לדלג לתוכן

כתבי האר"י – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
חזותיקוד ויקי
מ החלפת טקסט – " " ב־" "
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
Mdafula (שיחה | תרומות)
1,776 עריכות
סידור הערך והוספת תוכן
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ציון האריזל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של [[האריז"ל]] ב[[בית העלמין צפת|בית העלמין בצפת]] (לצד רבי [[שלמה אלקבץ]], רבי [[משה קורדובירו]] ורבי יוסף מטארני '[[המבי"ט]]')]]
[[קובץ:ציון האריזל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של [[האריז"ל]] ב[[בית העלמין צפת|בית העלמין בצפת]] (לצד רבי [[שלמה אלקבץ]], רבי [[משה קורדובירו]] ורבי יוסף מטארני '[[המבי"ט]]')]]
[[קובץ:עח.png|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר "[[עץ חיים]]", הנפוץ ביותר מכתבי האריז"ל]]
[[קובץ:עח.png|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר "[[עץ חיים]]", הנפוץ ביותר מכתבי האריז"ל]]
'''כתבי האריז"ל''' הוא השם הכולל לסדרת ספרי תורתו של רבי יצחק לוריא, [[האריז"ל]], ב[[תורת הקבלה|קבלה]], שנכתבו בעיקר על ידי תלמידו העיקרי רבי [[חיים ויטאל]] שהוסמך לשם כך על ידו.
כתבי הארי ז"ל הם ספרי תורת ה[[קבלה]] של רבי יצחק לוריא –[[האריז"ל]]. האר"י עלה מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]] בשנת ה'ש"ל, התיישב בצפת, ועד מהרה הפך לבולט שבין מקובלי צפת.


רבי חיים לא פירסם את כתבי האריז"ל שערך בצורה מסודרת, ולכן הספרים שהגיעו לידינו הם מתוך ספרים שהועתקו בחשאי מכתביו, או שגנז והוצאו מגניזתם, או שנערכו בכמה עריכות והתפרסמו לאחר הסתלקותו. מסיבה זו, בחלק מכתבי האריז"ל ישנם כפילויות ומהדורות שונות.
==רקע==
למעט יוצא מן הכלל ([[עמק המלך]])  הם נכתבו על ידי תלמידו הגדול רבי [[חיים ויטאל]] שהוסמך לשם כך על ידו. רבי חיים ויטאל כתב את דברי רבו שלוש פעמים: לראשונה בשעת אמירתם -  וקרא להם '''קונטרס הקיצור'''. לאחר הסתלקות האר"י{{הערה|בה' מנ"א של"ב.}} סידר אותם לפי נושאים בשמונה "שערים" הנקראים '''מהדורה קמא''', ומשסיים מהדורה זו המשיך לדייק ולדקדק בהם משך עשרים שנה עד שהוציא אותם שנית תחת ידו ב'''מהדורה בתרא''' מדוייקת ומוסמכת. ר' חיים ויטאל לא פרסם את הכתבים (מאחר ולדעתו לא היה העולם ראוי לאור גדול זה{{הערה|הקדמת ר' מאיר פארירש לעץ חיים.}}, אלא את המהדורה השניה והמדוייקת גנז בבית העלמין ואת הראשונה הוריש לבנו רבי שמואל ויטאל. גם רבי שמואל שמר בקנאות על הכתבים ולא הרשה לאיש לראותם, ורק לאחר פטירתו החלו להתגלות בעולם.
 
==סדר התגלות הכתבים==
הכתבים התגלו בארבעה שלבים:
;ההתגלות הראשונה
תחילת התגלות הכתבים הייתה כחמש עשרה שנה אחר הסתלקות האר"י (בשנת שמ"ז-ח בערך). אחד המקובלים (שהיה תלמיד חכם ועשיר, רבי יהושע בן נון) ניצל הזדמנות שבה היה רבי חיים חולה. הוא שילם לאחיו של רבי חיים (רבי משה) שיוציא לו את הכתבים השמורים, רבי משה הצליח להוציא לו את חלקם - 600 ניירות, ורבי יהושע ניצל את ההזדמנות להעתיקם{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35062&st=&pgnum=24&hilite= שבחי האר"י].}}. כתבים אלו נפוצו מאז בין המקובלים, וכמה מקובלים (רבי אפרים פאנצירי, רבי בנימין הלוי, רבי אלישע גוושטאלה ורבי מלכיאל אשכנזי), שערכו מתוכם שלושה ספרים: '''ספר הדרושים''', '''ספר הליקוטים''' ו'''ספר הכוונות'''. ספרים אלו אינם מוסמכים כל כך, כיון שהם כוללים רק חלקים מכתיבתו של רבי חיים, בעודה באמצע עריכה.


מבין הספרים שיצאו לאור מתוך כתבי האריז"ל, הנפוץ ביותר הוא הספר [[עץ חיים]] שנערך מתוך כתבי האריז"ל של רבי חיים ויטאל על ידי רבי [[מאיר פאפירש]], המסכם את כל קבלת האריז"ל. הספרים המוסמכים ביותר (בפרט כאשר ישנן משמעויות סותרות בין המהדורות) הם סדרת ספרי ה[[שמונה שערים]], שערך רבי [[שמואל ויטאל]], בנו של רבי חיים.
;התגלות הכתבים הגנוזים
[[קובץ:אוצרות חיים.png|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר "[[אוצרות חיים]]", מכתבי המהדורה בתרא]]
בדור שלאחר מכן התגלו הכתבים שגנז הרח"ו בבית העלמין, ע"י רבי [[אברהם אזולאי]] שעשה שאלת חלום, מצא אותם, והעביר אותם לידי רבי [[יעקב צמח]]{{הערה|תלמיד ר' שמואל ויטאל.}}. מצב הכתבים לא היה טוב, ו"מרוב הזמן ולחלוחית העפר נמחקו קצת אותיות וקצת תיבות וקצת שיטות בסופי הדפין ובראשיתם, בקצתם נמחו הניירים, ולהשלימם היה בטורח"{{הערה|1=הקדמת רבי יעקב צמח לאוצרות חיים. ראה גם שם הגדולים מערכת גדולים ערך ר"ח ויטאל. ובשיחת [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59232&st=&pgnum=545&hilite= א' כסלו תשד"מ - בעת ביקור הרבנים הראשיים] הזכיר זאת הרבי באמרו: "בדורות הקודמים היו צריכים לפתוח קבר כדי להוציא משם כתבי יד בעניני פנימיות התורה, אבל כיום, ישנם ריבוי ספרים הנדפסים, והם בהישג ידו של כל אחד ואחד".}}, אבל ר' יעקב צמח טרח לשחזרם וערך מהם{{הערה|בשנים ה'ת"ב-ת"ח.}} חמישה ספרים: '''קהילת יעקב''', '''עולת תמיד''', '''אדם ישר''', '''[[אוצרות חיים]]''' ו'''זוהר הרקיע'''.


ספרים אלו התפשטו במהירות בין חוגי המקובלים והשפיעו רבות על תורת הקבלה שלאחר האריז"ל, המבוססת כולה על כתביו. גם תורת החסידות מבארת את תורת הקבלה בעיקר בהתאם לקבלת האריז"ל, ומלאה במובאות מכתבי האריז"ל.
כתבים נוספים שנגנזו ב[[חברון]] התגלו על ידי רבי [[משה ויטאל]], נכדו של רבי חיים. מתוכם נערך לאחר מכן הספר [[מבוא שערים]] (בשתי עריכות שונות: על ידי רבי יעקב צמח, ועל ידי רבי [[נתן שפירא]]).


