית.

במקביל לתפקידו כמשפיע בישיבה, עוסק בשליחות בקרב עולי ברית המועצות בעיר ומכהן כשליח הרבי באחת משכונות העיר בקרית גת, וכן מתעסק בכתיבת ועריכת ספרים ומפרסם מפעם לפעם מאמרים בנושאים העומדים על סדר היום הציבורי.

הרב קפלון (מימין) בורר חיטים עבור המצות של הרבי תשמ"ח

עלון אוצרות ליובאוויטש

אחד מגליונות "אוצרות ליובאוויטש"

עם ייסודו של הגליון 'אוצרות ליובאוויטש', משמש בו כעורך ומפרסם בו חומרים מיומניו ומהארכיון שברשותו [2].

כותרים שערך

ספרו "היום יום לעם"

משפחתו

לקריאה נוספת

  • ספר בתוך הגולה - תולדות העיר רוסטוב וסיפור שליחותו בעיר, תשע"ב
  • היחידות הכללית הראשונה בחדר של הרבי, 1852 עמוד 42

קישורים חיצוניים

הערות שוליים