הקהל ומועדי השנה – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה}}
{{לעריכה}}
ב[[שיחות|שיחותיו]] ו[[אגרות קודש|מכתביו]] של [[אדמו"ר שליט"א]] הדנים ב[[מצות הקהל בימינו]], ובעיקר בשיחות משנת [[תשמ"ח]] - שהיתה [[שנת הקהל]] - קישר הרבי כל מועד וחג עם מצות [[הקהל]] ותוכנה.
ב[[שיחות|שיחותיו]] ו[[אגרות קודש|מכתביו]] של [[הרבי]] הדנים ב[[מצות הקהל בימינו]], ובעיקר בשיחות משנת [[תשמ"ח]] - שהיתה [[שנת הקהל]] - קישר הרבי כל מועד וחג עם מצות [[הקהל]] ותוכנה.


עובדה זו מצטרפת לגישתו של הרבי בתורתו, על יסוד מאמר [[אדמו"ר הזקן]] שצריך '[[לחיות עם הזמן]]', ומהווה דוגמא ישירה להתבטאותו של הרבי שעל [[מצות הקהל]] להיות ה"שער" שעל ידו "עולים" ועוברים כל עניני ה[[תורה]] וה[[מצוות]] במשך כל ימי שנת הקהל. שיחות ומכתבי הרבי בשנות הקהל האירו את עבודת השם ופעולת החסיד בימי שנת הקהל באור מיוחד, והוראות חדשות בעבודת השם לומדו ונלמדו בעקבות ותוך כדי "שנת הקהל".
עובדה זו מצטרפת לגישתו של הרבי בתורתו, על יסוד מאמר [[אדמו"ר הזקן]] שצריך '[[לחיות עם הזמן]]', ומהווה דוגמא ישירה להתבטאותו של הרבי שעל [[מצות הקהל]] להיות ה"שער" שעל ידו "עולים" ועוברים כל עניני ה[[תורה]] וה[[מצוות]] במשך כל ימי שנת הקהל. שיחות ומכתבי הרבי בשנות הקהל האירו את עבודת השם ופעולת החסיד בימי שנת הקהל באור מיוחד, והוראות חדשות בעבודת השם לומדו ונלמדו בעקבות ותוך כדי "שנת הקהל".
שורה 36: שורה 36:
*סוכות הוא גם עניין של הקהל ואחדות בארבעת המינים.
*סוכות הוא גם עניין של הקהל ואחדות בארבעת המינים.


*[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] מבאר שלכל א' מה[[אושפיזין]] יש קשר מיוחד להקהל.
*[[הרבי]] מבאר שלכל א' מה[[אושפיזין]] יש קשר מיוחד להקהל.


ועוד ועוד.
ועוד ועוד.
שורה 133: שורה 133:
וזהו הרי תוכנה של [[מצות הקהל בימינו]] – בכוחו של יהודי [[תקיעה בחצוצרות|לפעול על יהודי שני]] להוסיף בקיום המצוות באופן נצחי, וכפי שכתוב בפסוק: "תמיד כל הימים".
וזהו הרי תוכנה של [[מצות הקהל בימינו]] – בכוחו של יהודי [[תקיעה בחצוצרות|לפעול על יהודי שני]] להוסיף בקיום המצוות באופן נצחי, וכפי שכתוב בפסוק: "תמיד כל הימים".
==ל"ג בעומר==
==ל"ג בעומר==
ב'''ל"ג בעומר''' הגיע התיקון לענין "על שלא נהגו כבוד זה בזה", ותלמידי רבי עקיבא פסקו מלמות. מובן, כי התיקון על כך הגיע על ידי חיזוק יראת שמיים, אהבת התורה ו[[אהבת ישראל]], חיזוק הקשר הנצחי המאחד את היהודים עם הקדוש ברוך הוא, התורה ועם ישראל, שהם "כולא חד".
ב'''ל"ג בעומר''' הגיע התיקון לענין "על שלא נהגו כבוד זה בזה", ו[[תלמידי]] [[רבי עקיבא]] פסקו מלמות. מובן, כי התיקון על כך הגיע על ידי חיזוק יראת שמיים, אהבת התורה ו[[אהבת ישראל]], חיזוק הקשר הנצחי המאחד את היהודים עם הקדוש ברוך הוא, התורה ועם ישראל, שהם "כולא חד".


וזהו הרי תוכן [[מצות הקהל]] – חיבור כל עם ישראל באמצעות חיזוק הקשר לקדוש ברוך הוא, חיזוק היראת שמיים, אהבת התורה ואהבת ישראל בהתקהלותם יחד. ואם כן, בל"ג בעומר שבשנת הקהל מודגש במיוחד תוכן מצות הקהל הנצחי, לחזק את הנשמה האלוקית שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש", בכזו צורה ש"תמיד כל הימים" יהיה היהודי קשור עם הקדוש ברוך הוא.
וזהו הרי תוכן [[מצות הקהל]] – חיבור כל עם ישראל באמצעות חיזוק הקשר ל[[הקב"ה|קדוש ברוך הוא]], חיזוק ה[[יראת שמים]], אהבת התורה ו[[אהבת ישראל]] בהתקהלותם יחד. ואם כן, בל"ג בעומר שבשנת הקהל מודגש במיוחד תוכן מצות הקהל הנצחי, לחזק את הנשמה האלוקית שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש", בכזו צורה ש"תמיד כל הימים" יהיה היהודי קשור עם הקדוש ברוך הוא.
==חג השבועות==
==חג השבועות==
ל'''חג השבועות''' ולמצות הקהל תוכן משותף, שכן בקבלת התורה נטלו הנשים חלק פעיל, וכמו כן במצות הקהל נטלו הנשים חלק פעיל.
ל'''חג השבועות''' ולמצות הקהל תוכן משותף, שכן בקבלת התורה נטלו הנשים חלק פעיל, וכמו כן במצות הקהל נטלו הנשים חלק פעיל.
שורה 160: שורה 160:
וכל זה מתוך דגש על עניני של חודש אלול - עניין ה[[תשובה]].
וכל זה מתוך דגש על עניני של חודש אלול - עניין ה[[תשובה]].


 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הקהל]]
[[קטגוריה:הקהל]]