![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
רבי אברהם אבן עזרא – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה מתמשכת | {{בעבודה מתמשכת}} | ||
רבי '''אברהם בן מאיר אִבּן עזרא''' (מכונה '''ראב"ע'''; ד'תתמ"ט, 1089 – לערך ד'תתקכ"ד, 1164) היה משורר, פרשן מקרא, פילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד והוגה יהודי בולט בימי הביניים. | רבי '''אברהם בן מאיר אִבּן עזרא''' (מכונה '''ראב"ע'''; ד'תתמ"ט, 1089 – לערך ד'תתקכ"ד, 1164) היה משורר, פרשן מקרא, פילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד והוגה יהודי בולט בימי הביניים. | ||
== תולדות | == תולדות חיים == | ||
נולד בעיר טודלה (או טולדו) שב[[ספרד]] בשנת ד'תתמ"ט (1089 למניינם). בצעירותו עזב את עיר הולדתו והחל לנדוד בערי ספרד בתקווה למציאת מקור כלכלי. בהמשך הרחיב את נדודיו לאזור צפון אפריקה, ובהמשך הגיע אף ל[[מצרים]]. | |||
היה מיודד עם [[רבי יהודה הלוי]], ואף מזכירו בפירושו לתורה כמה פעמים. ישנם הטוענים שהיה חתנו. | היה מיודד עם [[רבי יהודה הלוי]], ואף מזכירו בפירושו לתורה כמה פעמים. ישנם הטוענים שהיה חתנו. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
== חיבוריו ושיריו == | == חיבוריו ושיריו == | ||
רבי אברהם חיבר פירוש ל[[תורה]] ורוב הנ"ך, בעיקר על דרך הפשט | רבי אברהם חיבר פירוש ל[[תורה]] ורוב הנ"ך, בעיקר על דרך הפשט{{הערה|"האבן עזרא הינו מפשטני המקרא" – התבטא הרבי (שיחות-קודש תשל"ט כרך ב' עמ' 283). והוסיף: כשהאבן עזרא מביא סוד (פירוש בדרך הסוד) מדגיש הוא שפירוש זה הוא בדרך סוד. ובהזדמנות נוספת (ש"פ במדבר תשל"ז – שיחות-קודש תשל"ד כרך ב' עמ' 142): "ובאופן כזה אכן לומד ראב"ע, שהוא ראש הפשטנים".. .וב'לקוטי שיחות כרך י"ז עמ' 50: "מראשי פשטני המקרא"}} וה[[דקדוק]]. | ||
ב[[שיחה|שיחות]] ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]] על פירוש [[רש"י]] מרבה להביא את פירושו ולפלפל בדבריו. | ב[[שיחה|שיחות]] ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]] על פירוש [[רש"י]] מרבה להביא את פירושו ולפלפל בדבריו. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
זמן, מקום ונסיבות פטירתו אינם ידועים. | זמן, מקום ונסיבות פטירתו אינם ידועים. | ||
אולם בספר '[[שערי תשובה]]' | אולם בספר '[[שערי תשובה]]'{{הערה|חלק א' סוף פ"ה}} כותב [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]]: "וכידוע דגם האבן עזרא וכיוצא בו '''מסרו נפשם על קה"ש [=קידוש השם]'''" והעיר על זה הרבי{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|'אגרות קודש']] כרך יו"ד עמ' קסט}}: 'ולעת עתה לא מצאתי מקור לזה'. | ||
בהזדמנות אחרת ציין הרבי | בהזדמנות אחרת ציין הרבי{{הערה|שבת קודש פרשת תצווה י"א אדר ראשון תשכ"ה – שיחות קודש תשכ"ה כרך א' עמ' 392}}:" האבן עזרא מובא לפעמים בדא"ח [=ב[[תורת החסידות]]], ואדמו"ר האמצעי כותב אודותיו כי הוא נפטר על קידוש השם; ופרט זה לא מצאתי אצל אף אחד שכותב אודות דברי ימי חייו". | ||