==רקע==
;סידור הכתבים
בשנת ה'ש"ל עלה [[האריז"ל]] מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[צפת]]. עד מהרה הפך האריז"ל לבולט שבין מקובלי צפת, אך את עיקר תורתו מסר לתלמידו רבי [[חיים ויטאל]], שהחל ללמוד אצלו בשנת ה'של"א. האריז"ל כמעט לא כתב דבר מתורתו, והסמיך את רבי חיים למקבל העיקרי שלה. רבי חיים כתב בשעת מעשה את עיקרי תורת רבו (כתיבה שכונתה "קונטרס הקיצור").
בדור שלאחר מכן החליט תלמידו של ר' יעקב צמח, [[מאיר פופרש|רבי מאיר פאפירש]], לעשות סדר בכל הכתבים שהתגלו עד אז{{הערה|הקדמת רבי מאיר פאפירש לעץ חיים.}}. הוא לקח את ספרי הדרושים, הליקוטים והכוונות שנכתבו על פי 600 הניירות שנגנבו מהרח"ו בעודו חולה, את חמשת הספרים שערך רבו מהכתבים שהתגלו ע"י ר' אברהם אזולאי ואת המבוא שערים, וסידר הכל מחדש. הסדר בו ערך את הספרים{{הערה| בשנים ה'ת"ו-ת"י.}} נשען על הקדמת הרח"ו לכתביו, וכלל שלושה ספרים: '''דרך עץ החיים''' ([[סדר ההשתלשלות]] מ[[א"ק]] ועד [[עולם העשייה]]){{הערה|ספר זה הפך לנפוץ ביותר בקבלת האריז"ל מיד עם פירסומו, ורבים מהמקובלים קבעו את עיקר לימודם בו (לאחר מכן נדפס בשם [[עץ חיים]].}}, '''[[פרי עץ חיים]]'''{{הערה|שכלל ארבעה ענפים: א) כוונות. ב) טעמי המצוות. ג) תיקונים. ד) יחודים.}} ו'''נוף עץ חיים'''{{הערה|שכלל ארבעה נופים: א) מאמרי זוהר. ב) פסוקים. ג) מאמרי רז"ל. ד) גלגולים.}}.
 
;התגלות מהדורה קמא
רק שנים רבות לאחר מכן{{הערה| בין השנים ה'ת"ט-תי"ד.}} התגלו הכתבים המקוריים של מהדורה קמא שכתב הרח"ו{{הערה| לאחר הסתלקות רבי חיים (בשנת ש"פ), נותר הספר "עץ חיים" שערך אביו שמור תחת ידי בנו רבי שמואל. רבי שמואל סידר את הכתבים מחדש לתועלת הלומד, וחילקם בדומה לאביו ל[[שמונה שערים]]: א) '''שער ההקדמות'''. ב) '''שער מאמרי רשב"י'''. ג) '''שער מאמרי רז"ל'''. ד) '''שער הפסוקים'''. ה) '''שער המצוות'''. ו) '''שער הכוונות'''. ז) '''שער רוח הקודש'''. ח) '''שער הגלגולים''' (על פי הקדמת רבי שמואל ויטאל לשמונה שערים).}}, ומהם נדפסו ה"שמונה שערים". שמונה השערים ב[[כתב יד קודש|כתב יד קדשו]] של רבי שמואל נקנו לאחר מכן על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=52&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' יג]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39162&st=&pgnum=315&hilite= רשימת המאסר של אדמו"ר הריי"צ]. וראה גם [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30458&st=&pgnum=60&hilite= ספריית ליובאוויטש, ע' מח]-מט.}}, ונמצאים ב[[ספריית חב"ד ליובאוויטש]] שליד [[770]].
{{ערך מורחב|שמונה שערים}}
 
 
ארבע מהדורות אלו (של רבי יהושע בן נון, של ר' יעקב צמח, של ר' מאיר פאפירש וה"שמונה שערים") לא יצאו לאור הדפוס כאחד אלא טיפין טיפין במשך למעלה מ250 שנים, בדפוסים שונים ובמקומות שונים{{הערה|הספר הראשון שהודפס היה "ספר הגלגולים" בשנת תמ"ד בפרנקפורט, והאחרון לעת עתה "ספר הליקוטים" שערך והדפיס הרש"ש בתרע"ד בירושלים.}}.
 
 
==סמכות הספרים==
סדר סמכות הכתבים הפוך מסדר התגלותם:
 
המוסמכת ביותר מהמהדורות (האחרונה שהתגלתה) היא "מהדורה קמא" שכתב הרח"ו, המוכרת כיום בשם "שמונה שערים". הם הקרובים ביותר לדברי האריז"ל ככתבם וכלשונם שנכתבו על ידי רבי חיים ויטאל, ומאז התפרסמו (בתקופת הרבי מהר"ש), התקבלו על ידי המקובלים כמדוייקים ביותר{{הערה|שם הגדולים מערכת גדולים, ערך רבי חיים ויטאל.}}. גם רבותינו נשיאנו קבעו שמבין כתבי האריז"ל, "השמונה שערים מוסמך יותר ועליו סומכין"{{הערה|1=הגהות אדמו"ר הרש"ב על סידור תורה אור, [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/shut/2/4.htm באתר ספריית חב"ד]. ראה גם מכתב עשק"מ סיון תשמ"ג, נדפס ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/37/13/8/142.htm לקו"ש חלק ל"ז ע' 142] ועוד.}}.
שמונה השערים ב[[כתב יד קודש|כתב יד קדשו]] של רבי שמואל נקנו לאחר מכן על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=52
&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' יג]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39162&st=&pgnum=315&hilite= רשימת המאסר של אדמו"ר הריי"צ]. וראה גם [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30458&st=&pgnum=60&hilite= ספריית ליובאוויטש, ע' מח]-מט.}}, ונמצאים ב[[ספריית חב"ד ליובאוויטש]] שליד [[770]].
 
 
השניה בסמכותה היא השניה שהתגלתה, והיינו "מהדורה בתרא" של הרח"ו{{הערה|למרות שדווקא בה דקדק ודייק הרח"ו עשרים שנה, הנה מאחר ונמצאה מטושטשת וקרועה והיה צורך לשחזרה אין לנו הבטחון המלא בדיוקם של הדברים. ועוד, שבמהדורה זו שילב ר' מאיר פאפירש גם כתבים שמצא אצל תלמידי האר"י האחרים שלא הוסמכו.}}. עיקרה של מהדורה זו הם שני הספרים הנושאים כיום את השם עץ חיים ופרי עץ חיים{{הערה|אלא שבעוד העץ חיים הנדפס הוא ה"דרך עץ חיים" שכתב ר' מאיר פאפירש בשלימותו, הנה הפרע"ח הנדפס הוא רק הענף הראשון מהחיבור בשם זה שסידר ר' מאיר פאפירש, ואילו ענפי ה"נוף חיים" שלו נדפסו כל אחד בנפרד ואין ספר הנדפס בשם זה.}}.
 
ואילו הספרים שסידר רבי יעקב צמח{{הערה|שהם הראשונים שהתגלו.}} קצת פחותים בסמכותם{{הערה|מכיון שלא הגיעו אליו אלא ב[[גניבה חסידית]], ורק 600 דפים מהכתבים בלבד.}}, וכן מתייחסים גם לכתבים מתלמידי האר"י שלא הוסמכו על ידו לכתוב את דבריו.
 
==ספרי האר"י שנדפסו==
===א. שמונה שערים===
ספר זה הוא המוסמך ביותר מבין הכתבים. ספרים אלו הם הם ה"מהדורה קמא"  שכתב ר' חיים ויטאל, שאותה לא גנז אלא הורישה לבנו ר' שמואל. לאחר הסתלקותו הגיעו הכתבים לידי המקובלים, שבמשך השנים הוציאו אותם לאור בדפוס. כתבי היד המקוריים נרכשו בסופו של דבר ע"י הרבי הריי"ץ ונמצאים בספריית ליובאוויטש שב770. שמונת  השערים לא יצאו לאור בדפוס כחטיבה אחת, אלא כדלקמן:
 
'''שער המצוות ושער הכוונות''' – תרי"ב, ירושלים
 
'''שער מאמרי רשב"י ושער מאמרי חז"ל''' – תרכ"ב, סלוניקי.
 
'''שער ההקדמות''' – תרכ"ה, בירושלים.
 
