עולם האצילות – הבדלי גרסאות
מ ניסוח |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עולמות אבי"ע}} | {{עולמות אבי"ע}} | ||
'''עולם האצילות''' הוא | '''עולם האצילות''' הוא העליון והגבוה מבין ארבעת עולמות [[אבי"ע]]: אצילות, [[בריאה]], [[יצירה]], [[עשיה]]. עולם זה נקרא בשם "עולם האצילות" שכן הוא אצלו וסמוך לו{{הערה|פרדס שער טז (שער אבי"ע) פ"א}}, שעולם האצילות הוא העולם הגבוה מבין העולמות, ובו שוכן [[אור אין סוף]] ממש. | ||
עולם האצילות שונה משלושת העולמות [[בי"ע]] בכך שהוא | עולם האצילות שונה משלושת העולמות [[בי"ע]] בכך שהוא נחשב מ[[עולמות האין סוף]], בניגוד לעולמות [[בי"ע]] שהם מוגבלים ונראים כנבדלים - כביכול - מהבורא, ונראים כמציאות נוספת המסתירה עליו. | ||
==ענינו== | ==ענינו== | ||
עולם האצילות הוא העולם הראשון מבין ארבע העולמות [[אבי"ע]]. בעולם האצילות שורה [[אור אין סוף]] ממש. על עשר הספירות של עולם האצילות נאמר "[[איהו וחיוהי וגרמוהי חד|איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד]]"{{הערה|תקו"ז בהקדמה (ג, סע"ב)}}, כלומר, שאור אין סוף מתאחד באיחוד גמור הן עם ה[[אורות]] של עולם האצילות, והן עם ה[[כלים]] של עולם האצילות והם נקראות "עשר תיקונין". | עולם האצילות הוא העולם הראשון והעליון מבין ארבע העולמות [[אבי"ע]]. בעולם האצילות שורה ומתלבש [[אור אין סוף]] ממש. על עשר הספירות של עולם האצילות נאמר "[[איהו וחיוהי וגרמוהי חד|איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד]]"{{הערה|תקו"ז בהקדמה (ג, סע"ב)}}, כלומר, שאור אין סוף מתאחד באיחוד גמור הן עם ה[[אורות]] של עולם האצילות, והן עם ה[[כלים]] של עולם האצילות והם נקראות "עשר תיקונין". | ||
בעולם האצילות אין מקום | בעולם האצילות אין מקום למחשבת מציאות נפרדת מאלוקות - "לא יגורך רע"{{הערה|תהלים ה, ה. וראה [[לקוטי תורה]] במדבר ג, סע"ג}}, לכן, עולם האצילות הוא כולו טוב, שכן אין בו מקום לרע. | ||
עולם האצילות כולל את [[עשר ספירות]] שבאצילות, ואת עולם האצילות שהן ההיכלות והמדורין | עולם האצילות כולל את ה[[עשר ספירות]] שבאצילות, ואת עולם האצילות שהן ההיכלות והמדורין שבהם נמצאים [[נשמה|נשמות]] ו[[מלאכים]] שבעולם האצילות. | ||
עולם האצילות נוצר מ[[אור אין סוף]] באופן של 'האצלה', כלומר, ש[[הקב"ה]] האציל והפריש מ[[אור אין סוף]], באופן שיהיה יכול להתאחד עם אור אין סוף. | עולם האצילות נוצר מ[[אור אין סוף]] באופן של 'האצלה', כלומר, ש[[הקב"ה]] האציל והפריש מ[[אור אין סוף]], באופן שיהיה יכול להתאחד עם אור אין סוף. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
עולם ה[[אצילות]] נברא באופן של '''האצלה'''. ובזה ישנם ב' פירושים: | עולם ה[[אצילות]] נברא באופן של '''האצלה'''. ובזה ישנם ב' פירושים: | ||
א. האצלה מלשון [[הארה]], והוא כמו נר | א. האצלה מלשון [[הארה]], והוא כמו נר שנדלק מנר אחר שאינו חסר הראשון מאום, ובעצם הוא אותו האור, ולכן נקרא "אצילות", מלשון - אצלו. שעדיין הוא מאוחד עמו (עם האור שקודם האצילות). | ||
ב. האצלה מלשון הפרשה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/1/3a.htm תורה אור בראשית ג, א]}}, שעולם האצילות | ב. האצלה מלשון הפרשה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/1/3a.htm תורה אור בראשית ג, א]}}, שעולם האצילות נפרש מהאור שקודם לו. ולכן אף על פי שבאופן כללי נקרא "איהו וחיוהי חד" וכו', מכל מקום, אינו חד לגמרי אלא כבר נעשה בו שינוי והוא גם כן מוגבל (שישנן עשר ספירות ולא תשע ולא אחד עשרה). | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[המשכה והאצלה]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[המשכה והאצלה]]}} | ||