תרגום – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''תרגום''' הינה פעולה הממירה תוכן משפת המקור לשפת היעד, במטרה לאפשר לאנשים שאינם שולטים בשפת המקור להבין את התוכן. אדם העוסק בפעולת התרגום של טקסטים כתובים, נקרא '''מתרגם''', ואילו העוסק בתרגום של דיבורים, מכונה '''מתורגמן'''. | '''תרגום''' הינה פעולה הממירה תוכן משפת המקור לשפת היעד, במטרה לאפשר לאנשים שאינם שולטים בשפת המקור להבין את התוכן. אדם העוסק בפעולת התרגום של טקסטים כתובים, נקרא '''מתרגם''', ואילו העוסק בתרגום של דיבורים, מכונה '''מתורגמן'''. | ||
בשונה מתרגום חופשי המתמקד בתוכן הכללי של הדברים, תרגום של טקסטים מקוריים דוגמת | בשונה מתרגום חופשי המתמקד בתוכן הכללי של הדברים, תרגום של טקסטים מקוריים דוגמת ה[[תנ"ך]] וספר [[ספר התניא|התניא,]] דורש נאמנות רבה למקור ובשל כך מצריך זהירות ודיוק, לצד הבנה ושליטה מלאה הן בשפת המקור והן בשפת היעד. בשל השוני המובנה בין שפות ומחסור בלשונות וביטויים שונים החסרים במעבר בין השפות, כל תרגום מהווה בהכרח פרשנות מסויימת. | ||
בין התרגומים הבולטים והמוסמכים של התנ"ך, ניתן למנות את [[תרגום אונקלוס]] ו[[תרגום יונתן]], זאת לצד תרגומים ידועים נוספים דוגמת [[תרגום השבעים]]. | בין התרגומים הבולטים והמוסמכים של התנ"ך, ניתן למנות את [[תרגום אונקלוס]] ו[[תרגום יונתן]], זאת לצד תרגומים ידועים נוספים דוגמת [[תרגום השבעים]]. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
(יש להבדיל בין תפקיד התורגמן שמתרגם דברי תורה ללשון שהעם מבין, לעומת תפקיד התורגמן כפי שהיה נהוג בימי התנאים והאמוראים שהיה זה אדם בעל קול חזק וערב שהיה משמיע בקול את ההלכות שלימד הרב{{הערה|דוגמת רבי חוצפיתן התורגמן, ראו ברכות כז ב.}}). | (יש להבדיל בין תפקיד התורגמן שמתרגם דברי תורה ללשון שהעם מבין, לעומת תפקיד התורגמן כפי שהיה נהוג בימי התנאים והאמוראים שהיה זה אדם בעל קול חזק וערב שהיה משמיע בקול את ההלכות שלימד הרב{{הערה|דוגמת רבי חוצפיתן התורגמן, ראו ברכות כז ב.}}). | ||
ל[[הלכה]] נפסק, שיש ללמוד מידי שבוע את הפרשה [[שנים מקרא ואחד תרגום]], והמנהג הנפוץ כיום שהתקבע להלכה הוא ללמוד זאת עם [[תרגום אונקלוס]]{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים רפה.}}. | |||
===בתורת החסידות=== | ===בתורת החסידות=== | ||
בתורת החסידות מוסבר שהיחס בין המקרא והתרגום הוא היחס של [[פנים ואחור]], והוא השפלה וירידה של המקרא גם לקליפת נוגה, לברר אותה ולהעלות ולהכליל אותה בקדושה, וכן לזכך ולבב את נפש הבהמית{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1dbTEgqTjx8vE-OEpc7Z6Nx5ZdqB-s4t5/view ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק אות ת' עמוד שכט (333)].}}. | בתורת החסידות מוסבר שהיחס בין המקרא והתרגום הוא היחס של [[פנים ואחור]], והוא השפלה וירידה של המקרא גם [[קליפת נוגה|לקליפת נוגה]], לברר אותה ולהעלות ולהכליל אותה בקדושה, וכן לזכך ולבב את נפש הבהמית{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1dbTEgqTjx8vE-OEpc7Z6Nx5ZdqB-s4t5/view ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק אות ת' עמוד שכט (333)].}}. | ||