'''שער הפסוקים, שער רוח הקודש ושער הגלגולים''' – תרכ"ח, ירושלים.
 
יש להעיר שכל שמונת השערים נדפסו רק בתקופת הרבי מהר"ש, ולכן רובם ככולם של מאמרי החסידות מיוסדים רק על העץ חיים ופרי עץ חיים (שנדפסו בתקמ"ב – עשר שנים לאחר שייסד אדמו"ר הזקן את חסידות חב"ד).
{{ערך מורחב|ערך=[[שמונה שערים]]}}
 
===ב. עץ חיים ופרי עץ חיים===
למרות שסמכותם של ספרים אלו פחותה מה'שמונה שערים', מבחינה כרונולוגית ספרים אלו היו ההוצאה לאור המוסמכת והמסודרת הראשונה של כתבי האר"י והם הספרים העיקריים המצוטטים בחסידות ובהם לומדים. הספרים לוקטו ונערכו ע"י רבי מאיר פאפירש. הוא ליקט את כל הכתבים שהצליח להגיע אליהם (מהדורה בתרא (שנמצאה בבית העלמין לאחר "שאלת חלום"), כתבים שמצא מפוזרים בין תלמידי האר"י ועוד), סידר אותם לפי נושאים, וערך אותם בשלושה ספרים בשמות: דרך עץ חיים, פרי עץ חיים  ונוף עץ חיים. "דרך עץ חיים" עוסק בסדר ההשתלשלות, "פרי עץ חיים" בכוונות התפילה והמצוות, ו"נוף עץ חיים" הוא פירוש על פי הסוד לפסוקים ומאמרי חז"ל, וסוד הגלגולים.


לאחר הסתלקות האריז"ל ב[[ה' מנחם אב]] של"ב, החל רבי חיים לערוך בצורה מסודרת וברורה את כל תורת הקבלה שקיבל מרבו. הוא אף אסף את כל הכתבים שכתבו חבריו מפי האריז"ל, והחברים קיבלו על עצמם את רבי חיים כממשיך דרכו של האריז"ל, והסכימו שלא לגלות מאומה מקבלת האריז"ל, אלא הכל יעבור דרכו.
'''דרך עץ חיים''' מסביר את סדר השתלשלות העולמות מהצמצום הראשון ועד בריאת העולמות. הספר הודפס לראשונה בשנת תקמ"ב בקוריץ בשם "עץ חיים", '''והוא''' הספר המצוי היום בידינו (ואינו ה'עץ חיים' שכתב ר' חיים ויטאל – בו היו שמונה "שערים" הכוללים את '''כל''' תורת האר"י).


==עריכות רבי חיים ויטאל בכתבי האריז"ל==
'''פרי עץ חיים''' עוסק בכוונות התפילה והמצוות. בכתב היד נחלק הספר לארבעה ענפים (כוונות, טעמי המצוות, תיקונים ויחודים), אבל נדפס הענף הראשון בלבד (כוונות התפילה והמצוות). גם ספר זה נדפס בקוריץ – בתקמ"ה (שלוש שנים לאחר העץ חיים).
במשך כעשרים שנה סידר רבי חיים את כתבי האריז"ל שבידיו, לספר שערך וקראו בשם "[[עץ חיים]]", וחולק על ידו לשמונה שערים: השער הראשון - "מה שהעתקתי מכתיבת יד מורי", הדרושים היחידים שכתב האריז"ל בעצמו, ועוד שבעה שערים. רבי חיים לא פירסם את הספר למרות הפצרות רבים מהמקובלים, והוא נשאר שמור אצלו.


לאחר מכן ערך רבי חיים בעצמו את כתבי האריז"ל בסדר חדש, והוסיף בהם מעט משלו, על מנת להקל על ההבנה הרציפה של [[סדר ההשתלשלות]]. מהדורה זו - מהדורה בתרא - לא פירסם, וגנזה ב[[בית הקברות]]{{הערה|שם=רמפ|ראה בכל זה הקדמת רבי מאיר פאפירש לעץ חיים.}}.
גם שאר ענפי העץ נדפסו, אבל כספרים בפני עצמם: טעמי המצוות נדפס עשר שנים לפני כן (זלאקווי, תקל"ה), ושני הענפים הנוספים "תיקונים" ו"יחודים" נדפסו שנתיים קודם לכן (קוריץ, תקמ"ג) כספר אחד בשם "שער היחודים ותיקון עוונות".


==עריכות לאחר רבי חיים ויטאל==
'''נוף עץ חיים''' נחלק גם הוא לארבעה ענפים (פירוש מאמרי זוהר, פירוש פסוקים, פירוש מאמרי רז"ל. ו'גלגולים'), שנדפסו במשך השנים כל אחד בספר בפני עצמו: הראשון (פירוש מאמרי זוהר) נדפס בשם זוהר הרקיע (קוריץ, תקמ"ה), השני (פירוש פסוקי התנ"ך על דרך הסוד) בשם "לקוטי תורה" (זלאקווי תקל"ה), השלישי לא נדפס עד היום{{הערה|"שער מאמרי רז"ל" הנדפס הוא משמונת השערים של מהדורה קמא, ואינו ענף מ'נוף עץ חיים' שהוא מהדורה בתרא.}}, והרביעי הוא '''ספר''' הגלגולים{{הערה|כמו בהערה הקודמת כך גם כאן. לא מדובר על '''שער''' הגלגולים" שהוא מ"שמונת השערים" של מהדורה קמא, אלא על '''ספר''' הגלגולים של מהדורה בתרא.}}.
===מהדורה קמא - ת"ר ניירים===
כאמור, רבי חיים סירב בתוקף לגלות מכתבי האריז"ל שברשותו, וכך זמן רב אחר הסתלקות האריז"ל הייתה תורתו חשאית ולא נודעה לאיש.


כחמש עשרה שנה אחר פטירתו (בשנת שמ"ז-ח בערך), קם אחד המקובלים שהיה תלמיד חכם ועשיר, רבי יהושע בן נון, וניצל הזדמנות שבה היה רבי חיים חולה - אז שילם לאחיו של רבי חיים, רבי משה, שיוציא לו את הכתבים השמורים. רבי משה הצליח להוציא לו את חלקם - 600 ניירות, ורבי יהושע ניצל את ההזדמנות להעתיקם{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35062&st=&pgnum=24&hilite= שבחי האר"י].}}. כתבים אלו נפוצו מאז בין המקובלים, וכמה מקובלים (רבי אפרים פאנצירי, רבי בנימין הלוי, רבי אלישע גוושטאלה ורבי מלכיאל אשכנזי) ערכו מתוכם שלושה ספרים: '''ספר הדרושים''', '''ספר הליקוטים''' ו'''ספר הכוונות'''.


ספרים אלו אינם מוסמכים כל כך, כיון שהם כוללים רק חלקים מכתיבתו של רבי חיים, בעודה באמצע עריכה.
===כתבי האר"י הנוספים===
;הרב יעקב צמח
כמה שנים לאחר הסתלקות רבי שמואל ויטאל (בנו של ר' חיים ויטאל) מצא הרב אברהם אזולאי חלק גדול מהכתבים שנגנזו, ומסר אותם לתלמידו של ר' שמואל ויטאל - הרב יעקב צמח. הכתבים היו "מחוקים ומטושטשים וקרועים" כעדות הר"י צמח}}הערה|לתלמידו ר' מאיר פאפירש, בהקדמת העץ חיים.}}, והוא שיחזר אותם, וסידרם בחמישה ספרים:


===רבי שמואל ויטאל===
א. אדם ישר (ביאור עניין עיגולים ויושר) – נדפס בתקמ"ה בקראקא
{{ערך מורחב|שמונה שערים}}
לאחר הסתלקות רבי חיים (בשנת ש"פ), נותר הספר "עץ חיים" שערך אביו שמור תחת ידי בנו רבי שמואל. רבי שמואל סידר את הכתבים מחדש לתועלת הלומד, וחילקם בדומה לאביו ל[[שמונה שערים]]: א) '''שער ההקדמות'''. ב) '''שער מאמרי רשב"י'''. ג) '''שער מאמרי רז"ל'''. ד) '''שער הפסוקים'''. ה) '''שער המצוות'''. ו) '''שער הכוונות'''. ז) '''שער רוח הקודש'''. ח) '''שער הגלגולים'''{{הערה|ראה הקדמת רבי שמואל ויטאל לשמונה שערים.}}. כתיבתם נעשתה בין השנים ה'ת"ט-תי"ד.


