ניגון צמאה נפשי – הבדלי גרסאות

ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
בתקופת פריחת השירה היהודית בארצות ספרד, התפשט סוג הפיוטים של 'מרשות', שתכנם הוא הקדמה ונטילת רשות שנאמרים על ידי החזן קודם התפילות השונות{{הערה|בדומה לנוסח ה'מרשות' שהכניס אדמו"ר הזקן בסידורו לפני העליות של [[חתן תורה]] ו[[חתן בראשית]] ב[[שמחת תורה]].}}.
בתקופת פריחת השירה היהודית בארצות ספרד, התפשט סוג הפיוטים של 'מרשות', שתכנם הוא הקדמה ונטילת רשות שנאמרים על ידי החזן קודם התפילות השונות{{הערה|בדומה לנוסח ה'מרשות' שהכניס אדמו"ר הזקן בסידורו לפני העליות של [[חתן תורה]] ו[[חתן בראשית]] ב[[שמחת תורה]].}}.


ניגון זה, הוא על הבית הראשון מתוך הפיוט שנכתב על ידי רבי [[אברהם אבן עזרא]] לפני כ-800 שנה, שנכתב כ"רשות" לתפילת "נשמת" של שמיני עצרת.
ניגון זה, הוא על הבית הראשון מתוך הפיוט שנכתב על ידי רבי [[[[רבי אברהם אבן עזרא|אברהם אבן עזרא]]]] לפני כ-800 שנה, שנכתב כ"רשות" לתפילת "נשמת" של שמיני עצרת.


כל הבתים בפיוט מתחרזים וחותמים בפסוק בתהילים{{הערה|פד, ג.}}: "ליבי ובשרי ירננו אל א-ל חי".
כל הבתים בפיוט מתחרזים וחותמים בפסוק בתהילים{{הערה|פד, ג.}}: "ליבי ובשרי ירננו אל א-ל חי".