כתבי האר"י – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 ==סדר התגלות הכתבים==
 הכתבים התגלו בארבעה שלבים:
-;ההתגלות הראשונה
+;א. ההתגלות הראשונה
 תחילת התגלות הכתבים הייתה כחמש עשרה שנה אחר הסתלקות האר"י (בשנת שמ"ז-ח בערך). אחד המקובלים (שהיה תלמיד חכם ועשיר, רבי יהושע בן נון) ניצל הזדמנות שבה היה רבי חיים חולה. הוא שילם לאחיו של רבי חיים (רבי משה) שיוציא לו את הכתבים השמורים, רבי משה הצליח להוציא לו את חלקם - 600 ניירות, ורבי יהושע ניצל את ההזדמנות להעתיקם{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35062&st=&pgnum=24&hilite= שבחי האר"י].}}. כתבים אלו נפוצו מאז בין המקובלים, וכמה מקובלים (רבי אפרים פאנצירי, רבי בנימין הלוי, רבי אלישע גוושטאלה ורבי מלכיאל אשכנזי), שערכו מתוכם שלושה ספרים: '''ספר הדרושים''', '''ספר הליקוטים''' ו'''ספר הכוונות'''. ספרים אלו אינם מוסמכים כל כך, כיון שהם כוללים רק חלקים מכתיבתו של רבי חיים, בעודה באמצע עריכה.
-;התגלות הכתבים הגנוזים
+;ב. התגלות הכתבים הגנוזים
 [[קובץ:אוצרות חיים.png|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר "[[אוצרות חיים]]", מכתבי המהדורה בתרא]]
 בדור שלאחר מכן התגלו הכתבים שגנז הרח"ו בבית העלמין, ע"י רבי [[אברהם אזולאי]] שעשה שאלת חלום, מצא אותם, והעביר אותם לידי רבי [[יעקב צמח]]{{הערה|תלמיד ר' שמואל ויטאל.}}. מצב הכתבים לא היה טוב, ו"מרוב הזמן ולחלוחית העפר נמחקו קצת אותיות וקצת תיבות וקצת שיטות בסופי הדפין ובראשיתם, בקצתם נמחו הניירים, ולהשלימם היה בטורח"{{הערה|1=הקדמת רבי יעקב צמח לאוצרות חיים. ראה גם שם הגדולים מערכת גדולים ערך ר"ח ויטאל. ובשיחת [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59232&st=&pgnum=545&hilite= א' כסלו תשד"מ - בעת ביקור הרבנים הראשיים] הזכיר זאת הרבי באמרו: "בדורות הקודמים היו צריכים לפתוח קבר כדי להוציא משם כתבי יד בעניני פנימיות התורה, אבל כיום, ישנם ריבוי ספרים הנדפסים, והם בהישג ידו של כל אחד ואחד".}}, אבל ר' יעקב צמח טרח לשחזרם וערך מהם{{הערה|בשנים ה'ת"ב-ת"ח.}} חמישה ספרים: '''קהילת יעקב''', '''עולת תמיד''', '''אדם ישר''', '''[[אוצרות חיים]]''' ו'''זוהר הרקיע'''.
@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 כתבים נוספים שנגנזו ב[[חברון]] התגלו על ידי רבי [[משה ויטאל]], נכדו של רבי חיים. מתוכם נערך לאחר מכן הספר [[מבוא שערים]] (בשתי עריכות שונות: על ידי רבי יעקב צמח, ועל ידי רבי [[נתן שפירא]]).