שמונה השערים ב[[כתב יד קודש|כתב יד קדשו]] של רבי שמואל נקנו לאחר מכן על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=52&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' יג]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39162&st=&pgnum=315&hilite= רשימת המאסר של אדמו"ר הריי"צ]. וראה גם [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30458&st=&pgnum=60&hilite= ספריית ליובאוויטש, ע' מח]-מט.}}, ונמצאים ב[[ספריית חב"ד ליובאוויטש]] שליד [[770]].
ב-ג. אוצרות חיים (ביאור עניין אדם קדמון) ומבוא שערים(סיכום מסודר של 'מבנה' עולם האצילות){{הערה|ספר זה נערך מתוך כתבים שגילה ר' משה (נכדו של ר' חיים ויטאל) בחברון.}} – נדפסו יחד בתקמ"ג בקוריץ{{הערה|כעבור כמה שנים נערך המבוא שערים שוב ע"י המקובל ר' נתן שפירא, שהדפיס אותו בעריכה המחודשת בסלוניקי, תקס"ו.}}.


מבין כתבי האריז"ל שהתפרסמו, שמונה השערים הם הקרובים ביותר לדברי האריז"ל ככתבם וכלשונם שנכתבו על ידי רבי חיים ויטאל, ולכן, מאז התפרסמו שמונה השערים (כתיבתם הושלמה בשנת תי"ד), התקבלו על ידי המקובלים כמדוייקים ביותר{{הערה|שם הגדולים מערכת גדולים, ערך רבי חיים ויטאל.}}. גם רבותינו נשיאנו קבעו שמבין כתבי האריז"ל, "השמונה שערים מוסמך יותר ועליו סומכין"{{הערה|1=הגהות אדמו"ר הרש"ב על סידור תורה אור, [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/shut/2/4.htm באתר ספריית חב"ד]. ראה גם מכתב עשק"מ סיון תשמ"ג, נדפס ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/37/13/8/142.htm לקו"ש חלק ל"ז ע' 142] ועוד.}}.
ד. עולת תמיד (ענייני התפילה) – נדפס בירושלים תרס"ו.


===מהדורה בתרא===
ה. קהילת יעקב (ליקוט עניינים שונים שלא קשורים לאחד משלושת הספרים האחרים) – נדפס בירושלים תשמ"ט.
[[קובץ:אוצרות חיים.png|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר "[[אוצרות חיים]]", מכתבי המהדורה בתרא]]
{{ערך מורחב|יעקב צמח}}
הכתבים שנגנזו על ידי רבי חיים ויטאל בבית העלמין, התגלו על ידי תלמידיו שעשו שאלת חלום ומצאו אותם, כאשר "מרוב הזמן ולחלוחית העפר נמחקו קצת אותיות וקצת תיבות וקצת שיטות בסופי הדפין ובראשיתם, בקצתם נמחו הניירים, ולהשלימם היה בטורח"{{הערה|1=הקדמת רבי יעקב צמח לאוצרות חיים. ראה גם שם הגדולים מערכת גדולים ערך ר"ח ויטאל. ובשיחת [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59232&st=&pgnum=545&hilite= א' כסלו תשד"מ - בעת ביקור הרבנים הראשיים] הזכיר זאת הרבי באמרו: "בדורות הקודמים היו צריכים לפתוח קבר כדי להוציא משם כתבי יד בעניני פנימיות התורה, אבל כיום, ישנם ריבוי ספרים הנדפסים, והם בהישג ידו של כל אחד ואחד".}}. רבי [[אברהם אזולאי]] מצא את הכתבים, ולאחר מכן הגיעו לידי רבי [[יעקב צמח]], שערך מתוכם (בשנים ה'ת"ב-ת"ח) חמישה ספרים: '''קהילת יעקב''', '''עולת תמיד''', '''אדם ישר''', '''[[אוצרות חיים]]''' ו'''זוהר הרקיע'''.


כתבים נוספים שנגנזו ב[[חברון]] התגלו על ידי רבי [[משה ויטאל]], נכדו של רבי חיים. מתוכם נערך לאחר מכן הספר [[מבוא שערים]] (בשתי עריכות שונות: על ידי רבי יעקב צמח, ועל ידי רבי [[נתן שפירא]]).
;ארבע מאות שקל ועולת תמיד
ארבע מאות שקל (ליקוט מעץ חיים ושער מאמרי רשב"י) ועולת תמיד (ליקוט מתוך מהדורה בתרא שגנז ר' חיים בבית הקברות, ומתוך 600 הניירות שנלקחו ממהדורה קמא שהייתה בידי ר' משה בלי ידיעתו) – נדפסו בתקס"ד במאהילוב.


===רבי מאיר פאפירש===
;ספר הליקוטים
עקב הפיזור הגדול שנגרם מהמהדורות השונות, החליט רבי [[מאיר פאפירש]], תלמידו של רבי יעקב צמח, לכנס את כל כתבי האריז"ל בצורה מסודרת. לרבי מאיר לא היו השמונה שערים (שלא פורסמו עדיין), וכתבי האריז"ל שבידו כללו את ספרי המהדורה קמא שהועתקו בגניבה מרבי חיים (ספר הדרושים, הליקוטים והכוונות), וכן את ספרי המהדורה בתרא שהוצאו מגניזתם ונערכו על ידי רבי יעקב צמח.
ספר הליקוטים סודר ע"י ר' שמעון שרעבי (הרש"ש), מתוך כתבים שליקט הרב מאיר פאפירוש מבין תלמידי האר"י. הספר יצא לאור בתרע"ג בירושלים.


את הכתבים כולם כינס לשלושה ספרים מסודרים (בשנים ה'ת"ו-ת"י), בסדר דומה לחיבור כפי שכיוון רבי חיים ויטאל. לספר הראשון קרא בשם "'''דרך עץ החיים'''", והוא כולל את [[סדר ההשתלשלות]] מ[[א"ק]] ועד [[עולם העשייה]] לפי קבלת האריז"ל. ספר זה הפך לנפוץ ביותר בקבלת האריז"ל מיד עם פירסומו, ורבים מהמקובלים קבעו את עיקר לימודם בו (לאחר מכן נדפס בשם [[עץ חיים]], כדלהלן).
;מבוא שערים
הוא כפי הנראה סיכום שעשה ר' חיים ויטאל. היינו, לאחר שסיים לכתוב ולערוך את שמונת השערים כפי ששמע אותם בסגנון רבו האר"י עשה להם סיכום משלו . הספר נערך מתוך כתבים שגנז ר' חיים ויטאל בחברון, והתגלו ע"י נכדו (ר' משה, בנו של ר' שמואל). הכתבים נערכו בשתי עריכות שונות: לראשונה ע"י ' יעקב צמח (קוריץ תקמ"ג), ולאחר מכן ע"י ר' נתן שפירא (סלוניקי תקס"ו).


הספר השני נקרא בשם "'''[[פרי עץ חיים]]'''", והוא כולל ארבעה ענפים: א) כוונות. ב) טעמי המצוות. ג) תיקונים. ד) יחודים.
;לקוטי תורה (שהוא הענף השני בנוף חיים) וטעמי המצוות (הענף השני בפרע"ח)
יצאו לאור כספר אחד בזלאקווי, תקל"ה


הספר השלישי נקרא בשם "'''נוף עץ חיים'''", והוא כולל ארבעה נופים: א) מאמרי זוהר. ב) פסוקים. ג) מאמרי רז"ל. ד) גלגולים{{הערה|הקדמת רבי מאיר פאפירש לעץ חיים.}}.
;ארבע מאות שקל כסף (במקור נקרא "אדם ישר") ועולת תמיד
הם שניים מתוך חמשת הספרים שערך ר' יעקב צמח מהכתבים שהוצאו מבית העלמין (שם גנז ר' חיים ויטאל את המהודרה בתרא של העץ חיים) - נדפסו יחד בתרס"ו בירושלים.


