רבי אברהם אבן עזרא – הבדלי גרסאות

ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה מתמשכת|}}
{{בעבודה מתמשכת}}
רבי '''אברהם בן מאיר אִבּן עזרא''' (מכונה '''ראב"ע'''; ד'תתמ"ט, 1089 – לערך ד'תתקכ"ד, 1164) היה משורר, פרשן מקרא, פילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד והוגה יהודי בולט בימי הביניים.
רבי '''אברהם בן מאיר אִבּן עזרא''' (מכונה '''ראב"ע'''; ד'תתמ"ט, 1089 – לערך ד'תתקכ"ד, 1164) היה משורר, פרשן מקרא, פילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד והוגה יהודי בולט בימי הביניים.


== תולדות חייו ==
== תולדות חיים ==
רבי אברהם אבן עזרא נולד בעיר טודלה (או טולדו) שב[[ספרד]] בשנת ד'תתמ"ט (1089 למניינם). בצעירותו עזב את עיר הולדתו והחל לנדוד בערי ספרד בתקווה למציאת מקור כלכלי. בהמשך הרחיב את נדודיו לאזור צפון אפריקה, ובהמשך הגיע אף ל[[מצרים]].
נולד בעיר טודלה (או טולדו) שב[[ספרד]] בשנת ד'תתמ"ט (1089 למניינם). בצעירותו עזב את עיר הולדתו והחל לנדוד בערי ספרד בתקווה למציאת מקור כלכלי. בהמשך הרחיב את נדודיו לאזור צפון אפריקה, ובהמשך הגיע אף ל[[מצרים]].


היה מיודד עם [[רבי יהודה הלוי]], ואף מזכירו בפירושו לתורה כמה פעמים. ישנם הטוענים שהיה חתנו.
היה מיודד עם [[רבי יהודה הלוי]], ואף מזכירו בפירושו לתורה כמה פעמים. ישנם הטוענים שהיה חתנו.
שורה 20: שורה 20:


== חיבוריו ושיריו ==
== חיבוריו ושיריו ==
רבי אברהם חיבר פירוש ל[[תורה]] ורוב הנ"ך, בעיקר על דרך הפשט<ref>"האבן עזרא הינו מפשטני המקרא" – התבטא הרבי (שיחות-קודש תשל"ט כרך ב' עמ' 283). והוסיף: כשהאבן עזרא מביא סוד (פירוש בדרך הסוד) מדגיש הוא שפירוש זה הוא בדרך סוד. ובהזדמנות נוספת (ש"פ במדבר תשל"ז – שיחות-קודש תשל"ד כרך ב' עמ' 142): "ובאופן כזה אכן לומד ראב"ע, שהוא ראש הפשטנים".. .וב'לקוטי שיחות כרך י"ז עמ' 50: "מראשי פשטני המקרא"</ref> וה[[דקדוק]].
רבי אברהם חיבר פירוש ל[[תורה]] ורוב הנ"ך, בעיקר על דרך הפשט{{הערה|"האבן עזרא הינו מפשטני המקרא" – התבטא הרבי (שיחות-קודש תשל"ט כרך ב' עמ' 283). והוסיף: כשהאבן עזרא מביא סוד (פירוש בדרך הסוד) מדגיש הוא שפירוש זה הוא בדרך סוד. ובהזדמנות נוספת (ש"פ במדבר תשל"ז – שיחות-קודש תשל"ד כרך ב' עמ' 142): "ובאופן כזה אכן לומד ראב"ע, שהוא ראש הפשטנים".. .וב'לקוטי שיחות כרך י"ז עמ' 50: "מראשי פשטני המקרא"}} וה[[דקדוק]].


ב[[שיחה|שיחות]] ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]] על פירוש [[רש"י]] מרבה להביא את פירושו ולפלפל בדבריו.
ב[[שיחה|שיחות]] ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]] על פירוש [[רש"י]] מרבה להביא את פירושו ולפלפל בדבריו.
שורה 31: שורה 31:
זמן, מקום ונסיבות פטירתו אינם ידועים.
זמן, מקום ונסיבות פטירתו אינם ידועים.


