עבד כנעני – הבדלי גרסאות
| שורה 26: | שורה 26: | ||
בלימוד התורה, ניתן למצוא את המדריגה של "עבד כנעני" גם בלימוד שלא לשמה, שבו הלומד מקבל את התורה או את מצוותיה מתוך מניע חיצוני ולא מתוך רצון פנימי לחיבור אל הקדושה. לדוגמה, לימוד תורה לשם פרנסה, או לימוד שהיא הדרך לידע את המעשה בלבד, אינם נחשבים ללימוד תורה לשמה. כל אלו נכנסים תחת הגדרה של "לימוד שלא לשמה", בו הלומד לא פועל מתוך חיבור פנימי אלא מתוך צורך חיצוני. | בלימוד התורה, ניתן למצוא את המדריגה של "עבד כנעני" גם בלימוד שלא לשמה, שבו הלומד מקבל את התורה או את מצוותיה מתוך מניע חיצוני ולא מתוך רצון פנימי לחיבור אל הקדושה. לדוגמה, לימוד תורה לשם פרנסה, או לימוד שהיא הדרך לידע את המעשה בלבד, אינם נחשבים ללימוד תורה לשמה. כל אלו נכנסים תחת הגדרה של "לימוד שלא לשמה", בו הלומד לא פועל מתוך חיבור פנימי אלא מתוך צורך חיצוני. | ||
=== | === עבודת עבד כנעני בקיום המצוות === | ||
בקיום המצוות ישנו אופן שנקרא "שלא לשמה", כפי שמציין רבנו הזקן בתניא. במצב זה, אדם מקיים את המצוות לא מתוך רצון פנימי אמיתי, אלא מתוך הרגל, ולפעמים מתוך תחושת חובה או ציפייה חיצונית. יש להבין כי גם קיום מצוות שלא לשמה, כפי שמצוין בתניא, יכול להתרחש ממניעים חיצוניים ולא מתוך רצון פנימי אמיתי, כך שלעיתים העבודה הרוחנית נעשית מתוך "מצוות אנשים מלומדה", כלומר מתוך הרגל, שהורגל בילדותו על ידי אביו ורבו. במקרה כזה, האדם מקיים את המצוות מתוך יראת הרצועה, אך אין חיבור פנימי או רצון אמיתי לקיום המצוות. לאחר זמן, הרגל זה הופך לטבע, והאדם מקיים את המצוות מתוך הרגל בלבד. | בקיום המצוות ישנו אופן שנקרא "שלא לשמה", כפי שמציין רבנו הזקן בתניא. במצב זה, אדם מקיים את המצוות לא מתוך רצון פנימי אמיתי, אלא מתוך הרגל, ולפעמים מתוך תחושת חובה או ציפייה חיצונית. יש להבין כי גם קיום מצוות שלא לשמה, כפי שמצוין בתניא, יכול להתרחש ממניעים חיצוניים ולא מתוך רצון פנימי אמיתי, כך שלעיתים העבודה הרוחנית נעשית מתוך "מצוות אנשים מלומדה", כלומר מתוך הרגל, שהורגל בילדותו על ידי אביו ורבו. במקרה כזה, האדם מקיים את המצוות מתוך יראת הרצועה, אך אין חיבור פנימי או רצון אמיתי לקיום המצוות. לאחר זמן, הרגל זה הופך לטבע, והאדם מקיים את המצוות מתוך הרגל בלבד. | ||