==ספרים שנדפסו מכתבי האריז"ל==
;עמק המלך
[[קובץ:פרי עץ חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר "[[פרי עץ חיים]]" [[דובראוונא]], [[תקס"ד]]]]
נכתב ע"י תלמיד תלמידו של האר"י ונדפס בשנת ת"ח. מדבר מסדר ההשתלשלות ומביא סיפורים רבים על האר"י ז"ל. {{ערך מורחב|ערך=[[עמק המלך]]}}.
הספרים הראשונים שנדפסו מכתבי האריז"ל, היו בעיקר אלו שנערכו על ידי רבי מאיר פאפירש:
* הספר "דרך עץ החיים" שחיבר נדפס לראשונה בקוריץ בשנת [[תקמ"ב]] בשם '''[[עץ חיים]]''', ומאז פעמים רבות בשם זה.
* מתוך הספר "פרי עץ חיים" שחיבר, נדפסו: הענף הראשון - נדפס לראשונה בקוריץ בשנת [[תקמ"ה]], בשם '''[[פרי עץ חיים]]''', ומאז פעמים רבות בשם זה. הספרים הנדפסים "עץ חיים" ו"פרי עץ חיים" זכו לתפוצה גדולה והפכו למקורות העיקריים לקבלת האריז"ל, ורוב הענינים מקבלת האריז"ל המבוארים בחסידות מבוססים עליהם{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&st=&pgnum=294&hilite= שיחת בדר"ח מרחשון תש"מ].}}.
:הענף השני - נדפס לראשונה בזולקווא בשנת [[תקל"ה]], בשם '''טעמי המצוות'''. הענפים השלישי והרביעי נדפסו לראשונה בקוריץ בשנת [[תקמ"ג]], בשם '''שער היחודים ותיקון עוונות'''.
* מתך הספר "נוף עץ חיים" שחיבר, נדפסו: הנוף הראשון - נדפסו חלקים ממנו בשיבוש בקוריץ בשנת תקמ"ה, בספר '''זוהר הרקיע'''. הנוף השני - נדפס לראשונה בזולקווא בשנת [[תקל"ה]], בשם '''[[לקוטי תורה (אריז"ל)|לקוטי תורה]]''', ומאז פעמים רבות בשם זה. הנוף השלישי לא נדפס. הנוף הרביעי נדפס לראשונה בפרנקפורט בשנת תמ"ד, בשם "'''ספר הגלגולים'''" (כנראה ספר הקבלה הראשון שנדפס מכתבי האריז"ל של רבי חיים ויטאל).


כמו כן, נדפסו חלקים מעריכות המהדורה בתרא שנגנזו והוצאו, ונערכו על ידי רבי יעקב צמח וחבריו:
===מהדורת סדרת כתבי האר"י===
* ספר '''אדם ישר''' נדפס לראשונה בשנת תקמ"ה בקראקא בשם זה (חלק מעריכה קודמת שלו, נכנס לתוך הספר '''ארבע מאות שקל כסף''' שנדפס בקוריץ בשנת תקמ"ג). ספר '''[[אוצרות חיים]]''' נדפס לראשונה בקוריץ בשנת תקמ"ג בשם זה.
סדרת כתבי האר"י הנפוצה היום סודרה ע"י הרב יהודה צבי ברנדווין, תלמיד הרב יהודה הלוי אשלג בשנים תשמ"ה-תשמ"ח, וכוללת ט"ו כרכים. הכרכים בסדרה זו לא כוללים את כל כתבי האר"י, וגם אינם מסודרים לא לפי סדר החשיבות ולא לפי סדר הופעתם:
:ספר '''[[מבוא שערים]]''' נדפס לראשונה בקוריץ בשנת תקמ"ג, ובשלוניקי בשנת תקס"ו (בשתי עריכות שונות: הראשונה - מאת רבי נתן שפירא, והשניה - מאת רבי יעקב צמח).
כרכים א-ג: עץ חיים (שסידר ר' מאיר פאפירש)
:הספרים '''עולת תמיד''' ו'''קהילת יעקב''' שערך רבי יעקב צמח נדפסו בתקופה מאוחרת יותר, ב[[ירושלים]] (בשנת תרס"ו ותשנ"ט, בהתאמה).
כרך ד': מבוא שערים (סיכום שעשה ר' חיים ויטאל לאחר סיום כתיבת העץ חיים).
כרכים ה-י: השמונה שערים של מהדורא קמא (לפי הסדר שנכתבו).
כרך יא: ליקוטי תורה וטעמי המצוות (הענף השני מפרי עץ חיים, והענף השני מעץ חיים).
כרך יב הם הספרים ארבע מאות שקל כסף ועולת תמיד (ליקוטים מעץ חיים, שסידר ר' יעקב צמח).
כרכים יג-יד: פרי עץ חיים (הענף הראשון מתוך הארבעה שסידר ר' מאיר פאפירש בשם זה).
כרך טו הוא ספר הליקוטים (ליקוט מכתבים של תלמידי האר"י).


הספרים המדוייקים יותר, שמונה השערים של רבי שמואל ויטאל, נדפסו בתקופה מאוחרת יותר:
;חסרים בסט זה
*'''שער ההקדמות''' - נדפס לראשונה בירושלים בשנת [[תרכ"ה]]. '''שער מאמרי רשב"י''', '''שער מאמרי רז"ל''' - נדפסו לראשונה בשלוניקי בשנת [[תרכ"ב]]. '''שער הפסוקים''' - נדפס לראשונה בירושלים בשנת [[תרכ"ח]]. '''שער המצוות''', '''שער הכוונות''' - נדפסו לראשונה בשלוניקי בשנת [[תרי"ב]]. '''שער רוח הקודש''', '''שער הגלגולים''' - נדפסו לראשונה בירושלים בשנת [[תרכ"ח]].
קהילת יעקב, זוהר הרקיע ואוצרות חיים (שלושת הספרים הנוספים שסידר ר' יעקב צמח), הנוף הרביעי מתוך נוף עץ החיים (הנקרא "ספר הגלגולים". הנוף הראשון נדפס כחלק מזוהר הרקיע שכבר הוזכר לעיל שחסר בסט, והנוף השני נדפס יחד עם טעמי המצוות בכרף יא).
:בגלל הדפסתם המאוחרת, מציין [[אדמו"ר הזקן]] בתניא רק לספר הגלגולים ולא לשער הגלגולים, למרות שהוא פחות מוסמך - כיוון שבימי אדמו"ר הזקן לא נדפס עדיין שער הגלגולים{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4621&st=&pgnum=251&hilite= שיחת מוצאי ש"פ תצוה תשל"ט]. ושם, שגם אם היה לפני אדמו"ר הזקן כתב יד של שער הגלגולים - הרי הציון בתניא מיועד לקהל הרחב, שיוכל לעיין במקור.}}.


הספר "עץ חיים" מכתב יד קדשו של רבי חיים בעריכתו הראשונה - לא נדפס עד ימינו.
כמו כן יש להזכיר את הנוף השלישי מתוך "נוף עץ החיים" ואת קונטרס הקיצור (והוא הספר "עץ חיים" מכתב יד קדשו של רבי חיים בעריכתו הראשונה) שלא נדפסו מעולם.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==

גרסה מ־00:40, 7 בפברואר 2025

ציונו של האריז"ל בבית העלמין בצפת (לצד רבי שלמה אלקבץ, רבי משה קורדובירו ורבי יוסף מטארני 'המבי"ט')
שער הספר "עץ חיים", הנפוץ ביותר מכתבי האריז"ל

כתבי הארי ז"ל הם ספרי תורת הקבלה של רבי יצחק לוריא –האריז"ל. האר"י עלה ממצרים לארץ ישראל בשנת ה'ש"ל, התיישב בצפת, ועד מהרה הפך לבולט שבין מקובלי צפת.

