רבי מאיר אבן גבאי – הבדלי גרסאות

ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''רבי מאיר''' בן יחזקאל '''אבן גבאי''', מכונה ר' מאיר ן' גבאי או מהר"ם גבאי (ה'ר"מ (1480) – ה'ש' (1540) לערך), היה מחשובי המקובלים בתקופת גירוש ספרד, ולפני האריז"ל בכלל. מחבר ספרי קבלה חשובים, בהם "עבודת הקודש" ו"דרך אמונה".
'''רבי מאיר''' בן יחזקאל '''אבן גבאי''', מכונה ר' מאיר ן' גבאי או מהר"ם גבאי (ה'ר"מ (1480) – ה'ש' (1540) לערך), היה מחשובי המקובלים בתקופת גירוש ספרד, ולפני האריז"ל בכלל. מחבר ספרי קבלה חשובים, בהם "עבודת הקודש" ו"דרך אמונה".
 
[[קובץ:שער ספר עבודת הקודש.jpg|ממוזער|שער הספר עבודת הקודש]]
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
רבי מאיר נולד בספרד בשנת ר"מ (1480), וגלה מספרד בילדותו בעת הגירוש בשנת רנ"ב (1492), בהיותו בן 12. התיישב בטורקיה או מצרים ונקבר בארץ ישראל. חיבר שלושה ספרים בתורת הקבלה, בהם פרש וחידש שיטה ייחודית ומחודשת בקבלה, ששימשה כיסוד למקובלים שחיו אחריו.
רבי מאיר נולד בספרד בשנת ר"מ (1480), וגלה מספרד בילדותו בעת הגירוש בשנת רנ"ב (1492), בהיותו בן 12. התיישב בטורקיה או מצרים ונקבר בארץ ישראל. חיבר שלושה ספרים בתורת הקבלה, בהם פרש וחידש שיטה ייחודית ומחודשת בקבלה, ששימשה כיסוד למקובלים שחיו אחריו.
שורה 30: שורה 30:
==אצל רבותינו נשיאנו ובתורת חב"ד==
==אצל רבותינו נשיאנו ובתורת חב"ד==
תורתו של ר' מאיר, ובעיקר ספרו 'עבודת הקודש', מצוטטים רבות בתורת חב"ד, ועליהם אף מיוסדים כמה וכמה ביאורים בדא"ח.
תורתו של ר' מאיר, ובעיקר ספרו 'עבודת הקודש', מצוטטים רבות בתורת חב"ד, ועליהם אף מיוסדים כמה וכמה ביאורים בדא"ח.
לדוגמה, בעניין היחס בין עבודת ה' של הנבראים לקב"ה, כלומר האם תכלית עבודת ה' הינה למלא רצון וצורך מסוים בבורא, וא"כ פועלת בו ונוגעת אליו, או שמא מיועדת לטובת הנבראים עצמם לגמרי - ביאורו של ר"מ ן' גבאי {{הערה|חלק העבודה פ"ג}} הובא ונידון בארוכה בתורת אדמו"ר הרש"ב {{הערה|ספר המאמרים תרע"ז ע' קצה ואילך}}, בואף המאמר המפורסם של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, ד"ה לא תהיה משכלה תשי"ב {{הערה|תורת מנחם ח"ד ע' 324}} מיוסד על ביאור זה ומבארו בהרחבה.
לדוגמה, בעניין היחס בין עבודת ה' של הנבראים לקב"ה, כלומר האם תכלית עבודת ה' הינה למלא רצון וצורך מסוים בבורא, וא"כ פועלת בו ונוגעת אליו, או שמא מיועדת לטובת הנבראים עצמם לגמרי - ביאורו של ר"מ ן' גבאי {{הערה|חלק העבודה פ"ג}} הובא ונידון בארוכה בתורת אדמו"ר הרש"ב {{הערה|ספר המאמרים תרע"ז ע' קצה ואילך}}, בואף המאמר המפורסם של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, ד"ה לא תהיה משכלה תשי"ב {{הערה|תורת מנחם ח"ד ע' 324}} מיוסד על ביאור זה ומבארו בהרחבה.


גם עניין ההשגחה הפרטית ואחדות ה', כפי שמבוארים בתורת חב"ד, וביחוד - בשער הייחוד והאמונה, עיקרו ויסודו נמצא בתורת ר' מאיר, המבאר (באופן ראשון מסוגו) את עניין אחדות ה' במשמעותה הרחבה, כלומר שאין שום מציאות בעולם מלבד אלוקות {{הערה|הרבי מציין שלפי עבודת הקודש , ההשגחה של ה' היא כללית ופרטית גם יחד, ללא שום דבר מחוץ לרצון ה'{{מקור}}. }}
גם עניין ההשגחה הפרטית ואחדות ה', כפי שמבוארים בתורת חב"ד, וביחוד - בשער הייחוד והאמונה, עיקרו ויסודו נמצא בתורת ר' מאיר, המבאר (באופן ראשון מסוגו) את עניין אחדות ה' במשמעותה הרחבה, כלומר שאין שום מציאות בעולם מלבד אלוקות {{הערה|הרבי מציין שלפי עבודת הקודש , ההשגחה של ה' היא כללית ופרטית גם יחד, ללא שום דבר מחוץ לרצון ה'{{מקור}}. }}.
 
גם המשפט הידוע 'כשם שיש לו כח בבלתי בעל גבול כך יש לו כח בבעל גבול' מקורו בספר עבודת הקודש.


בספריית ליובאוויטש מצוי עותק מאחד מדפוסיו הראשונים של הספר 'דרך אמונה'. בצדה הפנימי של הכריכה נמצאו (בשנים האחרונות) הערות והגהות שרשם אדמו"ר הרש"ב על הספר בכתב יד קודשו {{הערה|פורסם בגליון 'אוצרות ליובאוויטש' (לר"א קפלון) תשפ"ב}}.
בספריית ליובאוויטש מצוי עותק מאחד מדפוסיו הראשונים של הספר 'דרך אמונה'. בצדה הפנימי של הכריכה נמצאו (בשנים האחרונות) הערות והגהות שרשם אדמו"ר הרש"ב על הספר בכתב יד קודשו {{הערה|פורסם בגליון 'אוצרות ליובאוויטש' (לר"א קפלון) תשפ"ב}}.
שורה 48: שורה 51:
בט"ו שבט תשמ"ח הודפס הספר מחדש, ותוקנו שיבושים שנפלו בו עקב ההדפסה המהירה בת יום אחד.
בט"ו שבט תשמ"ח הודפס הספר מחדש, ותוקנו שיבושים שנפלו בו עקב ההדפסה המהירה בת יום אחד.


 
{{מקובלים}}
 
{{הערות שוליים}}
לקוטי שיחות > כרך לג > חג השבועות > שיחה א > 21
[[קטגוריה:מקובלים]]
 
[[קטגוריה:מגורשי ספרד]]
תורת מנחם > עג - שנת תשל"ג - חלק רביעי > שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ג > 51
[[קטגוריה:ספרי קבלה]]
 
תורת מנחם > לג - שנת תשכ"ב - חלק שני > בס"ד. שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב > 207
 
תורת מנחם > מו - שנת תשכ"ו - חלק שני > בס"ד. אחרון של פסח, ה'תשכ"ו > 315
 
לקו"ש חל"ט ח"א פ"ח כשם שיש לו כח בבבע"ג כו': 383.
ח"ד פי"ט (שנה מל' שינוי ומל' שני): 368.