-;סידור הכתבים
+;ג. סידור הכתבים
-בדור שלאחר מכן החליט תלמידו של ר' יעקב צמח, [[מאיר פופרש|רבי מאיר פאפירש]], לעשות סדר בכל הכתבים שהתגלו עד אז{{הערה|הקדמת רבי מאיר פאפירש לעץ חיים.}}. הוא לקח את ספרי הדרושים, הליקוטים והכוונות שנכתבו על פי 600 הניירות שנגנבו מהרח"ו בעודו חולה, את חמשת הספרים שערך רבו מהכתבים שהתגלו ע"י ר' אברהם אזולאי ואת המבוא שערים, וסידר הכל מחדש. הסדר בו ערך את הספרים{{הערה| בשנים ה'ת"ו-ת"י.}} נשען על הקדמת הרח"ו לכתביו, וכלל שלושה ספרים: '''דרך עץ החיים''' ([[סדר ההשתלשלות]] מ[[א"ק]] ועד [[עולם העשייה]]){{הערה|ספר זה הפך לנפוץ ביותר בקבלת האריז"ל מיד עם פירסומו, ורבים מהמקובלים קבעו את עיקר לימודם בו (לאחר מכן נדפס בשם [[עץ חיים]].}}, '''[[פרי עץ חיים]]'''{{הערה|שכלל ארבעה ענפים: א) כוונות. ב) טעמי המצוות. ג) תיקונים. ד) יחודים.}} ו'''נוף עץ חיים'''{{הערה|שכלל ארבעה נופים: א) מאמרי זוהר. ב) פסוקים. ג) מאמרי רז"ל. ד) גלגולים.}}.
+בדור שלאחר מכן החליט תלמידו של ר' יעקב צמח, [[מאיר פופרש|רבי מאיר פאפירש]], לעשות סדר בכל הכתבים שהתגלו עד אז{{הערה|הקדמת רבי מאיר פאפירש לעץ חיים.}}. הוא לקח את ספרי הדרושים, הליקוטים והכוונות שנכתבו על פי 600 הניירות שנגנבו מר' שמואל ויטאל בעודו חולה, את חמשת הספרים שערך רבו מהכתבים שהתגלו ע"י ר' אברהם אזולאי ואת המבוא שערים, וסידר הכל מחדש. הסדר בו ערך את הספרים{{הערה| בשנים ה'ת"ו-ת"י.}} נשען על הקדמת הרח"ו לכתביו, וכלל שלושה ספרים: '''דרך עץ החיים''' ([[סדר ההשתלשלות]] מ[[א"ק]] ועד [[עולם העשייה]]){{הערה|ספר זה הפך לנפוץ ביותר בקבלת האריז"ל מיד עם פירסומו, ורבים מהמקובלים קבעו את עיקר לימודם בו (לאחר מכן נדפס בשם [[עץ חיים]].}}, '''[[פרי עץ חיים]]'''{{הערה|שכלל ארבעה ענפים: א) כוונות. ב) טעמי המצוות. ג) תיקונים. ד) יחודים.}} ו'''נוף עץ חיים'''{{הערה|שכלל ארבעה נופים: א) מאמרי זוהר. ב) פסוקים. ג) מאמרי רז"ל. ד) גלגולים.}}.
-;התגלות מהדורה קמא
+;ד. התגלות מהדורה קמא
 רק שנים רבות לאחר מכן{{הערה| בין השנים ה'ת"ט-תי"ד.}} התגלו הכתבים המקוריים של מהדורה קמא שכתב הרח"ו{{הערה| לאחר הסתלקות רבי חיים (בשנת ש"פ), נותר הספר "עץ חיים" שערך אביו שמור תחת ידי בנו רבי שמואל. רבי שמואל סידר את הכתבים מחדש לתועלת הלומד, וחילקם בדומה לאביו ל[[שמונה שערים]]: א) '''שער ההקדמות'''. ב) '''שער מאמרי רשב"י'''. ג) '''שער מאמרי רז"ל'''. ד) '''שער הפסוקים'''. ה) '''שער המצוות'''. ו) '''שער הכוונות'''. ז) '''שער רוח הקודש'''. ח) '''שער הגלגולים''' (על פי הקדמת רבי שמואל ויטאל לשמונה שערים).}}, ומהם נדפסו ה"שמונה שערים". שמונה השערים ב[[כתב יד קודש|כתב יד קדשו]] של רבי שמואל נקנו לאחר מכן על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=52&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' יג]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39162&st=&pgnum=315&hilite= רשימת המאסר של אדמו"ר הריי"צ]. וראה גם [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30458&st=&pgnum=60&hilite= ספריית ליובאוויטש, ע' מח]-מט.}}, ונמצאים ב[[ספריית חב"ד ליובאוויטש]] שליד [[770]].