רקע

למעט יוצא מן הכלל (עמק המלך) הם נכתבו על ידי תלמידו הגדול רבי חיים ויטאל שהוסמך לשם כך על ידו. רבי חיים ויטאל כתב את דברי רבו שלוש פעמים: לראשונה בשעת אמירתם - וקרא להם קונטרס הקיצור. לאחר הסתלקות האר"י[1] סידר אותם לפי נושאים בשמונה "שערים" הנקראים מהדורה קמא, ומשסיים מהדורה זו המשיך לדייק ולדקדק בהם משך עשרים שנה עד שהוציא אותם שנית תחת ידו במהדורה בתרא מדוייקת ומוסמכת. ר' חיים ויטאל לא פרסם את הכתבים (מאחר ולדעתו לא היה העולם ראוי לאור גדול זה[2], אלא את המהדורה השניה והמדוייקת גנז בבית העלמין ואת הראשונה הוריש לבנו רבי שמואל ויטאל. גם רבי שמואל שמר בקנאות על הכתבים ולא הרשה לאיש לראותם, ורק לאחר פטירתו החלו להתגלות בעולם.

סדר התגלות הכתבים

הכתבים התגלו בארבעה שלבים:

ההתגלות הראשונה

תחילת התגלות הכתבים הייתה כחמש עשרה שנה אחר הסתלקות האר"י (בשנת שמ"ז-ח בערך). אחד המקובלים (שהיה תלמיד חכם ועשיר, רבי יהושע בן נון) ניצל הזדמנות שבה היה רבי חיים חולה. הוא שילם לאחיו של רבי חיים (רבי משה) שיוציא לו את הכתבים השמורים, רבי משה הצליח להוציא לו את חלקם - 600 ניירות, ורבי יהושע ניצל את ההזדמנות להעתיקם[3]. כתבים אלו נפוצו מאז בין המקובלים, וכמה מקובלים (רבי אפרים פאנצירי, רבי בנימין הלוי, רבי אלישע גוושטאלה ורבי מלכיאל אשכנזי), שערכו מתוכם שלושה ספרים: ספר הדרושים, ספר הליקוטים וספר הכוונות. ספרים אלו אינם מוסמכים כל כך, כיון שהם כוללים רק חלקים מכתיבתו של רבי חיים, בעודה באמצע עריכה.

התגלות הכתבים הגנוזים
שער הספר "אוצרות חיים", מכתבי המהדורה בתרא

בדור שלאחר מכן התגלו הכתבים שגנז הרח"ו בבית העלמין, ע"י רבי אברהם אזולאי שעשה שאלת חלום, מצא אותם, והעביר אותם לידי רבי יעקב צמח[4]. מצב הכתבים לא היה טוב, ו"מרוב הזמן ולחלוחית העפר נמחקו קצת אותיות וקצת תיבות וקצת שיטות בסופי הדפין ובראשיתם, בקצתם נמחו הניירים, ולהשלימם היה בטורח"[5], אבל ר' יעקב צמח טרח לשחזרם וערך מהם[6] חמישה ספרים: קהילת יעקב, עולת תמיד, אדם ישר, אוצרות חיים וזוהר הרקיע.

כתבים נוספים שנגנזו בחברון התגלו על ידי רבי משה ויטאל, נכדו של רבי חיים. מתוכם נערך לאחר מכן הספר מבוא שערים (בשתי עריכות שונות: על ידי רבי יעקב צמח, ועל ידי רבי נתן שפירא).

סידור הכתבים

בדור שלאחר מכן החליט תלמידו של ר' יעקב צמח, רבי מאיר פאפירש, לעשות סדר בכל הכתבים שהתגלו עד אז[7]. הוא לקח את ספרי הדרושים, הליקוטים והכוונות שנכתבו על פי 600 הניירות שנגנבו מהרח"ו בעודו חולה, את חמשת הספרים שערך רבו מהכתבים שהתגלו ע"י ר' אברהם אזולאי ואת המבוא שערים, וסידר הכל מחדש. הסדר בו ערך את הספרים[8] נשען על הקדמת הרח"ו לכתביו, וכלל שלושה ספרים: דרך עץ החיים (סדר ההשתלשלות מא"ק ועד עולם העשייה)[9], פרי עץ חיים[10] ונוף עץ חיים[11].

התגלות מהדורה קמא

רק שנים רבות לאחר מכן[12] התגלו הכתבים המקוריים של מהדורה קמא שכתב הרח"ו[13], ומהם נדפסו ה"שמונה שערים". שמונה השערים בכתב יד קדשו של רבי שמואל נקנו לאחר מכן על ידי אדמו"ר הריי"צ[14], ונמצאים בספריית חב"ד ליובאוויטש שליד 770.

ערך מורחב – שמונה שערים


ארבע מהדורות אלו (של רבי יהושע בן נון, של ר' יעקב צמח, של ר' מאיר פאפירש וה"שמונה שערים") לא יצאו לאור הדפוס כאחד אלא טיפין טיפין במשך למעלה מ250 שנים, בדפוסים שונים ובמקומות שונים[15].


סמכות הספרים

סדר סמכות הכתבים הפוך מסדר התגלותם:

המוסמכת ביותר מהמהדורות (האחרונה שהתגלתה) היא "מהדורה קמא" שכתב הרח"ו, המוכרת כיום בשם "שמונה שערים". הם הקרובים ביותר לדברי האריז"ל ככתבם וכלשונם שנכתבו על ידי רבי חיים ויטאל, ומאז התפרסמו (בתקופת הרבי מהר"ש), התקבלו על ידי המקובלים כמדוייקים ביותר[16]. גם רבותינו נשיאנו קבעו שמבין כתבי האריז"ל, "השמונה שערים מוסמך יותר ועליו סומכין"[17]. שמונה השערים בכתב יד קדשו של רבי שמואל נקנו לאחר מכן על ידי אדמו"ר הריי"צ[18], ונמצאים בספריית חב"ד ליובאוויטש שליד 770.


השניה בסמכותה היא השניה שהתגלתה, והיינו "מהדורה בתרא" של הרח"ו[19]. עיקרה של מהדורה זו הם שני הספרים הנושאים כיום את השם עץ חיים ופרי עץ חיים[20].

ואילו הספרים שסידר רבי יעקב צמח[21] קצת פחותים בסמכותם[22], וכן מתייחסים גם לכתבים מתלמידי האר"י שלא הוסמכו על ידו לכתוב את דבריו.

ספרי האר"י שנדפסו

א. שמונה שערים

ספר זה הוא המוסמך ביותר מבין הכתבים. ספרים אלו הם הם ה"מהדורה קמא" שכתב ר' חיים ויטאל, שאותה לא גנז אלא הורישה לבנו ר' שמואל. לאחר הסתלקותו הגיעו הכתבים לידי המקובלים, שבמשך השנים הוציאו אותם לאור בדפוס. כתבי היד המקוריים נרכשו בסופו של דבר ע"י הרבי הריי"ץ ונמצאים בספריית ליובאוויטש שב770. שמונת השערים לא יצאו לאור בדפוס כחטיבה אחת, אלא כדלקמן:

שער המצוות ושער הכוונות – תרי"ב, ירושלים

שער מאמרי רשב"י ושער מאמרי חז"ל – תרכ"ב, סלוניקי.

שער ההקדמות – תרכ"ה, בירושלים.

שער הפסוקים, שער רוח הקודש ושער הגלגולים – תרכ"ח, ירושלים.

יש להעיר שכל שמונת השערים נדפסו רק בתקופת הרבי מהר"ש, ולכן רובם ככולם של מאמרי החסידות מיוסדים רק על העץ חיים ופרי עץ חיים (שנדפסו בתקמ"ב – עשר שנים לאחר שייסד אדמו"ר הזקן את חסידות חב"ד).

