יוסף אברהם הלר – הבדלי גרסאות
יעקב טייטלבוים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – "שוויץ" ב־"שווייץ" |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
את לימודיו בישיבות החל ב[[ישיבת סלבודקה]], וכבר אז החל להימשך ל[[תורת החסידות]] והיה מעיין בספרי חסידות כללית רבים כ'[[נועם אלימלך]]' ו'[[מאור ושמש]]'. כאשר הקים הרב [[משולם דוד סולובייצ'יק]] את ישיבת בריסק בראשותו{{הערה|תחת השם 'ישיבת בריסק' ישנם שנים-עשר ישיבות. הישיבה שייסד הרמ"ד ממוקמת כיום בשכונת קריית משה בירושלים.}} בשנת תשכ"א, בחר לפתוח את הישיבה עם עשרה תלמידים מובחרים ביניהם נכלל גם הרב הלר, מה שגרם לקרבה מיוחדת בינו לבין ראש הישיבה. באותם ימים בישיבת בריסק למד גם הרב [[עזרא בנימין שוחט]] שהשפיע על קירובו של הרב הלר לליובאוויטש. ראש הישיבה [[משולם דוד סולובייצ'יק|הרב סולובייצ'יק]] שחשש מהתקרבותו ניסה להניעו מכך ולקרבו, ואף אסר עליו לגדל [[זקן]] כאמצעי לכך. באותו הזמן קיבל מכתב מ[[הרבי]] דרך הרב שוחט בו גם התייחס [[הרבי]] להוראת [[משולם דוד סולובייצ'יק|הרב סולובייצ'יק]] אליו בעניין גידול הזקן{{הערה|תוכן המכתב היה (בערך וללא אחריות כלל), כי "רואים שאפילו [[מתנגד]] מעיד ש[[זקן]] זהו עניין של חסידים"...}}. | את לימודיו בישיבות החל ב[[ישיבת סלבודקה]], וכבר אז החל להימשך ל[[תורת החסידות]] והיה מעיין בספרי חסידות כללית רבים כ'[[נועם אלימלך]]' ו'[[מאור ושמש]]'. כאשר הקים הרב [[משולם דוד סולובייצ'יק]] את ישיבת בריסק בראשותו{{הערה|תחת השם 'ישיבת בריסק' ישנם שנים-עשר ישיבות. הישיבה שייסד הרמ"ד ממוקמת כיום בשכונת קריית משה בירושלים.}} בשנת תשכ"א, בחר לפתוח את הישיבה עם עשרה תלמידים מובחרים ביניהם נכלל גם הרב הלר, מה שגרם לקרבה מיוחדת בינו לבין ראש הישיבה. באותם ימים בישיבת בריסק למד גם הרב [[עזרא בנימין שוחט]] שהשפיע על קירובו של הרב הלר לליובאוויטש. ראש הישיבה [[משולם דוד סולובייצ'יק|הרב סולובייצ'יק]] שחשש מהתקרבותו ניסה להניעו מכך ולקרבו, ואף אסר עליו לגדל [[זקן]] כאמצעי לכך. באותו הזמן קיבל מכתב מ[[הרבי]] דרך הרב שוחט בו גם התייחס [[הרבי]] להוראת [[משולם דוד סולובייצ'יק|הרב סולובייצ'יק]] אליו בעניין גידול הזקן{{הערה|תוכן המכתב היה (בערך וללא אחריות כלל), כי "רואים שאפילו [[מתנגד]] מעיד ש[[זקן]] זהו עניין של חסידים"...}}. | ||
בעת לומדו בישיבת בריסק נקלע ל[[בית הכנסת בעל התניא]] בשכונת [[מאה שערים]] ב[[ירושלים]], שם שמע לראשונה קלטת שהופעלה מקולו של הרבי ו'נתפס'. מאוחר יותר הכיר את הרב [[אליעזר ננס]] שלמד עמו [[חסידות חב"ד]] והושפע ממנו רבות{{הערה|כאשר עבר להתגורר בבית אביו | בעת לומדו בישיבת בריסק נקלע ל[[בית הכנסת בעל התניא]] בשכונת [[מאה שערים]] ב[[ירושלים]], שם שמע לראשונה קלטת שהופעלה מקולו של הרבי ו'נתפס'. מאוחר יותר הכיר את הרב [[אליעזר ננס]] שלמד עמו [[חסידות חב"ד]] והושפע ממנו רבות{{הערה|כאשר עבר להתגורר בבית אביו בשווייץ, היה מארח בביתו את הרב ננס שהגיע לשם כ[[שד"ר]] של ישיבת [[תורת אמת]]}}. הרב ננס קיבל הוראות מהמזכירות {{דרוש מקור}} כיצד לקרב את הרב הלר לחב"ד, וכמוהו היו ב[[ירושלים]] חסידים נוספים שהשפיעו עליו וגרמו להתקרבותו הסופית לליובאוויטש, ביניהם הרב [[אברהם צבי כהן]] והרב [[משה וובר]]. | ||
הרב הלר נשא לאשה את מרת שרה טשונא יהודית. לאחר פטירתה בי"א סיון [[תשנ"ב]] נישא הרב בשנית בשנת [[תשע"ג]]. | הרב הלר נשא לאשה את מרת שרה טשונא יהודית. לאחר פטירתה בי"א סיון [[תשנ"ב]] נישא הרב בשנית בשנת [[תשע"ג]]. | ||
בחודש [[אלול]] [[תש"ל]]{{הערה|ייתכן שהיה זה באלול תשכ"ט, אז נסע לחודש תשרי תש"ל.}} נסע לראשונה ל[[הרבי]] יחד עם זוגתו. באותה תקופה הוצע לרב הלר לכהן כראש ישיבה חשובה ומפורסמת | בחודש [[אלול]] [[תש"ל]]{{הערה|ייתכן שהיה זה באלול תשכ"ט, אז נסע לחודש תשרי תש"ל.}} נסע לראשונה ל[[הרבי]] יחד עם זוגתו. באותה תקופה הוצע לרב הלר לכהן כראש ישיבה חשובה ומפורסמת בשווייץ, אך כשנכנס ל[[יחידות]] עם רעייתו במהלך חודש [[תשרי]] הורה לו [[הרבי]] כי עליו להישאר ב[[קראון הייטס]]. | ||
===בקראון הייטס=== | ===בקראון הייטס=== | ||