-{{ערך מורחב|שמונה שערים}}
@@ שורה 31: / שורה 30: @@
 סדר סמכות הכתבים הפוך מסדר התגלותם:
-המוסמכת ביותר מהמהדורות (האחרונה שהתגלתה) היא "מהדורה קמא" שכתב הרח"ו, המוכרת כיום בשם "שמונה שערים". הם הקרובים ביותר לדברי האריז"ל ככתבם וכלשונם שנכתבו על ידי רבי חיים ויטאל, ומאז התפרסמו (בתקופת הרבי מהר"ש), התקבלו על ידי המקובלים כמדוייקים ביותר{{הערה|שם הגדולים מערכת גדולים, ערך רבי חיים ויטאל.}}. גם רבותינו נשיאנו קבעו שמבין כתבי האריז"ל, "השמונה שערים מוסמך יותר ועליו סומכין"{{הערה|1=הגהות אדמו"ר הרש"ב על סידור תורה אור, [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/shut/2/4.htm באתר ספריית חב"ד]. ראה גם מכתב עשק"מ סיון תשמ"ג, נדפס ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/37/13/8/142.htm לקו"ש חלק ל"ז ע' 142] ועוד.}}.
+המוסמכת ביותר מהמהדורות (והיא האחרונה שהתגלתה) היא "מהדורה קמא" שכתב הרח"ו, המוכרת כיום בשם "שמונה שערים". ספרים אלו הם הקרובים ביותר לדברי האריז"ל ככתבם וכלשונם כפי שנכתבו על ידי רבי חיים ויטאל, ומאז התפרסמו (בתקופת הרבי מהר"ש), התקבלו על ידי המקובלים כמדוייקים ביותר{{הערה|שם הגדולים מערכת גדולים, ערך רבי חיים ויטאל.}}. גם רבותינו נשיאנו קבעו שמבין כתבי האריז"ל, "השמונה שערים מוסמך יותר ועליו סומכין"{{הערה|1=הגהות אדמו"ר הרש"ב על סידור תורה אור, [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/shut/2/4.htm באתר ספריית חב"ד]. ראה גם מכתב עשק"מ סיון תשמ"ג, נדפס ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/37/13/8/142.htm לקו"ש חלק ל"ז ע' 142] ועוד.}}.
 שמונה השערים ב[[כתב יד קודש|כתב יד קדשו]] של רבי שמואל נקנו לאחר מכן על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=52
 &hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' יג]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39162&st=&pgnum=315&hilite= רשימת המאסר של אדמו"ר הריי"צ]. וראה גם [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30458&st=&pgnum=60&hilite= ספריית ליובאוויטש, ע' מח]-מט.}}, ונמצאים ב[[ספריית חב"ד ליובאוויטש]] שליד [[770]].
@@ שורה 38: / שורה 37: @@
 השניה בסמכותה היא השניה שהתגלתה, והיינו "מהדורה בתרא" של הרח"ו{{הערה|למרות שדווקא בה דקדק ודייק הרח"ו עשרים שנה, הנה מאחר ונמצאה מטושטשת וקרועה והיה צורך לשחזרה אין לנו הבטחון המלא בדיוקם של הדברים. ועוד, שבמהדורה זו שילב ר' מאיר פאפירש גם כתבים שמצא אצל תלמידי האר"י האחרים שלא הוסמכו.}}. עיקרה של מהדורה זו הם שני הספרים הנושאים כיום את השם עץ חיים ופרי עץ חיים{{הערה|אלא שבעוד העץ חיים הנדפס הוא ה"דרך עץ חיים" שכתב ר' מאיר פאפירש בשלימותו, הנה הפרע"ח הנדפס הוא רק הענף הראשון מהחיבור בשם זה שסידר ר' מאיר פאפירש, ואילו ענפי ה"נוף חיים" שלו נדפסו כל אחד בנפרד ואין ספר הנדפס בשם זה.}}.