ערך מורחב – שמונה שערים

ב. עץ חיים ופרי עץ חיים

למרות שסמכותם של ספרים אלו פחותה מה'שמונה שערים', מבחינה כרונולוגית ספרים אלו היו ההוצאה לאור המוסמכת והמסודרת הראשונה של כתבי האר"י והם הספרים העיקריים המצוטטים בחסידות ובהם לומדים. הספרים לוקטו ונערכו ע"י רבי מאיר פאפירש. הוא ליקט את כל הכתבים שהצליח להגיע אליהם (מהדורה בתרא (שנמצאה בבית העלמין לאחר "שאלת חלום"), כתבים שמצא מפוזרים בין תלמידי האר"י ועוד), סידר אותם לפי נושאים, וערך אותם בשלושה ספרים בשמות: דרך עץ חיים, פרי עץ חיים ונוף עץ חיים. "דרך עץ חיים" עוסק בסדר ההשתלשלות, "פרי עץ חיים" בכוונות התפילה והמצוות, ו"נוף עץ חיים" הוא פירוש על פי הסוד לפסוקים ומאמרי חז"ל, וסוד הגלגולים.

דרך עץ חיים מסביר את סדר השתלשלות העולמות מהצמצום הראשון ועד בריאת העולמות. הספר הודפס לראשונה בשנת תקמ"ב בקוריץ בשם "עץ חיים", והוא הספר המצוי היום בידינו (ואינו ה'עץ חיים' שכתב ר' חיים ויטאל – בו היו שמונה "שערים" הכוללים את כל תורת האר"י).

פרי עץ חיים עוסק בכוונות התפילה והמצוות. בכתב היד נחלק הספר לארבעה ענפים (כוונות, טעמי המצוות, תיקונים ויחודים), אבל נדפס הענף הראשון בלבד (כוונות התפילה והמצוות). גם ספר זה נדפס בקוריץ – בתקמ"ה (שלוש שנים לאחר העץ חיים).

גם שאר ענפי העץ נדפסו, אבל כספרים בפני עצמם: טעמי המצוות נדפס עשר שנים לפני כן (זלאקווי, תקל"ה), ושני הענפים הנוספים "תיקונים" ו"יחודים" נדפסו שנתיים קודם לכן (קוריץ, תקמ"ג) כספר אחד בשם "שער היחודים ותיקון עוונות".

נוף עץ חיים נחלק גם הוא לארבעה ענפים (פירוש מאמרי זוהר, פירוש פסוקים, פירוש מאמרי רז"ל. ו'גלגולים'), שנדפסו במשך השנים כל אחד בספר בפני עצמו: הראשון (פירוש מאמרי זוהר) נדפס בשם זוהר הרקיע (קוריץ, תקמ"ה), השני (פירוש פסוקי התנ"ך על דרך הסוד) בשם "לקוטי תורה" (זלאקווי תקל"ה), השלישי לא נדפס עד היום[23], והרביעי הוא ספר הגלגולים[24].


כתבי האר"י הנוספים

הרב יעקב צמח

כמה שנים לאחר הסתלקות רבי שמואל ויטאל (בנו של ר' חיים ויטאל) מצא הרב אברהם אזולאי חלק גדול מהכתבים שנגנזו, ומסר אותם לתלמידו של ר' שמואל ויטאל - הרב יעקב צמח. הכתבים היו "מחוקים ומטושטשים וקרועים" כעדות הר"י צמח}}הערה|לתלמידו ר' מאיר פאפירש, בהקדמת העץ חיים.}}, והוא שיחזר אותם, וסידרם בחמישה ספרים:

א. אדם ישר (ביאור עניין עיגולים ויושר) – נדפס בתקמ"ה בקראקא

ב-ג. אוצרות חיים (ביאור עניין אדם קדמון) ומבוא שערים(סיכום מסודר של 'מבנה' עולם האצילות)[25] – נדפסו יחד בתקמ"ג בקוריץ[26].

ד. עולת תמיד (ענייני התפילה) – נדפס בירושלים תרס"ו.

ה. קהילת יעקב (ליקוט עניינים שונים שלא קשורים לאחד משלושת הספרים האחרים) – נדפס בירושלים תשמ"ט.

ארבע מאות שקל ועולת תמיד

ארבע מאות שקל (ליקוט מעץ חיים ושער מאמרי רשב"י) ועולת תמיד (ליקוט מתוך מהדורה בתרא שגנז ר' חיים בבית הקברות, ומתוך 600 הניירות שנלקחו ממהדורה קמא שהייתה בידי ר' משה בלי ידיעתו) – נדפסו בתקס"ד במאהילוב.

ספר הליקוטים

ספר הליקוטים סודר ע"י ר' שמעון שרעבי (הרש"ש), מתוך כתבים שליקט הרב מאיר פאפירוש מבין תלמידי האר"י. הספר יצא לאור בתרע"ג בירושלים.

מבוא שערים

הוא כפי הנראה סיכום שעשה ר' חיים ויטאל. היינו, לאחר שסיים לכתוב ולערוך את שמונת השערים כפי ששמע אותם בסגנון רבו האר"י עשה להם סיכום משלו . הספר נערך מתוך כתבים שגנז ר' חיים ויטאל בחברון, והתגלו ע"י נכדו (ר' משה, בנו של ר' שמואל). הכתבים נערכו בשתי עריכות שונות: לראשונה ע"י ' יעקב צמח (קוריץ תקמ"ג), ולאחר מכן ע"י ר' נתן שפירא (סלוניקי תקס"ו).

לקוטי תורה (שהוא הענף השני בנוף חיים) וטעמי המצוות (הענף השני בפרע"ח)

יצאו לאור כספר אחד בזלאקווי, תקל"ה

ארבע מאות שקל כסף (במקור נקרא "אדם ישר") ועולת תמיד

הם שניים מתוך חמשת הספרים שערך ר' יעקב צמח מהכתבים שהוצאו מבית העלמין (שם גנז ר' חיים ויטאל את המהודרה בתרא של העץ חיים) - נדפסו יחד בתרס"ו בירושלים.

עמק המלך

נכתב ע"י תלמיד תלמידו של האר"י ונדפס בשנת ת"ח. מדבר מסדר ההשתלשלות ומביא סיפורים רבים על האר"י ז"ל.

ערך מורחב – עמק המלך

.

מהדורת סדרת כתבי האר"י

סדרת כתבי האר"י הנפוצה היום סודרה ע"י הרב יהודה צבי ברנדווין, תלמיד הרב יהודה הלוי אשלג בשנים תשמ"ה-תשמ"ח, וכוללת ט"ו כרכים. הכרכים בסדרה זו לא כוללים את כל כתבי האר"י, וגם אינם מסודרים לא לפי סדר החשיבות ולא לפי סדר הופעתם: כרכים א-ג: עץ חיים (שסידר ר' מאיר פאפירש) כרך ד': מבוא שערים (סיכום שעשה ר' חיים ויטאל לאחר סיום כתיבת העץ חיים). כרכים ה-י: השמונה שערים של מהדורא קמא (לפי הסדר שנכתבו). כרך יא: ליקוטי תורה וטעמי המצוות (הענף השני מפרי עץ חיים, והענף השני מעץ חיים). כרך יב הם הספרים ארבע מאות שקל כסף ועולת תמיד (ליקוטים מעץ חיים, שסידר ר' יעקב צמח). כרכים יג-יד: פרי עץ חיים (הענף הראשון מתוך הארבעה שסידר ר' מאיר פאפירש בשם זה). כרך טו הוא ספר הליקוטים (ליקוט מכתבים של תלמידי האר"י).

חסרים בסט זה

קהילת יעקב, זוהר הרקיע ואוצרות חיים (שלושת הספרים הנוספים שסידר ר' יעקב צמח), הנוף הרביעי מתוך נוף עץ החיים (הנקרא "ספר הגלגולים". הנוף הראשון נדפס כחלק מזוהר הרקיע שכבר הוזכר לעיל שחסר בסט, והנוף השני נדפס יחד עם טעמי המצוות בכרף יא).