ובהתייחסות נוספת | ובהתייחסות נוספת{{הערה|יום ב' דחג השבועות תש"ל – 'שיחות קודש' תש"ל כרך ב' עמ' 234}}: "דברי האבן עזרא הובאו כמה פעמים בתורת החסידות". | ||
אולם ב[[רשימת היומן]] | אולם ב[[רשימת היומן]]{{הערה|ע' כד. וראו גם שם ע' קכח, שם מספר אדמו"ר הריי"צ שבהגיעו לגיל 14 החל ללמוד איתו אביו בקביעות: משנה, תניא, פי' הרמב"ן והראב"ע עה"ת. וראו גם סה"ש תרצ"ו ע' 45. ע' 136. תרצ"ז ע' 197. תש"א ס"ע 150. תש"ב ע' 27. תש"ו ע' 8. תורת מנחם חכ"ט ע' 113. חמ"ו ע' 373.}} כותב הרבי בשם אדמו"ר הריי"צ, שאדמו"ר הרש"ב היה לומד פירוש נוסף ב[[חת"ת|שיעור היומי]] בכל שנה (מלבד פירוש רש"י), ובניהם גם פירוש האבן עזרא. | ||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
*[https://col.org.il/news/132520 '''מפרש וחד חידות'''] חב"ד אונליין | *[https://col.org.il/news/132520 '''מפרש וחד חידות'''] חב"ד אונליין | ||
{{ראשונים}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{ | |||
[[קטגוריה:ראשונים]] | [[קטגוריה:ראשונים]] | ||
[[קטגוריה:משוררים]] | [[קטגוריה:משוררים]] | ||
[[קטגוריה:פרשני המקרא]] | [[קטגוריה:פרשני המקרא]] | ||
גרסה מ־15:05, 26 בפברואר 2025
|
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, חב"דזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – לערך ד'תתקכ"ד, 1164) היה משורר, פרשן מקרא, פילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד והוגה יהודי בולט בימי הביניים.
תולדות חיים
נולד בעיר טודלה (או טולדו) שבספרד בשנת ד'תתמ"ט (1089 למניינם). בצעירותו עזב את עיר הולדתו והחל לנדוד בערי ספרד בתקווה למציאת מקור כלכלי. בהמשך הרחיב את נדודיו לאזור צפון אפריקה, ובהמשך הגיע אף למצרים.
היה מיודד עם רבי יהודה הלוי, ואף מזכירו בפירושו לתורה כמה פעמים. ישנם הטוענים שהיה חתנו.
מקובל שהיה מיודד עם הרמב"ם.
היה חסר מזל מבחינה כלכלית, ובכל עסק שעסק נחל הפסד. בשיר מסוים התבטא על עצמו:
'גַּלְגַּל וּמַזָּלוֹת בְּמַעְמָדָם / נָטוּ בְּמַהְלָכָם לְמוֹלַדְתִּי;
'לוּ יִהְיוּ נֵרוֹת סְחוֹרָתִי – / לֹא-יֶחֱשַׁךְ שֶׁמֶשׁ עֲדֵי מוֹתִי
'אִיגַע לְהַצְלִיחַ וְלֹא-אוּכַל, / כִּי עִוְּתוּנִי כּוֹכְבֵי שָׁמָי;
'לוּ אֶהֱיֶה סֹחֵר בְּתַכְרִיכִין– / לֹא יִגְוְעוּן אִישִׁים בְּכָל יָמָי
חיבוריו ושיריו
רבי אברהם חיבר פירוש לתורה ורוב הנ"ך, בעיקר על דרך הפשט[1] והדקדוק.
בשיחות הרבי על פירוש רש"י מרבה להביא את פירושו ולפלפל בדבריו.
בנוסף השאיר אחריו חיבורים מתמטיים ודקדוקיים שונים.
רבי אברהם אבן עזרא הרבה לכתוב שירים ופיוטים (מהם הפיוטים 'לך אלי' 'כי אשמרה שבת' 'אגדלך' 'צמאה נפשי' ועוד) והיה מהמשוררים הגדולים ביותר בתקופתו. מצויים בידינו למעלה משלוש מאות שירים ופיוטים מפרי עטו, רבים מהם מושרים עד היום בקרב יהודי קהילות המזרח.