-ואילו הספרים שסידר רבי יעקב צמח{{הערה|שהם הראשונים שהתגלו.}} קצת פחותים בסמכותם{{הערה|מכיון שלא הגיעו אליו אלא ב[[גניבה חסידית]], ורק 600 דפים מהכתבים בלבד.}}, וכן מתייחסים גם לכתבים מתלמידי האר"י שלא הוסמכו על ידו לכתוב את דבריו.
+ואילו הספרים שסודרו מהכתבים שגילה ר' יהושע בן נון{{הערה|שהם הראשונים שהתגלו.}} פחותים בסמכותם{{הערה|הן משום שלא הגיעו אליו אלא ב[[גניבה חסידית]], ורק 600 דפים מהכתבים בלבד.}}, וכן הספרים שסידר רבי יעקב צמח קצת{{הערה|כי הכתבים הגיעו לידיו קרועים ומטושטשים ומה שסידר הסתמך גם על שיחזור שעשה בעצמו.}}. וכך גם מתייחסים גם לכתבים מתלמידי האר"י שלא הוסמכו על ידו לכתוב את דבריו (כגון [[עמק המלך]]).
-==ספרי האר"י שנדפסו==
+==הדפסת הספרים==
 ===א. שמונה שערים===
 ספר זה הוא המוסמך ביותר מבין הכתבים. ספרים אלו הם הם ה"מהדורה קמא"  שכתב ר' חיים ויטאל, שאותה לא גנז אלא הורישה לבנו ר' שמואל. לאחר הסתלקותו הגיעו הכתבים לידי המקובלים, שבמשך השנים הוציאו אותם לאור בדפוס. כתבי היד המקוריים נרכשו בסופו של דבר ע"י הרבי הריי"ץ ונמצאים בספריית ליובאוויטש שב770. שמונת  השערים לא יצאו לאור בדפוס כחטיבה אחת, אלא כדלקמן:
@@ שורה 53: / שורה 52: @@
 יש להעיר שכל שמונת השערים נדפסו רק בתקופת הרבי מהר"ש, ולכן רובם ככולם של מאמרי החסידות מיוסדים רק על העץ חיים ופרי עץ חיים (שנדפסו בתקמ"ב – עשר שנים לאחר שייסד אדמו"ר הזקן את חסידות חב"ד).
-{{ערך מורחב|ערך=[[שמונה שערים]]}}
+{{ערך מורחב|שמונה שערים}}
 ===ב. עץ חיים ופרי עץ חיים===
@@ שורה 59: / שורה 58: @@
 '''דרך עץ חיים''' מסביר את סדר השתלשלות העולמות מהצמצום הראשון ועד בריאת העולמות. הספר הודפס לראשונה בשנת תקמ"ב בקוריץ בשם "עץ חיים", '''והוא''' הספר המצוי היום בידינו (ואינו ה'עץ חיים' שכתב ר' חיים ויטאל – בו היו שמונה "שערים" הכוללים את '''כל''' תורת האר"י).
+{{ערך מורחב|עץ חיים}}
 '''פרי עץ חיים''' עוסק בכוונות התפילה והמצוות. בכתב היד נחלק הספר לארבעה ענפים (כוונות, טעמי המצוות, תיקונים ויחודים), אבל נדפס הענף הראשון בלבד (כוונות התפילה והמצוות). גם ספר זה נדפס בקוריץ – בתקמ"ה (שלוש שנים לאחר העץ חיים).
