שניאור זלמן לויטין – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרס"ו]] לאביו ר' משה שלמה לויטין ולאמו חיה, בעיירה [[האדיטש]]{{הערה|1=ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/12_166.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}} (ועל שם העיירה זו כונה בפי חבריו בישיבת תומכי תמימים בשם 'זלמן האדיטשער'). | נולד בשנת [[תרס"ו]] לאביו ר' [[משה שלמה לויטין (האדיטש)|משה שלמה לויטין]] ולאמו חיה, בעיירה [[האדיטש]]{{הערה|1=ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/12_166.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}} (ועל שם העיירה זו כונה בפי חבריו בישיבת תומכי תמימים בשם 'זלמן האדיטשער'). | ||
בין השנים תרע"ח-תרפ"ט, למד בהפסקות קטנות בסניפים השונים של ישיבת תומכי תמימים בקרמנצ'וג, נאראל, פולטובה, נעוועל,זישטקאוו, חרקוב, בחזרה בסניף נעוועל, ולבסוף בויטבסק. | בין השנים תרע"ח-תרפ"ט, למד בהפסקות קטנות בסניפים השונים של ישיבת תומכי תמימים בקרמנצ'וג, נאראל, פולטובה, נעוועל,זישטקאוו, חרקוב, בחזרה בסניף נעוועל, ולבסוף בויטבסק. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
על אף שהיה בחור המבוגר בכמה שנים בלבד מהתלמידים בישיבה, הצליח עד מהרה לרכוש השפעה עליהם, ולמרות שלא הצטיין בידיעות או בהבנה יוצאת דופן בחסידות, ההשפעה שלו על התלמידים היתה עצומה והם ראו בו סמל ומופת לחיקוי של אדם המסור לעניני הרבי{{הערה|שבועון בית משיח גליון 792 עמוד 50.}}. | על אף שהיה בחור המבוגר בכמה שנים בלבד מהתלמידים בישיבה, הצליח עד מהרה לרכוש השפעה עליהם, ולמרות שלא הצטיין בידיעות או בהבנה יוצאת דופן בחסידות, ההשפעה שלו על התלמידים היתה עצומה והם ראו בו סמל ומופת לחיקוי של אדם המסור לעניני הרבי{{הערה|שבועון בית משיח גליון 792 עמוד 50.}}. | ||
היה נשוי עם מרת איטה, אלמנתו של ר' [[משה ששונקין]], והם יצאו מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]], ובמוצאי שבת מברכים אלול תש"ו כאשר הבריחו את הגבול, ירו חיילים צ'כים ברעייתו והיא נפטרה במקום{{הערה|יהדות הדממה חלק ב' עמוד 102.}} | היה נשוי עם מרת רחל בת ר' שמואל יצחק גנזבורג (אחיו של ר' [[מנחם מענדל הלל גנזבורג]]). בזמן [[מלחמת העולם השניה]] נסע למוסקבה לחפש עבודה כיון שבהאדיטש לא היתה פרנסה, ושרד שם את אימי המלחמה, ואילו רעייתו מרת רחל וילדיו - נספו בהאדיטש. | ||
בהמשך, היה נשוי ב[[זיווג שני]] עם מרת איטה, אלמנתו של ר' [[משה ששונקין]], והם יצאו מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]], ובמוצאי שבת מברכים אלול תש"ו כאשר הבריחו את הגבול, ירו חיילים צ'כים ברעייתו והיא נפטרה במקום{{הערה|יהדות הדממה חלק ב' עמוד 102.}} | |||
לאחר תקופה במחנה המעבר ב[[פוקינג]], הגיע לברינואה והתמנה כמשגיח בסדר חסידות{{הערה|מוסף התמים שבועון בית משיח גליון טז עמוד 34.}}. | לאחר תקופה במחנה המעבר ב[[פוקינג]], הגיע לברינואה והתמנה כמשגיח בסדר חסידות{{הערה|מוסף התמים שבועון בית משיח גליון טז עמוד 34.}}. | ||
| שורה 21: | שורה 23: | ||
עד שנת תשי"ט שימש בתפקידים שונים בישיבות תומכי תמימים (למעט הפסקות קטנות מפעם לפעם בין התפקידים השונים בהם שימש). | עד שנת תשי"ט שימש בתפקידים שונים בישיבות תומכי תמימים (למעט הפסקות קטנות מפעם לפעם בין התפקידים השונים בהם שימש). | ||
התחתן ב[[זיווג שני]] עם אלמנתו של ר' [[מרדכי (מיטיה) גוראריה]]{{הערה|ימים טובים עם הרבי, סוכות ושמחת תורה, עמוד 30.}}, ולאחר פטירתה, התחתן | התחתן ב[[זיווג שני]] עם אלמנתו של ר' [[מרדכי (מיטיה) גוראריה]]{{הערה|ימים טובים עם הרבי, סוכות ושמחת תורה, עמוד 30.}}, ולאחר פטירתה, התחתן ברביעית עם רעייתו מרת עטל, בת החסיד ר' [[חיים עזרא ברונשטיין]] ושיינא גיסא{{הערה|1= האריכה ימים ו[https://col.org.il/files/uploads/default/pics/pics2/3518183_2689587.JPG נפטרה ב' טבת ה'תש"ס ונטמנה בהר הזיתים].}}. | ||
הכין לדפוס את סדרת הספרים 'ליקוטי לוי יצחק'{{הערה|שיחת כ"ף מנחם אב תשל"ג, תשורה גולדמן תשע"ו עמוד 20.}}, וכן ליקט את תורות הבעל שם טוב המופיעים בכתבי רבותינו נשיאינו{{הערה|שבועון בית משיח גליון 505 עמוד 103.}}. | הכין לדפוס את סדרת הספרים 'ליקוטי לוי יצחק'{{הערה|שיחת כ"ף מנחם אב תשל"ג, תשורה גולדמן תשע"ו עמוד 20.}}, וכן ליקט את תורות הבעל שם טוב המופיעים בכתבי רבותינו נשיאינו{{הערה|שבועון בית משיח גליון 505 עמוד 103.}}. | ||