חמדת ימים (ספר) – הבדלי גרסאות
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חמדת ימים''' הוא ספר שנוי במחלוקת שנכתב על פי קבלת האריז"ל, ובו הלכות והנהגות על פי הלכה | '''חמדת ימים''' הוא ספר שנוי במחלוקת שנכתב על פי [[האר"י|קבלת האריז"ל]], ובו הלכות והנהגות על פי [[הלכה]] ו[[תורת הקבלה|קבלה]]. הספר פורסם על ידי רבי ישראל יעקב אלגאזי שכתב שהעתיקו מכתב יד ישן עלום שם שרכש בקרבת העיר [[צפת]]. זהות המחבר שנויה במחלוקת. | ||
יחס רבותינו נשיאנו לספר זה מסוייג. ישנם איזכורים עקיפים לספר בתורת רבותינו, אך [[הרבי]] מעדיף לא לציין לספר זה במפורש, ומתייחס ללימוד בספר בהסתייגות. | יחס [[רבותינו נשיאנו]] לספר זה מסוייג. ישנם איזכורים עקיפים לספר בתורת רבותינו, אך [[הרבי]] מעדיף לא לציין לספר זה במפורש, ומתייחס ללימוד בספר בהסתייגות. | ||
==הפולמוס אודות הספר== | ==הפולמוס אודות הספר== | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
ישנם שלשה השערות עיקריות אודות לזהות מחברו. | ישנם שלשה השערות עיקריות אודות לזהות מחברו. | ||
* מחברו הינו ר' בנימין הלוי מתלמידי האריז"ל, | * מחברו הינו ר' בנימין הלוי מתלמידי האריז"ל, | ||
* מחברו הינו {{מונחון|נתן העזתי|תלמידו | * מחברו הינו {{מונחון|נתן העזתי|תלמידו ו'נביאו' של שבתי צבי שר"י}} והספר נגוע בשבתאות (בעקבות רמזים אפשריים לשבתאות בתוכן הספר). | ||
* ר' ישראל יעקב אלגאזי חיברו בעצמו והעלים שמו. | * ר' ישראל יעקב אלגאזי חיברו בעצמו והעלים שמו. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
מנהגים נפוצים רבים ברוב תפוצות ישראל, כמו אמירת לדוד ה' אורי וישעי בחודש אלול, אמירת ה "יהי רצון" אחר קרבנות הנשיאים שאומרים בחודש ניסן, אמירת שבעה פעמים למנצח קודם תקיעת שופר, וכן נוסח היהי רצון שקודם אמירת התהלים ואחריו הם מבעל החמדת הימים, וכן כל נוסחאות הלשם יחוד הם מבעל החמדת ימים. | מנהגים נפוצים רבים ברוב תפוצות ישראל, כמו אמירת לדוד ה' אורי וישעי בחודש אלול, אמירת ה "יהי רצון" אחר קרבנות הנשיאים שאומרים בחודש ניסן, אמירת שבעה פעמים למנצח קודם תקיעת שופר, וכן נוסח היהי רצון שקודם אמירת התהלים ואחריו הם מבעל החמדת הימים, וכן כל נוסחאות הלשם יחוד הם מבעל החמדת ימים. | ||
החיד"א כותב, שפעם כשעיין בספר חמדת הימים העיר לו אחד על זה. החיד"א הגיב 'אני אמנם עוסק בחמדת הימים, אבל אתה עוסק בחמדת ה...' | |||
בספר תפארת ישראל לרבי ישראל מסטנוב{{הערה|ארי שבחבורה חבורת הבעש"ט - כינויו של רא"י מסאדיגורא בנו של הרה"ק מרוזין בהסכמתו לספר}} תלמיד הבעש"ט{{הערה|תחילת פרשת אמור}} מובא "אחר כך מצאתי בספר חמדת הימים כדברי .. ושמחתי שכוונתי לדברי הגדולים". | בספר תפארת ישראל לרבי ישראל מסטנוב{{הערה|ארי שבחבורה חבורת הבעש"ט - כינויו של רא"י מסאדיגורא בנו של הרה"ק מרוזין בהסכמתו לספר}} תלמיד הבעש"ט{{הערה|תחילת פרשת אמור}} מובא "אחר כך מצאתי בספר חמדת הימים כדברי .. ושמחתי שכוונתי לדברי הגדולים". | ||