פטירתו
זמן, מקום ונסיבות פטירתו אינם ידועים.
אולם בספר 'שערי תשובה'[2] כותב אדמו"ר האמצעי: "וכידוע דגם האבן עזרא וכיוצא בו מסרו נפשם על קה"ש [=קידוש השם]" והעיר על זה הרבי[3]: 'ולעת עתה לא מצאתי מקור לזה'.
בהזדמנות אחרת ציין הרבי[4]:" האבן עזרא מובא לפעמים בדא"ח [=בתורת החסידות], ואדמו"ר האמצעי כותב אודותיו כי הוא נפטר על קידוש השם; ופרט זה לא מצאתי אצל אף אחד שכותב אודות דברי ימי חייו".
ובהתייחסות נוספת[5]: "דברי האבן עזרא הובאו כמה פעמים בתורת החסידות".
אולם ברשימת היומן[6] כותב הרבי בשם אדמו"ר הריי"צ, שאדמו"ר הרש"ב היה לומד פירוש נוסף בשיעור היומי בכל שנה (מלבד פירוש רש"י), ובניהם גם פירוש האבן עזרא.
ראו גם
- הפיוט צמאה נפשי שחיבר
לקריאה נוספת
- התקשרות | 710 רבי אברהם אבן עזרא אתר צא"ח
- מפרש וחד חידות חב"ד אונליין
| ראשונים | ||
|---|---|---|
| אשכנז | רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה • שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • מהר"ם מרוטנבורג • רא"ש • רבנו ירוחם • ראבי"ה • רבי יצחק אור זרוע • המרדכי • מהרי"ל • רבי ישראל איסרלן | |
| צרפת | רבי יעקב בן יקר • רש"י • בעלי התוספות (בהם רשב"ם, רבנו תם ור"י הזקן) • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריז | |
| פרובנס | המאירי • בעל האשכול • הראב"ד • רז"ה | |
| ספרד | ארבעת השבויים • רב ניסים גאון • רבנו חננאל • רבי שמואל הנגיד • רי"ף • ר"י מיגאש • רבי יהודה הלוי • רבי אברהם אבן עזרא • רמב"ם • רמ"ה • רמב"ן • רבי יונה גירונדי • רבי יעקב בעל הטורים • רשב"א • רא"ה • ריטב"א • ר"ן • ריב"ש • רשב"ץ • רבי יוסף חביבא • ר"י אבן גיאת • רבי אברהם אבן חסדאי | |
| איטליה | רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • ריא"ז | |
הערות שוליים
- ^ "האבן עזרא הינו מפשטני המקרא" – התבטא הרבי (שיחות-קודש תשל"ט כרך ב' עמ' 283). והוסיף: כשהאבן עזרא מביא סוד (פירוש בדרך הסוד) מדגיש הוא שפירוש זה הוא בדרך סוד. ובהזדמנות נוספת (ש"פ במדבר תשל"ז – שיחות-קודש תשל"ד כרך ב' עמ' 142): "ובאופן כזה אכן לומד ראב"ע, שהוא ראש הפשטנים".. .וב'לקוטי שיחות כרך י"ז עמ' 50: "מראשי פשטני המקרא"
- ^ חלק א' סוף פ"ה
- ^ 'אגרות קודש' כרך יו"ד עמ' קסט
- ^ שבת קודש פרשת תצווה י"א אדר ראשון תשכ"ה – שיחות קודש תשכ"ה כרך א' עמ' 392
- ^ יום ב' דחג השבועות תש"ל – 'שיחות קודש' תש"ל כרך ב' עמ' 234
- ^ ע' כד. וראו גם שם ע' קכח, שם מספר אדמו"ר הריי"צ שבהגיעו לגיל 14 החל ללמוד איתו אביו בקביעות: משנה, תניא, פי' הרמב"ן והראב"ע עה"ת. וראו גם סה"ש תרצ"ו ע' 45. ע' 136. תרצ"ז ע' 197. תש"א ס"ע 150. תש"ב ע' 27. תש"ו ע' 8. תורת מנחם חכ"ט ע' 113. חמ"ו ע' 373.