כמו כן יש להזכיר את הנוף השלישי מתוך "נוף עץ החיים" ואת קונטרס הקיצור (והוא הספר "עץ חיים" מכתב יד קדשו של רבי חיים בעריכתו הראשונה) שלא נדפסו מעולם.

לקריאה נוספת

  • יוסף אביב"י, בנין אריאל, ירושלים תשמ"ז
  • יוסף אביב"י, קבלת האר"י (שלושה חלקים), מכון בן-צבי, ירושלים תשס"ח

קישורים חיצוניים

ספרי קבלה
ספרי יסוד: ספר הבהיר • ספר הקנה • ספר התמונה • פרקי היכלות • ספר הפליאה

ספר יצירה ופירושיו: חכמוני • המיוחס לראב"ד • ר"מ בוטריל
ספר הזוהר ופירושיו: אור החמה • אור יקר (לרמ"ק) • אשל אברהם • הדרת מלך, כסא מלך ומקדש מלך • הרמ"ז • זהר הרקיע לאריז"ל • חמדת צבי • ניצוצי אורות • ניצוצי זוהר • קול ברמה

מקובלים הראשונים: גינת אגוז • דרך אמונה • הריקאנטי • מגיד מישרים • מערכת האלקות (ופירוש החייט) • עבודת הקודש • שושן סודות • שערי אורה • תולעת יעקב
כתבי הרמ"ק: אור יקר • אור נערב • אילימה • גירושין • דרישות בעניני המלאכים • פרדס רימונים (ופירושיו: פלח הרימון • עסיס רימונים) • שיעור קומה
כתבי האריז"ל - רבי חיים ויטאל: עץ חיים • פרי עץ חיים • אוצרות חיים • מבוא שערים
שמונה שערים: שער ההקדמות • שער מאמרי רשב"י • שער מאמרי רז"ל • שער הפסוקים • שער המצוות • שער הכוונות • שער רוח הקודש • שער הגלגולים
ספר הגלגולים • ספר הכוונות • לקוטי תורה • ספר הליקוטים • לקוטי הש"ס • שולחן ערוך האריז"ל • עולת תמיד
קבלת האריז"ל - רבי ישראל סרוג: לימודי אצילות • עמק המלך • שערי גן עדן • עשרה מאמרות
סידורי האריז"ל: אור השנים • זאלקווא תקמ"א • קול יעקב • ר' אשר • הר"ש מרשקוב • שער השמים
ספרי קבלה מוסמכים: טור ברקת • שפע טל
מקובלים האחרונים: חוקר ומקובל • חמדת ימים • חסד לאברהם • יושר לבב • מאורי אור • מגלה עמוקות • מגן דוד (להרדב"ז) • יאיר נתיב (מאורות נתן) • משנת חסידים • נהר שלום • נגיד ומצוה • נפש דוד, רוח דוד ונשמת דוד • קהילת יעקב • שומר אמונים • שערי קדושה • משיבת נפש


הערות שוליים

  1. ^ בה' מנ"א של"ב.
  2. ^ הקדמת ר' מאיר פארירש לעץ חיים.
  3. ^ שבחי האר"י.
  4. ^ תלמיד ר' שמואל ויטאל.
  5. ^ הקדמת רבי יעקב צמח לאוצרות חיים. ראה גם שם הגדולים מערכת גדולים ערך ר"ח ויטאל. ובשיחת א' כסלו תשד"מ - בעת ביקור הרבנים הראשיים הזכיר זאת הרבי באמרו: "בדורות הקודמים היו צריכים לפתוח קבר כדי להוציא משם כתבי יד בעניני פנימיות התורה, אבל כיום, ישנם ריבוי ספרים הנדפסים, והם בהישג ידו של כל אחד ואחד".
  6. ^ בשנים ה'ת"ב-ת"ח.
  7. ^ הקדמת רבי מאיר פאפירש לעץ חיים.
  8. ^ בשנים ה'ת"ו-ת"י.
  9. ^ ספר זה הפך לנפוץ ביותר בקבלת האריז"ל מיד עם פירסומו, ורבים מהמקובלים קבעו את עיקר לימודם בו (לאחר מכן נדפס בשם עץ חיים.
  10. ^ שכלל ארבעה ענפים: א) כוונות. ב) טעמי המצוות. ג) תיקונים. ד) יחודים.
  11. ^ שכלל ארבעה נופים: א) מאמרי זוהר. ב) פסוקים. ג) מאמרי רז"ל. ד) גלגולים.
  12. ^ בין השנים ה'ת"ט-תי"ד.
  13. ^ לאחר הסתלקות רבי חיים (בשנת ש"פ), נותר הספר "עץ חיים" שערך אביו שמור תחת ידי בנו רבי שמואל. רבי שמואל סידר את הכתבים מחדש לתועלת הלומד, וחילקם בדומה לאביו לשמונה שערים: א) שער ההקדמות. ב) שער מאמרי רשב"י. ג) שער מאמרי רז"ל. ד) שער הפסוקים. ה) שער המצוות. ו) שער הכוונות. ז) שער רוח הקודש. ח) שער הגלגולים (על פי הקדמת רבי שמואל ויטאל לשמונה שערים).
  14. ^ ראה אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' יג. רשימת המאסר של אדמו"ר הריי"צ. וראה גם ספריית ליובאוויטש, ע' מח-מט.
  15. ^ הספר הראשון שהודפס היה "ספר הגלגולים" בשנת תמ"ד בפרנקפורט, והאחרון לעת עתה "ספר הליקוטים" שערך והדפיס הרש"ש בתרע"ד בירושלים.
  16. ^ שם הגדולים מערכת גדולים, ערך רבי חיים ויטאל.
  17. ^ הגהות אדמו"ר הרש"ב על סידור תורה אור, באתר ספריית חב"ד. ראה גם מכתב עשק"מ סיון תשמ"ג, נדפס בלקו"ש חלק ל"ז ע' 142 ועוד.
  18. ^ ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=52 &hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' יג]. רשימת המאסר של אדמו"ר הריי"צ. וראה גם ספריית ליובאוויטש, ע' מח-מט.
  19. ^ למרות שדווקא בה דקדק ודייק הרח"ו עשרים שנה, הנה מאחר ונמצאה מטושטשת וקרועה והיה צורך לשחזרה אין לנו הבטחון המלא בדיוקם של הדברים. ועוד, שבמהדורה זו שילב ר' מאיר פאפירש גם כתבים שמצא אצל תלמידי האר"י האחרים שלא הוסמכו.
  20. ^ אלא שבעוד העץ חיים הנדפס הוא ה"דרך עץ חיים" שכתב ר' מאיר פאפירש בשלימותו, הנה הפרע"ח הנדפס הוא רק הענף הראשון מהחיבור בשם זה שסידר ר' מאיר פאפירש, ואילו ענפי ה"נוף חיים" שלו נדפסו כל אחד בנפרד ואין ספר הנדפס בשם זה.
  21. ^ שהם הראשונים שהתגלו.
  22. ^ מכיון שלא הגיעו אליו אלא בגניבה חסידית, ורק 600 דפים מהכתבים בלבד.
  23. ^ "שער מאמרי רז"ל" הנדפס הוא משמונת השערים של מהדורה קמא, ואינו ענף מ'נוף עץ חיים' שהוא מהדורה בתרא.
  24. ^ כמו בהערה הקודמת כך גם כאן. לא מדובר על שער הגלגולים" שהוא מ"שמונת השערים" של מהדורה קמא, אלא על ספר הגלגולים של מהדורה בתרא.
  25. ^ ספר זה נערך מתוך כתבים שגילה ר' משה (נכדו של ר' חיים ויטאל) בחברון.
  26. ^ כעבור כמה שנים נערך המבוא שערים שוב ע"י המקובל ר' נתן שפירא, שהדפיס אותו בעריכה המחודשת בסלוניקי, תקס"ו.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=כתבי_האר%22י&oldid=738720"