 גם שאר ענפי העץ נדפסו, אבל כספרים בפני עצמם: טעמי המצוות נדפס עשר שנים לפני כן (זלאקווי, תקל"ה), ושני הענפים הנוספים "תיקונים" ו"יחודים" נדפסו שנתיים קודם לכן (קוריץ, תקמ"ג) כספר אחד בשם "שער היחודים ותיקון עוונות".
+{{ערך מורחב|פרי עץ חיים}}
 '''נוף עץ חיים''' נחלק גם הוא לארבעה ענפים (פירוש מאמרי זוהר, פירוש פסוקים, פירוש מאמרי רז"ל. ו'גלגולים'), שנדפסו במשך השנים כל אחד בספר בפני עצמו: הראשון (פירוש מאמרי זוהר) נדפס בשם זוהר הרקיע (קוריץ, תקמ"ה), השני (פירוש פסוקי התנ"ך על דרך הסוד) בשם "לקוטי תורה" (זלאקווי תקל"ה), השלישי לא נדפס עד היום{{הערה|"שער מאמרי רז"ל" הנדפס הוא משמונת השערים של מהדורה קמא, ואינו ענף מ'נוף עץ חיים' שהוא מהדורה בתרא.}}, והרביעי הוא '''ספר''' הגלגולים{{הערה|כמו בהערה הקודמת כך גם כאן. לא מדובר על '''שער''' הגלגולים" שהוא מ"שמונת השערים" של מהדורה קמא, אלא על '''ספר''' הגלגולים של מהדורה בתרא.}}.
@@ שורה 83: / שורה 84: @@
 ;ספר הליקוטים
-ספר הליקוטים סודר ע"י ר' שמעון שרעבי (הרש"ש), מתוך כתבים שליקט הרב מאיר פאפירוש מבין תלמידי האר"י. הספר יצא לאור בתרע"ג בירושלים.
+ספר הליקוטים{{הערה|יש להעיר מהמצויין בתחילת הפסקה "סדר התגלות הכתבים" שישנו ספר נוסף '''מכתבי האר"י''' באותו שם, שסודר בתחילת התגלות הכתבים מתוך ת"ר הניירות שנגנבו מר' שמואל ויטאל בעת חוליו.}} סודר ע"י ר' שמעון שרעבי (הרש"ש), מתוך כתבים שליקט הרב מאיר פאפירוש מבין תלמידי האר"י. הספר יצא לאור בתרע"ג בירושלים.
 ;מבוא שערים
@@ שורה 108: / שורה 109: @@
 ;חסרים בסט זה
-קהילת יעקב, זוהר הרקיע ואוצרות חיים (שלושת הספרים הנוספים שסידר ר' יעקב צמח), הנוף הרביעי מתוך נוף עץ החיים (הנקרא "ספר הגלגולים". הנוף הראשון נדפס כחלק מזוהר הרקיע שכבר הוזכר לעיל שחסר בסט, והנוף השני נדפס יחד עם טעמי המצוות בכרף יא).
+'''א.''' שלושת הספרים שנערכו בתחילת התגלות הכתבים{{הערה|ע"י רבי אפרים פאנצירי, רבי בנימין הלוי, רבי אלישע גוושטאלה ורבי מלכיאל אשכנזי.}}: ספר הדרושים, הליקוטים והכוונות. '''ב.''' שלושת הספרים הנוספים שסידר רבי יעקב צמח: קהילת יעקב, זוהר הרקיע ואוצרות חיים. '''ג.''' הנוף הרביעי מתוך נוף עץ החיים (הנקרא "ספר הגלגולים". הנוף הראשון נדפס כחלק מזוהר הרקיע שכבר הוזכר לעיל שחסר בסט, והנוף השני נדפס יחד עם טעמי המצוות בכרף יא).
 כמו כן יש להזכיר את הנוף השלישי מתוך "נוף עץ החיים" ואת קונטרס הקיצור (והוא הספר "עץ חיים" מכתב יד קדשו של רבי חיים בעריכתו הראשונה) שלא נדפסו מעולם.