יוסף חיים מבגדד – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
ניסוח, הגהה
שורה 5: שורה 5:
|תאריך לידה=[[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]]
|תאריך לידה=[[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]]
|תאריך פטירה=[[י"ג אלול]] [[תרס"ט]]
|תאריך פטירה=[[י"ג אלול]] [[תרס"ט]]
}}'''רבי יוסף חיים מבגדד''' מכונה '''הבן איש חי''' ו'''הרי"ח הטוב''' ([[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]] - [[י"ג אלול]] [[תרס"ט]]) היה רבה הראשי של בגדד שב[[עיראק]] ([[בבל]]) מכונה [[ריש גלותא דבבל]] וכן [[רשכבה"ג]] ופארה ותפארת [[עדות המזרח]] ו[[יהדות ספרד]].
}}רבי '''יוסף חיים מבגדד''' (מכונה '''הבן איש חי''' ו'''הרי"ח הטוב''') ([[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]] - [[י"ג אלול]] [[תרס"ט]]) היה רבה הראשי של בגדד שב[[עיראק]] ([[בבל]]) ומגדולי [[יהדות ספרד]] בדורות האחרונים.
[[קובץ:412px-ספר בן איש חי הלכות(1).jpg|ממוזער|שמאל|הספר "בן איש חי" בהדפסת הרב משה אברמוביץ' תושב [[בני ברק]]]]
[[קובץ:ספר בן איש חי בהדפסת רבי יצחק נאה בר אברהם חיים נאה.png|ממוזער|מרכז| ספר. בן איש חי בהדפסה שלישית שנת תרצ"ב שהודפסה על ידי [[חב"ד|חסיד חב"ד]] תושב העיר [[חברון]] הרב [[יצחק נאה]] בר רבי [[מנחם מנדל נאה]] ואח הרב [[אברהם חיים נאה]] בעל השיעורים ורבה של שכונת הבוכרים בירושלים]]


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בבגדד [[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]] בן בכור לאביו חכם אליהו שכיהן כ"ראש רבני בבל" ולאמו [[מזל טוב חיים]] שהיתה נשואה לאביו חכם אליהו בזיווג שני לאחר שהתאלמן מאשתו מנישואיו ראשונים שנפטרה בלא בנים, הבן איש חי היה בכור מתוך 5 אחים ו3 אחיות. בגיל 14 התקבל לבית המדרש "מדרש בית זלכה", ישיבתו של רבי [[עבדאללה סומך]]. בשנת [[תרי"א]] התחתן עם רחל ביתו של הרב יהודה סומך (דודו של ראש הישיבה, רבי עבדאללה סומך).
נולד בבגדד [[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]] בן בכור לאביו חכם אליהו שכיהן כ"ראש רבני בבל" ולאמו מזל טוב חיים{{הערה|היתה נשואה לאביו בזיווג שני לאחר שהתאלמן בלא בנים מאשתו הראשונה.}}. בגיל 14 התקבל לבית המדרש "מדרש בית זלכה", ישיבתו של רבי עבדאללה סומך. בשנת [[תרי"א]] התחתן עם רחל ביתו של הרב יהודה סומך (דודו של ראש הישיבה, רבי עבדאללה סומך).


לאחר פטירת אביו ביום [[ז' אלול]] [[תרי"ט]], הוכתר כ"ראש רבני בבל" וכממלא מקום אביו. במשך כהונתו כתב ספרי הלכה רבים, המפורסם שבהם הוא הספר "הבן איש חי".
לאחר פטירת אביו ביום [[ז' אלול]] [[תרי"ט]], הוכתר כ"ראש רבני בבל" וכממלא מקום אביו. במשך כהונתו כתב ספרי הלכה רבים, המפורסם שבהם הוא הספר "הבן איש חי".


בשנת [[תרס"ט]] יצא לקברו של [[יחזקאל]] הנביא בכפר כפיל להתבודד וללמוד תורה ולכתוב תפילות ופיוטים שם, אולם באמצע הדרך ביום [[י"ג באלול]] [[ה'תרס"ט]] הוא נפטר.
בשנת [[תרס"ט]] יצא לקברו של [[יחזקאל]] הנביא בכפר כפיל להתבודד וללמוד תורה ולכתוב תפילות ופיוטים שם, אולם באמצע הדרך ביום [[י"ג באלול]] [[ה'תרס"ט]] הוא נפטר.
==קשריו עם רבותינו נשיאינו==
{{הערה|[https://col.org.il/news/140678 הרבי התעניין בהנהגותיו והחסיד שהדפיס את ספרו: 'הבן איש חי'{{col}}]}}
{{פסקה חסרה}}