אולם בספר '[[שערי תשובה]]'<ref>חלק א' סוף פ"ה</ref> כותב [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]]: "וכידוע דגם האבן עזרא וכיוצא בו '''מסרו נפשם על קה"ש [=קידוש השם]'''" והעיר על זה הרבי<ref>[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|'אגרות קודש']] כרך יו"ד עמ' קסט</ref>: 'ולעת עתה לא מצאתי מקור לזה'.
אולם בספר '[[שערי תשובה]]'{{הערה|חלק א' סוף פ"ה}} כותב [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]]: "וכידוע דגם האבן עזרא וכיוצא בו '''מסרו נפשם על קה"ש [=קידוש השם]'''" והעיר על זה הרבי{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|'אגרות קודש']] כרך יו"ד עמ' קסט}}: 'ולעת עתה לא מצאתי מקור לזה'.


בהזדמנות אחרת ציין הרבי<ref>שבת קודש פרשת תצווה י"א אדר ראשון תשכ"ה – שיחות קודש תשכ"ה כרך א' עמ' 392</ref>:" האבן עזרא מובא לפעמים בדא"ח [=ב[[תורת החסידות]]], ואדמו"ר האמצעי כותב אודותיו כי הוא נפטר על קידוש השם; ופרט זה לא מצאתי אצל אף אחד שכותב אודות דברי ימי חייו".
בהזדמנות אחרת ציין הרבי{{הערה|שבת קודש פרשת תצווה י"א אדר ראשון תשכ"ה – שיחות קודש תשכ"ה כרך א' עמ' 392}}:" האבן עזרא מובא לפעמים בדא"ח [=ב[[תורת החסידות]]], ואדמו"ר האמצעי כותב אודותיו כי הוא נפטר על קידוש השם; ופרט זה לא מצאתי אצל אף אחד שכותב אודות דברי ימי חייו".


ובהתייחסות נוספת<ref>יום ב' דחג השבועות תש"ל – 'שיחות קודש' תש"ל כרך ב' עמ' 234</ref>: "דברי האבן עזרא הובאו כמה פעמים בתורת החסידות".
ובהתייחסות נוספת{{הערה|יום ב' דחג השבועות תש"ל – 'שיחות קודש' תש"ל כרך ב' עמ' 234}}: "דברי האבן עזרא הובאו כמה פעמים בתורת החסידות".


אולם ב[[רשימת היומן]]<ref>ע' כד. וראו גם שם ע' קכח, שם מספר אדמו"ר הריי"צ שבהגיעו לגיל 14 החל ללמוד איתו אביו בקביעות: משנה, תניא, פי' הרמב"ן והראב"ע עה"ת. וראו גם סה"ש תרצ"ו ע' 45. ע' 136. תרצ"ז ע' 197. תש"א ס"ע 150. תש"ב ע' 27. תש"ו ע' 8. תורת מנחם חכ"ט ע' 113. חמ"ו ע' 373.</ref> כותב הרבי בשם אדמו"ר הריי"צ, שאדמו"ר הרש"ב היה לומד פירוש נוסף ב[[חת"ת|שיעור היומי]] בכל שנה (מלבד פירוש רש"י), ובניהם גם פירוש האבן עזרא.
אולם ב[[רשימת היומן]]{{הערה|ע' כד. וראו גם שם ע' קכח, שם מספר אדמו"ר הריי"צ שבהגיעו לגיל 14 החל ללמוד איתו אביו בקביעות: משנה, תניא, פי' הרמב"ן והראב"ע עה"ת. וראו גם סה"ש תרצ"ו ע' 45. ע' 136. תרצ"ז ע' 197. תש"א ס"ע 150. תש"ב ע' 27. תש"ו ע' 8. תורת מנחם חכ"ט ע' 113. חמ"ו ע' 373.}} כותב הרבי בשם אדמו"ר הריי"צ, שאדמו"ר הרש"ב היה לומד פירוש נוסף ב[[חת"ת|שיעור היומי]] בכל שנה (מלבד פירוש רש"י), ובניהם גם פירוש האבן עזרא.


== ראו גם ==
== ראו גם ==
שורה 46: שורה 46:
*[https://col.org.il/news/132520 '''מפרש וחד חידות'''] חב"ד אונליין
*[https://col.org.il/news/132520 '''מפרש וחד חידות'''] חב"ד אונליין


 
{{ראשונים}}
<references />
{{הערות שוליים}}
{{קצרמר|אישים}}
[[קטגוריה:ראשונים]]
[[קטגוריה:ראשונים]]
[[קטגוריה:משוררים]]
[[קטגוריה:משוררים]]
[[קטגוריה:פרשני המקרא]]
[[קטגוריה:פרשני המקרא]]