חנה – הבדלי גרסאות
| שורה 5: | שורה 5: | ||
תפילותיה הטביעו חותם נכבד על כמה [[הלכות]] ה[[תפילה]] ומהותה. | תפילותיה הטביעו חותם נכבד על כמה [[הלכות]] ה[[תפילה]] ומהותה. | ||
== | == תולדות חיים == | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[הפטרת חנה]]}} | |||
חנה הייתה [[עקרה]], וכי [[פנינה]] - "צרתה" אשתו האחרת של אלקנה, הייתה נוהגת ללעוג לה על כך שהייתה עקרה. לעומת פנינה, אלקנה אהב את חנה והיה נוהג לנחם אותה על עקרותה. למרות דברי הנחמה של אלקנה, שאולי לא היו מתאימים לחנה היא לא התעודדה ולכן גם לא ענתה לו: "וַיֹּ֨אמֶר לָ֜הּ אֶלְקָנָ֣ה אִישָׁ֗הּ חַנָּה֙ לָ֣מֶה תִבְכִּ֗י וְלָ֙מֶה֙ לֹ֣א תֹֽאכְלִ֔י וְלָ֖מֶה יֵרַ֣ע לְבָבֵ֑ךְ הֲל֤וֹא אָֽנֹכִי֙ ט֣וֹב לָ֔ךְ מֵעֲשָׂרָ֖ה בָּנִֽים". מדי שנה היו אלקנה ומשפחתו נוהגים לעלות ל[[משכן שילה]] ולזבוח ל[[אלוהים (יהדות)|ה']]. | |||
== תחינתה של חנה == | === תחינתה של חנה === | ||
באחת מתפילותיה בבקשה מאלוהים לילד משלה, הזיזה חנה את שפתיה מבלי להשמיע קול. [[עלי הכהן]] שישב בפתח המשכן, הבחין בה וחשב כי היא [[שיכור]]ה, אך חנה ענתה לו שהיא קשת רוח, והעמידה אותו על טעותו. | באחת מתפילותיה בבקשה מאלוהים לילד משלה, הזיזה חנה את שפתיה מבלי להשמיע קול. [[עלי הכהן]] שישב בפתח המשכן, הבחין בה וחשב כי היא [[שיכור]]ה, אך חנה ענתה לו שהיא קשת רוח, והעמידה אותו על טעותו. | ||
| שורה 27: | שורה 28: | ||
* "ויען עלי ויאמר לכי לשלום" - אמר רבי אלעזר מכאן לחושד את חברו בדבר שאין בו שצריך לפייסו ולא עוד אלא שצריך לברכו שנאמר: "ואלהי ישראל יתן את שלתך". | * "ויען עלי ויאמר לכי לשלום" - אמר רבי אלעזר מכאן לחושד את חברו בדבר שאין בו שצריך לפייסו ולא עוד אלא שצריך לברכו שנאמר: "ואלהי ישראל יתן את שלתך". | ||
== תפילת ההודיה של חנה == | === תפילת ההודיה של חנה === | ||
עלי בירך את חנה ואמר שהאל יענה לתפילותיה, ואכן לאחר ששבה לביתה הרתה וילדה בן וקראה שמו שמואל, {{הדגשה|כִּי מֵה' שְׁאִלְתִּיו{{הערה|שמואל-א א, כ.}}}}.{{הערה|במדרש שמואל (ד, א) ולדעת רבי [[חיים ויטאל]] (ראו רמזי הדרושים לרבי חיים ויטאל, שנכתב על ידי תלמידו, פרשת וישב. כת"י מוסקובה) חנה הייתה אז בת 130 שנה.}} לאחר ששמואל גדל הביאה אותו למשכן, בהתאם לנדר בו התחייבה להקדיש את בנה לה'. בפגישתה עם עלי, אמרה לו: | עלי בירך את חנה ואמר שהאל יענה לתפילותיה, ואכן לאחר ששבה לביתה הרתה וילדה בן וקראה שמו שמואל, {{הדגשה|כִּי מֵה' שְׁאִלְתִּיו{{הערה|שמואל-א א, כ.}}}}.{{הערה|במדרש שמואל (ד, א) ולדעת רבי [[חיים ויטאל]] (ראו רמזי הדרושים לרבי חיים ויטאל, שנכתב על ידי תלמידו, פרשת וישב. כת"י מוסקובה) חנה הייתה אז בת 130 שנה.}} לאחר ששמואל גדל הביאה אותו למשכן, בהתאם לנדר בו התחייבה להקדיש את בנה לה'. בפגישתה עם עלי, אמרה לו: | ||
:{{ציטוטון|בִּי אֲדֹנִי חֵי נַפְשְׁךָ אֲדֹנִי אֲנִי הָאִשָּׁה הַנִּצֶּבֶת עִמְּכָה בָּזֶה לְהִתְפַּלֵּל אֶל ה'.}} מכאן למדו חז"ל הלכה נוספת בנוגע לתפילה: | :{{ציטוטון|בִּי אֲדֹנִי חֵי נַפְשְׁךָ אֲדֹנִי אֲנִי הָאִשָּׁה הַנִּצֶּבֶת עִמְּכָה בָּזֶה לְהִתְפַּלֵּל אֶל ה'.}} מכאן למדו חז"ל הלכה נוספת בנוגע לתפילה: | ||
| שורה 45: | שורה 46: | ||
[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] עוררר ודבר אודות מבצעים ומצוות אלו ב[[התוועדות של הרבי|התוועדויות]] [[ו' בתשרי]] יום ה[[יארצייט]] של אמו [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|חנה (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)]] [[ו' תשרי תשכ"ה]]. | [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] עוררר ודבר אודות מבצעים ומצוות אלו ב[[התוועדות של הרבי|התוועדויות]] [[ו' בתשרי]] יום ה[[יארצייט]] של אמו [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|חנה (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)]] [[ו' תשרי תשכ"ה]]. | ||
== ראו גם == | |||
* [[הפטרת חנה]] | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||