אבינו מלכנו (תפילה): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{ראש השנה}}
 
ב[[עשרת ימי תשובה]] נוהגים לומר '''אבינו מלכינו'''.
ב[[עשרת ימי תשובה]] נוהגים לומר '''אבינו מלכינו'''.


שורה 12: שורה 12:
כשחל היום השני של ראש־השנה בערב שבת, אין אומרים "אבינו מלכנו" ב[[תפילת מנחה]]<ref>[[המלך במסיבו]], ב, עמ' קצג. ושם: שהרי גם בערב יוהכ״פ כשחל ב[[ערב ש"ק]] אין נוהגים לומר ״אבינו מלכנו״ במנחה. ([[אוצר מנהגי חב"ד]])</ref>.
כשחל היום השני של ראש־השנה בערב שבת, אין אומרים "אבינו מלכנו" ב[[תפילת מנחה]]<ref>[[המלך במסיבו]], ב, עמ' קצג. ושם: שהרי גם בערב יוהכ״פ כשחל ב[[ערב ש"ק]] אין נוהגים לומר ״אבינו מלכנו״ במנחה. ([[אוצר מנהגי חב"ד]])</ref>.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{ראש השנה}}
[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]] [[קטגוריה:ראש השנה]]
[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]] [[קטגוריה:ראש השנה]]

גרסה מ־19:19, 27 ביוני 2010

בעשרת ימי תשובה נוהגים לומר אבינו מלכינו.

אחד מהבקשות היא "אבינו מלכינו כתבנו בספר גאולה וישועה". יש שהקשו, שהקי רקודם הגאולה אנו גם כן זקוקים לישועה, ולפי זה היה הסדר צריך להיות בהיפל, "אבינו מלכינו כתבינו בספר ישועה וגאולה".

הרבי[1] תירץ קושיא זו, שהכוונה באמירת התיבה "גאולה", אינה על הגאולה השלימה על ידי משיח, אלא מדובר בגאולה תמידית מהצרות הבאות עלינו תמיד, וכעין אותו גאולה שבברכה השביעית של תפילת העמידה שגם היא מדברת בגאולה שבשעת הגלות ולכן היא קודמת לרפואה.

זהו גם הסדר של ה"אבינו מלכינו כתבינו בספר זכויות" לפני האבינו מלכינו "סלח ומחל לכל עוונותינו", שכן הסדר הוא שמבקשים בראש ובראשונה שהזכויות יכריעו את הכף, ולאחר מכן מבקשים שאף ימחו העוונות כליל.

אמירת אבינו מלכנו בערב שבת

כשחל היום השני של ראש־השנה בערב שבת, אין אומרים "אבינו מלכנו" בתפילת מנחה[2].

הערות שוליים

  1. אגרות קודש תש"ז עמ' קעז.
  2. המלך במסיבו, ב, עמ' קצג. ושם: שהרי גם בערב יוהכ״פ כשחל בערב ש"ק אין נוהגים לומר ״אבינו מלכנו״ במנחה. (אוצר מנהגי חב"ד)