![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
תאווה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ הגהה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''תאווה''' הינה רצון חזק העולה בלב האדם. התאוות הרעות עולות מה[[חלל השמאלי שבלב]] - מקום משכנה של [[הנפש הבהמית]]{{הערה|1=[[ליקוטי אמרים - פרק י"ב]].}}. | '''תאווה''' הינה רצון חזק העולה בלב האדם. התאוות הרעות עולות מה[[חלל השמאלי שבלב]] - מקום משכנה של [[הנפש הבהמית]]{{הערה|1=[[ליקוטי אמרים - פרק י"ב]].}}. | ||
בחינת | ==בעולמות העליונים== | ||
בחינת התאווה שייכת ל[[ספירת המלכות]], והיא תשוקה חזקה ששורשה משורש ה[[מידות]] שהוא ה[[רצון]] - [[ספירת הכתר]]. | |||
על כך ידוע מאמרו של [[אדמו"ר הזקן]] כי הלשון "נתאוה לו הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים" בא להביע את כך שהרצון העליון אין לו שום מענה בשכל והבנה או סיבה כל שהיא אלא היא בגדר תאוה שעליה נאמר '''"אויף א תאוה פרעגט מען נישט קיין קשיות"''' {{כתב קטן| ב[[אידיש]]:"על תאוה אין שואלים קושיות"}}{{הערה|1=מובא ב[[אור התורה]] על [[חומש במדבר]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31596&st=&pgnum=295&hilite= חלק ג' עמוד תתקצ"ז], [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31623&st=&pgnum=18 עמוד ז'], [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים תש"ב]] עמוד 34, [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)#ספר המאמרים - אידיש|ספר המאמרים - אידיש (מתורגם)]] [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "כה אמר [[הויה]] [[אלוקים]] הנה אני פותח את קברותיכם" ([[ספר יחזקאל]] פרק ל"ז פסוק י"ג)}}. | |||
==בעבודת השם== | |||
תאוה באופן של למעלה מהבנה והגיון כלל, קיימת גם ב[[עבודת השם]]: כמו שפירש [[רש"י]] את הפסוק "כמה לך בשרי"{{הערה|תהלים פרק ס"ג פסוק ב'}} - "לשון תאוה ואין לו דמיון", ופירש [[הבעל שם טוב]] שהתאוות הגשמיות שהאדם מתאווה אליהם, אין להם שום דמיון כלל לתאוותו של [[דוד המלך]] לאלקות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/63.htm כתר שם טוב הוספות סג], ספר המאמרים תש"ג עמוד 178}}. | תאוה באופן של למעלה מהבנה והגיון כלל, קיימת גם ב[[עבודת השם]]: כמו שפירש [[רש"י]] את הפסוק "כמה לך בשרי"{{הערה|תהלים פרק ס"ג פסוק ב'}} - "לשון תאוה ואין לו דמיון", ופירש [[הבעל שם טוב]] שהתאוות הגשמיות שהאדם מתאווה אליהם, אין להם שום דמיון כלל לתאוותו של [[דוד המלך]] לאלקות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/63.htm כתר שם טוב הוספות סג], ספר המאמרים תש"ג עמוד 178}}. | ||
==תאווה גשמית== | |||
לעומת זאת התאוות בגשמיות באות דווקא על ידי מחשבה בענין שמתאוים לו{{הערה|ראה [[ליקוטי אמרים - פרק כ']]}}, ומכיון שהתאווה באה ממחשבה שהיא הפוכה מה[[חכמה]] - קובע [[הרמב"ם]] כי התאווה שולטת רק בלב הפנוי מהחכמה. | לעומת זאת התאוות בגשמיות באות דווקא על ידי מחשבה בענין שמתאוים לו{{הערה|ראה [[ליקוטי אמרים - פרק כ']]}}, ומכיון שהתאווה באה ממחשבה שהיא הפוכה מה[[חכמה]] - קובע [[הרמב"ם]] כי התאווה שולטת רק בלב הפנוי מהחכמה. | ||
גרסה מ־11:34, 17 במרץ 2025
תאווה הינה רצון חזק העולה בלב האדם. התאוות הרעות עולות מהחלל השמאלי שבלב - מקום משכנה של הנפש הבהמית[1].
בעולמות העליונים
בחינת התאווה שייכת לספירת המלכות, והיא תשוקה חזקה ששורשה משורש המידות שהוא הרצון - ספירת הכתר.
על כך ידוע מאמרו של אדמו"ר הזקן כי הלשון "נתאוה לו הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים" בא להביע את כך שהרצון העליון אין לו שום מענה בשכל והבנה או סיבה כל שהיא אלא היא בגדר תאוה שעליה נאמר "אויף א תאוה פרעגט מען נישט קיין קשיות" באידיש:"על תאוה אין שואלים קושיות"[2].
בעבודת השם
תאוה באופן של למעלה מהבנה והגיון כלל, קיימת גם בעבודת השם: כמו שפירש רש"י את הפסוק "כמה לך בשרי"[3] - "לשון תאוה ואין לו דמיון", ופירש הבעל שם טוב שהתאוות הגשמיות שהאדם מתאווה אליהם, אין להם שום דמיון כלל לתאוותו של דוד המלך לאלקות[4].
תאווה גשמית
לעומת זאת התאוות בגשמיות באות דווקא על ידי מחשבה בענין שמתאוים לו[5], ומכיון שהתאווה באה ממחשבה שהיא הפוכה מהחכמה - קובע הרמב"ם כי התאווה שולטת רק בלב הפנוי מהחכמה.
למרות זאת, מסביר אדמו"ר הזקן כי עניינה של מצוות פרה אדומה הוא להפריד מתוך ארבעת היסודות ממנה מורכבת הפרה את היסודות אש רוח מים - המכוונים כנגד מחשבה דיבור ומעשה שבפרה - הנפש הבהמית - מהאפר שבה - המכוון כנגד כוח ומקור התאווה, שעל ידו יטוהרו טמאים. הסיבה לכך היא, שכוח התאווה בעיקרו ושורשו הוא טוב וקדוש, אלא שהגוף הגשמי בה היא מולבשת מעלים ומסתיר על כך. כיוון שכך, מסביר אדמו"ר הזקן כי אדם שנתקף בתאווה אינו צריך לדכא אותה, אלא לפשוט מהתאווה את הלבוש הגשמי והאסור שלה, ולהשתמש בכוח התאווה עצמו כמינוף לענייני תורה וקדושה[6].
הערות שוליים
- ↑ ליקוטי אמרים - פרק י"ב.
- ↑ מובא באור התורה על חומש במדבר חלק ג' עמוד תתקצ"ז, המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו עמוד ז', ספר המאמרים תש"ב עמוד 34, ספר המאמרים - אידיש (מתורגם) מאמר דיבור המתחיל "כה אמר הויה אלוקים הנה אני פותח את קברותיכם" (ספר יחזקאל פרק ל"ז פסוק י"ג)
- ↑ תהלים פרק ס"ג פסוק ב'
- ↑ כתר שם טוב הוספות סג, ספר המאמרים תש"ג עמוד 178
- ↑ ראה ליקוטי אמרים - פרק כ'
- ↑ ליקוטי תורה פרשת חוקת דף נו עמוד א, וראה אור התורה פרשת חוקת מאמר דיבור המתחיל זאת חוקת התורה