תהלים ס"ט – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חלונית | {{חלונית | ||
| כותרת = | | ניקוד=כן | ||
| כותרת = תהלים ס"ט{{ש}}לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוֹשַׁנִּים לְדָוִד | |||
| תוכן = <poem> | | תוכן = <poem> | ||
'''א:''' לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוֹשַׁנִּים לְדָוִד. | '''א:''' לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוֹשַׁנִּים לְדָוִד. | ||
| שורה 76: | שורה 76: | ||
'''לז:''' וְזֶרַע עֲבָדָיו יִנְחָלוּהָ וְאֹהֲבֵי שְׁמוֹ יִשְׁכְּנוּ בָהּ. | '''לז:''' וְזֶרַע עֲבָדָיו יִנְחָלוּהָ וְאֹהֲבֵי שְׁמוֹ יִשְׁכְּנוּ בָהּ. | ||
</poem> | </poem> | ||
}} | }} | ||
''' | '''תהלים ס"ט''' הוא המזמור ה-69 ב[[תהלים|ספר תהלים]]. | ||
על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הס"ט ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-68, ועד ליום ההולדת ה-69. | על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הס"ט ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-68, ועד ליום ההולדת ה-69. | ||
| שורה 87: | שורה 86: | ||
==תוכן המזמור ומחברו== | ==תוכן המזמור ומחברו== | ||
ב[[ | ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] באופן חריג לא מופיעה כותרת למזמור. | ||
המזמור נאמר בלשונם של בני הגלות בלשון עתיד, ומסיים בתפילה על [[הגאולה]]. | המזמור נאמר בלשונם של בני הגלות בלשון עתיד, ומסיים בתפילה על [[הגאולה]]. | ||
| שורה 101: | שורה 100: | ||
*'''נחר גרוני''' - 'חרן' אותיות 'נחר', כשיעקב נמצא בבאר שבע בארץ הקודש, האור האלוקי מאיר בגלוי מהמוחין במידות, ואילו כשיורד לחרן, [[מיצר הגרון]] מעלים ומסתיר, בזמן הגלות, אך לעתיד לבוא כשנצא מהגלות, ה'חרן' יהפוך ל'רנה'{{הערה|תורה אור ויצא כב, ב.}}. | *'''נחר גרוני''' - 'חרן' אותיות 'נחר', כשיעקב נמצא בבאר שבע בארץ הקודש, האור האלוקי מאיר בגלוי מהמוחין במידות, ואילו כשיורד לחרן, [[מיצר הגרון]] מעלים ומסתיר, בזמן הגלות, אך לעתיד לבוא כשנצא מהגלות, ה'חרן' יהפוך ל'רנה'{{הערה|תורה אור ויצא כב, ב.}}. | ||
*'''ואוהבי שמו ישכנו בה''' - החילוק בין תחילת הפרק לסופו הוא חילוק מהקצה אל הקצה, ממצב של 'באו מים עד נפש' למצב של מנוחה והתיישבות, והפיכה קיצונית כזו של המצב אפשרית דווקא באמצעות [[תשובה מאהבה]], כרמוז בסיום הפרק 'ואוהבי שמו' דווקא ישכנו בה{{הערה|התוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמוד 931.}}. | *'''ואוהבי שמו ישכנו בה''' - החילוק בין תחילת הפרק לסופו הוא חילוק מהקצה אל הקצה, ממצב של 'באו מים עד נפש' למצב של מנוחה והתיישבות, והפיכה קיצונית כזו של המצב אפשרית דווקא באמצעות [[תשובה מאהבה]], כרמוז בסיום הפרק 'ואוהבי שמו' דווקא ישכנו בה{{הערה|התוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמוד 931.}}. | ||
*'''אלוקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה . . למנצח לדוד להזכיר''' (תחילת [[ | *'''אלוקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה . . למנצח לדוד להזכיר''' (תחילת [[תהלים ע'|מזמור ע']]) - על יסוד דברי המדרש שדוד 'התלונן' "הרי הדיר בנוי והצאן מכונסות והרועה אינו נזכר, זהו שכתוב 'למנצח לדוד להזכיר'", ביאר הבעל שם טוב ש[[נשיא הדור]] מכונה בשם רועה כיון שתפקידו לאסוף ולכנס את כל הכוחות של בני ישראל, והמשל הוא דווקא מצאן ודיר כיון שמדובר כאן על ביטול שלמעלה מטעם ודעת, בחינת 'צאן' למעליותא{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/430.htm הוספות לכתר שם טוב תל, מאמר 'למנצח לדוד להזכיר' תשל"ב].}}, ומכך רואים שגם לאחר שמגיעה הגאולה, צריך את בחינת ה'רועה' שהגילוי יחדור בפנימיות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/20/index.htm קונטרס י"א ניסן תשמ"ט, סעיף י"ב].}}. | ||
==בניגוני חב"ד== | ==בניגוני חב"ד== | ||
| שורה 110: | שורה 109: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=82&hilite= תצלום המזמור | *'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=82&hilite= תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]''' | ||
*'''[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/52/index.htm יהל אור - פרק סח]''' | *'''[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/52/index.htm יהל אור - פרק סח]''' | ||
{{ | {{תהלים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תהלים]] | [[קטגוריה:תהלים]] | ||