משתה ושמחה (פורים) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 42: / שורה 42: @@
 =="עד דלא ידע" בחסידות==
-ב[[תורת החסידות]] מתבאר פירוש המאמר "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", שבפורים יכול האדם להגיע ברגע אחד לבחינה עליונה כל כך, שאי אפשר להשיגה בידיעה והבנה גרידא, כיון שהיא נעלית מידיעה ומגיעה רק על ידי שהאדם [[ביטול|מבטל]] את מציאותו לגמרי. והיינו שיגיע למצב נעלה כל כך, שרואה גם את פנימיותם של הדברים השליליים - "ארור המן", שגם בהם ישנה אותה כוונה אלוקית שב"ברוך מרדכי". היינו הכח [[אתהפכא|להפוך]] גם את הדברים הנחותים ביותר לטוב וקדושה{{הערה|לקו"ש חלק ז' הנ"ל. [[דבר מלכות]] ש"פ תשא [[תשנ"ב]] הערה 166. ועוד.}}.
+ב[[תורת החסידות]] מתבאר פירוש המאמר "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" '''שלא''' כפשוטו, ובכמה אופנים. '''א.''' שבמילים "לא ידע" אין הכוונה שאינו מבחין בין ברוך לארור אלא שלכך שהבחנה זו נובעת מכך שהאדם ביטל לגמרי את מציאותו ולכן נרגשת אצלו הבחירה האלוקית בטוב. והיינו '''אדרבה''', שהתעלה לדרגה כזו שההבדל אצלו בין טוב לרע אינו מוגבל בגדרי השכל אלא מוחלט ו"אין סופי"{{הערה|המועדים בחסידות ([[יואל כהן|ר' יואל כהאן]]), וש"נ.}}. '''ב.''' בפורים ביכולת האדם [[ביטול|לבטל]] את מציאותו לגמרי עד שנרגשת אצלו התכלית האלוקית אפילו בדברים השליליים - "ארור המן", שגם בהם ישנה אותה כוונה אלוקית שב"ברוך מרדכי". היינו הכח [[אתהפכא|להפוך]] גם את הדברים הנחותים ביותר לטוב וקדושה{{הערה|לקו"ש חלק ז' הנ"ל. [[דבר מלכות]] ש"פ תשא [[תשנ"ב]] הערה 166. ועוד.}}.
 כמו כן מבאר הרבי, שגם כאשר האדם מגיע למצב שבו אין לו '''ידיעה''' בין "ארור המן" לבין "ברוך מרדכי", הרי בנוגע לפועל בוודאי שהנהגתו היא לשלול את הענינים הרעים (המן) ולהתקרב לענינים הטובים (מרדכי) - ואדרבה: התנהגותו זו, אינה מגיעה דרך ידיעתו השכלית, אלא מצד גילוי פנימיות נשמתו - [[עצם הנשמה]] - הנמשכת לאלוקות באופן טבעי{{הערה|1=משיחת פורים תשח"י, נדפסה בלקוטי שיחות חלק ד' בהוספות, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=14927&st=%u05d0%u05e8%u05d5%u05e8 ע' 1280].}}.