שמעון ביטון – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – "נולד לאביו " ב־"נולד ל"
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:
ב[[חודש אלול]] [[תשמ"ט]], זכה לראשונה להגיע אל [[הרבי]]. בשנת [[תשנ"ד]] למד ב'[[קבוצה]]', ב-[[770]].
ב[[חודש אלול]] [[תשמ"ט]], זכה לראשונה להגיע אל [[הרבי]]. בשנת [[תשנ"ד]] למד ב'[[קבוצה]]', ב-[[770]].


בשנת [[תשנ"ה]] נשא את רעייתו אחיינית הרב [[עמינדב מכלוף קריספין]] רבה של קרית ביאליק (נינת רבי יעיש קריספין בעל "הפרח שושנה"). לאחר נישואיו עבר להתגורר ב[[לוד]] והחל בפעילות עניפה של [[הפצת תורה]] בשליחות [[הרבי]].
בשנת [[תשנ"ה]] נשא את רעייתו בת הרב דוד קריספין - משפיע בקהילת חב"ד לוד (אחיו של הרב [[עמינדב מכלוף קריספין]], רבה של קרית ביאליק). לאחר נישואיו עבר להתגורר ב[[לוד]] והחל בפעילות עניפה של הפצת תורה בשליחות [[הרבי]].


עם הקמתה של שכונת גני יער, פתח הרב שמעון ביטון את בית כנסת "עוד יוסף חי", שהחל להתפתח לאחד מבתי הכנסת הגדולים והפעילים בעיר. במקום פועל כולל הסמכה לרבנות בראשותו של הרב ביטון.
עם הקמתה של שכונת גני יער, פתח הרב שמעון ביטון את בית כנסת "עוד יוסף חי", שהחל להתפתח לאחד מבתי הכנסת הגדולים והפעילים בעיר. במקום פועל כולל הסמכה לרבנות בראשותו של הרב ביטון.
שורה 22: שורה 22:
משנת [[תש"ע]] שימש כראש הכולל "אהל יצחק" בראשות הרב יחיאל אביחצירא, והחל משנת [[תשע"ז]] הקים כולל רבנות בשם "עוד יוסף חי".
משנת [[תש"ע]] שימש כראש הכולל "אהל יצחק" בראשות הרב יחיאל אביחצירא, והחל משנת [[תשע"ז]] הקים כולל רבנות בשם "עוד יוסף חי".


לאחר שבשנת [[תשע"ה]] נפטר הרב חיים חדד, רבה של לוד, פרש באותה שנה גם רבה השני של לוד, הרב נתן אורטנר לאחר שהגיע לגיל 80, ולא היה ניתן להאריך את כהונתו. בעקבות כך, פנה ראש העיר לוד, עו"ד יאיר רביבו, למועצת הרבנות הראשית בכדי להאריך את כהונתו של הרב אורטנר עד למינוי רבני עיר חדשים, אולם הוראות החוק חייבו את פרישתו, במקביל לבחירות חדשות לתפקיד רב העיר{{הערה|[https://col.org.il/news/128073 נקבע תאריך לבחירת הרב בלוד. המועמדים המובילים: חב"דניקים]{{חב"ד און ליין}}}}. תהליך הבחירות נפתח בשנת תשע"ה, על ידי השר דוד אזולאי, ובהמשך נתקע על ידי בג"ץ. לאחר מאמצים רבים, ב[[ד' בשבט]] [[תשפ"א]], נערכו בחירות לרבנות העיר, שעל תפקיד הרב הראשי של לוד התמודדו כ-12 מועמדים. מבין המתמודדים בלטו במיוחד המועמדים הרב שמעון ביטון, אשר זכה לתמיכת ראש העיר יאיר רביבו, והרב יצחק מוזגברשוילי, רב שכונות שרת ורמט בעיר ורבה של קהילת יוצאי גרוזיה בלוד, אשר זכה לתמיכת קהילת חב"ד והרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128798 מזכיר בי"ד רבני חב"ד המליץ: "בחרו ברב יצחק מוזגורשוילי"] {{חב"ד און ליין}}}}. בבחירות זכה הרב שמעון ביטון, בתפקיד רב העיר.
לאחר שבשנת [[תשע"ה]] נפטר הרב חיים חדד, רבה הספרדי של לוד, פרש באותה שנה גם רבה השני של לוד, הרב נתן אורטנר לאחר שהגיע לגיל 80, ולא היה ניתן להאריך את כהונתו. בעקבות כך, פנה ראש העיר לוד, עו"ד יאיר רביבו, למועצת הרבנות הראשית בכדי להאריך את כהונתו של הרב אורטנר עד למינוי רבני עיר חדשים, אולם הוראות החוק חייבו את פרישתו, במקביל לבחירות חדשות לתפקיד רב העיר{{הערה|[https://col.org.il/news/128073 נקבע תאריך לבחירת הרב בלוד. המועמדים המובילים: חב"דניקים]{{חב"ד און ליין}}}}. תהליך הבחירות נפתח בשנת תשע"ה, על ידי השר דוד אזולאי, ובהמשך נתקע על ידי בג"ץ. לאחר מאמצים רבים, ב[[ד' בשבט]] [[תשפ"א]], נערכו בחירות לרבנות העיר, שעל תפקיד הרב הראשי של לוד התמודדו כ-12 מועמדים. מבין המתמודדים בלטו במיוחד המועמדים הרב שמעון ביטון, אשר זכה לתמיכתו של ידידו - ראש העיר יאיר רביבו, והרב [[יצחק מוזגורשוילי]], רב שכונות שרת ורמט בעיר ורבה של קהילת יוצאי גרוזיה בלוד, אשר זכה לתמיכת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128798 מזכיר בי"ד רבני חב"ד המליץ: "בחרו ברב יצחק מוזגורשוילי"] {{חב"ד און ליין}}}}. בבחירות זכה הרב שמעון ביטון, בתפקיד רב העיר.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==