בן ציון דינור: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
מר '''בן ציון דינור''' נולד בעיירה חורול שב[[אוקראינה]], להוריו הרב שניאור זלמן יצחק ומרת נעמי דינבורג. | מר '''בן ציון דינור''' נולד בעיירה חורול שב[[אוקראינה]], להוריו הרב שניאור זלמן יצחק ומרת נעמי דינבורג. | ||
למרות שנולד למשפחה חבדי"ת, הוא נדד בין ישיבות ליטאיות. בחודש [[תשרי]] [[תרס"ב]] הגיע | למרות שנולד למשפחה חבדי"ת, הוא נדד בין ישיבות ליטאיות. בחודש [[תשרי]] [[תרס"ב]] הגיע ל[[ליובאוויטש]], אך למרות ש[[תורת החסידות]] משכה את ליבו, הרי שראשו היה נתון במחוזות [[ציונות|ציונים]] אקדמאים, ומלבד זאת היה לו קשה לסור להוראות [[אדמו"ר הרש"ב|הרבי]] והנהלת הישיבה, ולאחר חמישה חודשים עזב את ליובאוויטש, בניגוד להוראה מפורשת שקיבל מ[[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
בשנים הבאות נע ונד בין תנועות ואידיאולוגיות, עלה ל[[ארץ ישראל]] ונהיה להיסטוריון מפורסם, ועם קום [[מדינת ישראל|המדינה]] נבחר כחבר כנסת בכנסת הראשונה. | בשנים הבאות נע ונד בין תנועות ואידיאולוגיות, עלה ל[[ארץ ישראל]] ונהיה להיסטוריון מפורסם, ועם קום [[מדינת ישראל|המדינה]] נבחר כחבר כנסת בכנסת הראשונה. |
גרסה מ־20:37, 23 ביוני 2010
מר בן ציון דינור נולד בעיירה חורול שבאוקראינה, להוריו הרב שניאור זלמן יצחק ומרת נעמי דינבורג.
למרות שנולד למשפחה חבדי"ת, הוא נדד בין ישיבות ליטאיות. בחודש תשרי תרס"ב הגיע לליובאוויטש, אך למרות שתורת החסידות משכה את ליבו, הרי שראשו היה נתון במחוזות ציונים אקדמאים, ומלבד זאת היה לו קשה לסור להוראות הרבי והנהלת הישיבה, ולאחר חמישה חודשים עזב את ליובאוויטש, בניגוד להוראה מפורשת שקיבל מאדמו"ר הרש"ב.
בשנים הבאות נע ונד בין תנועות ואידיאולוגיות, עלה לארץ ישראל ונהיה להיסטוריון מפורסם, ועם קום המדינה נבחר כחבר כנסת בכנסת הראשונה.
בדיוק יובל שנים חלפו מאז הגיע לליובאוויטש, ובח' תשרי תשי"ב מונה לשר החינוך בממשלת ישראל. חסידי חב"ד יצרו עמו קשר כדי להיטיב עם מוסדות חב"ד. באותם ימים סייע רבות לרשת בתי הספר החב"דיים אוהל יוסף יצחק, ובשנים הבאות הקשר החב"די נשמר, ומר דינור שלח את ספריו וחיבוריו לרבי, וקיבל מענות מפורטים וגם מצות מהרבי.
את זכרונותיו העלה בספרו "בעולם ששקע", בו תיאר גם את תקופת שהותו בליובאוויטש, כמו גם תיאורים אוטנטיים ממשפחתו החב"דית. בתקופה בה כתב את זכרונותיו האישיים, קיבל הוראה מפורשת מהרבי, לכתוב על התקופה הליובאוויטשית בחייו[1].
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש כרך יז אגרת ו'תכח