==בתורת רבותינו נשיאינו==
==בתורת רבותינו נשיאינו==
שורה 32: שורה 26:


==ספריו==
==ספריו==
[[קובץ:ספר בן איש חי בהדפסת רבי יצחק נאה בר אברהם חיים נאה.png|שמאל|ממוזער|150px|ספר בן איש חי בהדפסה משנת [[תרצ"ב]] על ידי [[חב"ד|חסיד חב"ד]], הרב [[יצחק נאה]] בן הרב [[מנחם מנדל נאה]]]]
חיבר יותר מ-100 ספרים. להלן חלק מהם שהתפרסמו במיוחד{{הערה|ובחסידותו ונדיבותו ומגודל אהבתו העצומה לארץ ישראל ולירושלים ותושביה היה שולח את כל ספריו להדפסה בירושלים בכדי שתהיה פרנסה לתושבי ירושלים}}:
חיבר יותר מ-100 ספרים. להלן חלק מהם שהתפרסמו במיוחד{{הערה|ובחסידותו ונדיבותו ומגודל אהבתו העצומה לארץ ישראל ולירושלים ותושביה היה שולח את כל ספריו להדפסה בירושלים בכדי שתהיה פרנסה לתושבי ירושלים}}:
*בן איש חי - הלכות - הספר שעיצב את שמו של רבי יוסף חיים. הספר יצא בשנת תרנ"ט. ספר זה נחשב אחד מספרי ההלכה המשפיעים ביותר על יהדות ספרד. בספר מובאים פסקיו של רבי יוסף חיים שדרשם במהלך שנתיים בבית הכנסת הגדול בבגדד. ההלכות בו מובאות בסדר שדרש אותן. בתחילת כל פרשה הוא מביא פירושים או ביאורים על הפרשה שמתקשרים להלכות המופיעות באותו שבוע. ספר זה התפרסם במהירות גדולה בכל תפוצות ישראל. ברוב ההלכות שבו הכריע רבי חיים על פי הקבלה{{הערה|הספר הודפס במהדורות רבות, חלקן מנוקדות ובתרגום המילים הערביות לעברית.}}.
*בן איש חי - הלכות - הספר שעיצב את שמו של רבי יוסף חיים. הספר יצא בשנת תרנ"ט. ספר זה נחשב אחד מספרי ההלכה המשפיעים ביותר על יהדות ספרד. בספר מובאים פסקיו של רבי יוסף חיים שדרשם במהלך שנתיים בבית הכנסת הגדול בבגדד. ההלכות בו מובאות בסדר שדרש אותן. בתחילת כל פרשה הוא מביא פירושים או ביאורים על הפרשה שמתקשרים להלכות המופיעות באותו שבוע. ספר זה התפרסם במהירות גדולה בכל תפוצות ישראל. ברוב ההלכות שבו הכריע רבי חיים על פי הקבלה{{הערה|הספר הודפס במהדורות רבות, חלקן מנוקדות ובתרגום המילים הערביות לעברית.}}.
שורה 45: שורה 40:
הבן איש חי חיבר כ200 פיוטים, מהם 50 הידועים לנו.
הבן איש חי חיבר כ200 פיוטים, מהם 50 הידועים לנו.


המפורסם מבין הפיוטים שחיבר הוא הפיוט [[ואמרתם כה לחי]] שהתחבר לכבוד רבי [[שמעון בר יוחאי]], פיוטו זה וכן הפיוט [[בר יוחאי]] שחיברו רבי [[שמעון בן לביא]] רבה של לוב, זכה ומושר עד היום בפי כל קהילות ישראל בכל תפוצותיהם בארץ ישראל וברחבי העולם בפרט בל"ג בעומר.
המפורסם מבין הפיוטים שחיבר הוא הפיוט [[ואמרתם כה לחי]] שהתחבר לכבוד רבי [[שמעון בר יוחאי]], פיוטו זה התפשט בעם ישראל ומושר עד היום בפרט בל"ג בעומר.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*הרב [[מנשה לאופר]], 'ניצוצי רבי' גליון התקשרות ערב פרשת ויחי ה'תשפ"א.
*הרב [[מנשה לאופר]], '''הבן איש חי''', בתוך [https://www.chabad.org.il/_Uploads/2570hit1380p.pdf התקשרות גיליון 1380] {{PDF}}


{{אחרונים}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]