תענית אסתר – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=יום התענית|אחר=יום בלוח השנה העברי|ראו=י"ג באדר}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=יום התענית|אחר=יום בלוח השנה העברי|ראו=י"ג באדר}} | ||
[[קובץ:מחצית השקל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים מקיימים את מנהג 'מחצית השקל' ב[[תענית אסתר]] ב-[[770]], במטבעות שבהם השתמש [[הרבי]]]] | [[קובץ:מחצית השקל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים מקיימים את מנהג 'מחצית השקל' ב[[תענית אסתר]] ב-[[770]], במטבעות שבהם השתמש [[הרבי]]]] | ||
'''[[תענית]] [[אסתר]]''' - יום צום הנהוג ב[[י"ג באדר]], ערב [[פורים]], | '''[[תענית]] [[אסתר]]''' - יום צום הנהוג ב[[י"ג באדר]], ערב [[פורים]], לזכר הצום שצמו היהודים בשושן לפני שיצאו למלחמה להינקם באויביהם בי"ד אדר. בשנים שבהם חלה התענית ב[[שבת]], מקדימים את התענית ליום חמישי [[י"א באדר]]. תענית זו אינה [[מדרבנן]] ואינה מוזכרת בתלמוד, אלא מנהג ישראל הוא, ולכן נהוג להקל בדיני תענית זו ביחס לשאר התעניות. | ||
==סיבת התענית== | ==סיבת התענית== | ||
המקור הראשון למנהג להתענות ביום זה הינו ממדרש תנחומא, ומובא גם ב[[רמב"ם]]: "וי"ג באדר זכר לתענית שהתענו בימי המן שנאמר 'דברי הצומות וזעקתם"{{הערה|הלכות תעניות פרק ה' הלכה ה'}}, היינו שהתענית אינה ככל התעניות אשר מטרתם להתאבל על מאורע עצוב שהתרחש באותו היום, אלא כזכר וסימן לתענית שהתענו בנ"י בזמן גזירת המן, כאשר יצאו למלחמה עם שונאיהם בי"ג אדר. | המקור הראשון למנהג להתענות ביום זה הינו ממדרש תנחומא, ומובא גם ב[[רמב"ם]]: "וי"ג באדר זכר לתענית שהתענו בימי המן שנאמר 'דברי הצומות וזעקתם"{{הערה|הלכות תעניות פרק ה' הלכה ה'}}, היינו שהתענית אינה ככל התעניות אשר מטרתם להתאבל על מאורע עצוב שהתרחש באותו היום, אלא כזכר וסימן לתענית שהתענו בנ"י בזמן גזירת המן, כאשר יצאו למלחמה עם שונאיהם בי"ג אדר. | ||
הרבי מביא | הרבי מביא שהתענית נקראת בשם דווקא על שם אסתר (ולא 'תענית פורים' סתם), כיון בשנה הראשונה לא יכלו בני ישראל לצום מאחר ואחזו באמצע המלחמה, והאדם היחיד שהצום לא היה מסוכן בשבילו - הייתה אסתר שהייתה בארמון המלך ולכן רק היא יכלה לצום ביום זה{{הערה|תורת מנחם חלק נ"ט עמודים 405–409, וראה אגרות קודש כרך כו עמ' שמח-שמט}}. | ||
==מנהגי תענית אסתר== | ==מנהגי תענית אסתר== | ||